מתקפה חריפה בארגוני הסביבה על חוק הגבלת פליטות גזי החממה ("חוק האקלים") שהשרה להגנת הסביבה עידית סילמן התפשרה עליו בלחץ ראש הממשלה בנימין נתניהו ומשרד האוצר ואשר עבר השבוע את אישור ועדת השרים לחקיקה.
במסגרת החוק, מתחייבת ישראל להפחית את הפליטות ב־30% בלבד עד סוף העשור בהשוואה ל־2015, שזאת הפרת התחייבותה להפחתה של 50% עד אז וגם ללא כל מפת דרכים להשגת היעד הנוסף שבו מתגאה השרה שנקבע בהחלטה - איפוס פליטות גזי החממה בישראל עד 2050. בלחץ האוצר, נקבעו סייגים בחוק שלפיהם תוכל הממשלה לשנות את היעדים ותקצובם, וזאת בניגוד לחוק שהעבירה הממשלה הקודמת בקריאה ראשונה עם יעדים קשיחים - ונזנח.
בארגוני הגנת הסביבה תוקפים את הפשרה ומגדירים אותה כחרפה שנועדה לצרכים פוליטיים של נתניהו לפני ועידת האקלים שתיערך בסוף השנה בדובאי.
עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם, טבע ודין, אומר: "זה חוק להיכלם בו, השרה נכנעה לתכתיבי משרדי האוצר והאנרגיה. שערורייה שבכל העולם המפותח מקבעים יעדים שאפתניים בחקיקה נוקשה והבשורה של הממשלה היא יעדים נמוכים שגם כתובים על הקרח. החוק מרוקן מתוכן את התוכנית להפחתת גזי חממה ומעדיף את אינטרס התעשייה על פני הציבור ומשבר האקלים".
אלעד הוכמן, מנכ"ל מגמה ירוקה, שיגיש אחרי החג עתירה לבג"ץ ביחד עם מאות בני נוער נגד מדיניות האקלים של הממשלה, אומר: "החוק רוכך וסורס עד שמוטב שלא היה נולד כלל רק כיחסי ציבור, לקראת נסיעות נתניהו לעצרת האו"ם וועידת האקלים. סילמן פועלת נגד הציבור והדורות הבאים בשמם נגיש את העתירה, ועוד סבורה שהיא ראויה למחיאות כפיים על חוק מחורר, שיכול היה להיכתב על ידי ברוני הגז והנפט".
ד"ר יונתן איקנבאום, מנהל גרינפיס ישראל, אמר: "המשמעות של יכולת האוצר להעדיף את צורכי המשק ולהשפיע על מימוש החוק, היא המשך עסקים כרגיל. גם החוק הזה סביר שימוסמס בכנסת ולא ישופר בה. מזה שנים עומדים משרדי האוצר והאנרגיה נגד כל מחויבות ישראלית רצינית להפחתת גזי החממה, כדי שאפשר יהיה לפתח קידוחי גז ונפט ללא הפרעה. עצוב שכך מתנהלת מעצמת הייטק, שיכולה לתרום הרבה למאבק הקיומי העולמי למיתון משבר האקלים".