כולנו יודעים שלמזון ישנה השפעה משמעותית על הגוף ועל הבריאות: - למשל שקפה מעורר אותנו ושירקות מכילים ויטמינים שמחזקים את המערכת החיסונית. כאמור, המדע וחברות הביוטק לא מסתפקות כיום בהתאמה הכללית של סוגי מזון למצב הבריאותי שלנו, אלא חותרים להעצים את ההשפעה של הרכיבים הפעילים במזון ולהתאים אותם באופן אישי ומדויק למצב הגופני הספציפי של כל אחד מאתנו. המשימה היא מאתגרת אך לדעת מדענים ויזמים של חברות ביוטק היא בהישג יד תוך מספר שנים.

במסגרת כנס Biomed Israel 2023 שיערך בשבוע הבא בתל-אביב (16-18 במאי) תנחה ד"ר תמי מירון מושב מיוחד בשם: "יהיו מזונותיך תרופותיך ותרופותיך מזונותיך". ד"ר מירון היא המדענית הראשית של חממת הפודטק Fresh Start ומהמומחיות הבולטות בישראל בתחום הפודטק ובתחום ההתאמה האישית של מזון, בפרט.

היא בעלת תואר שלישי בכימיה, ביוכימיה ומדעי המזון ולאורך השנים צברה ניסיון תעשייתי ניהולי עשיר בחברה גלובלית בתחום מדעי החיים, וב-14 שנים האחרונות הייתה מעורבת והובילה פיתוח של טכנולוגיות בעשרות סטרטאפים. המושב אותו תוביל יחשוף את מפת הדרכים של ההתאמה האישית של מזון, הקשיים והאתגרים, וכיצד נגיע ליום שבו נקנה בסופר מוצרי מזון שבשילוב עם המלצות תזונה יתאימו במדויק למצבנו הגופני ויחוללו בו שיפור משמעותי. 

"מחקרים מדעיים שפורסמו ב-Nature Medicine ו-Clinical Nutrition הוכיחו קשר מובהק בין המלצות תזונה מותאמות אישית לבין שיפור מדדי בריאות. כיום כבר משווקים מוצרי מזון מועשרים ברכיבים פעילים ושילובי מאכלים שההמלצות עליהם מבוססות על בדיקות דם/צואה/שתן ומילוי שאלונים. היקף השוק נאמד ב-10 מיליארד דולר (2022) וצפוי להגיע ל-23 מיליארד דולר (2027)", ציינה ד"ר תמי מירון.

"אנו נמצאים עדיין ממש בתחילת הדרך, התעשייה נמצאת בתהליך של מהפכה רב שלבית בתחום שתשנה את חיינו. היא חותרת כיום לפתח שיטות בדיקה מתוקפות שיאפשרו מעקב אחר הרכיבים בפעילים בגוף, קביעת הכמות ודרך הפעילות שלהם באמצעות שיטות לא פולשניות (רוק, עור, נשימה ואף שעונים חכמים), איסוף וניתוח הנתונים באמצעות בינה מלאכותית, למידת מכונה, וואלידציה ואיתור רכיבים פעילים במזונות", הוסיפה.

היא אמרה: "בשלב הבא תידרש יכולת טכנולוגית לשלב את הרכיבים הפעילים הללו במוצרי מזון תעשייתיים - תוך הגנה על האיכויות והעמידות (תהליך המכונה פורמולציה) שיבטיח השפעה מקסימלית על הגוף. (לדוגמא, שוויטמין C לא יתפרק במהירות). בהמשך בינה מלאכותית תספק המלצות תזונה תוך התאמה ברמה חסרת תקדים בין כל המדדים האישיים (מצב רפואי, גנטיקה, גיל, מין, מטבוליזם, הרגלי תזונה) לסוגי מזון וכמויות. יתרה מכך, טכנולוגיות חדשות יאפשרו ניתוב הרכיבים הפעילים, ושילובים ביניהם, ישירות למקום בגוף שבו הן נדרשות (לדוגמא, קפאין ינותב למקום הספציפי במוח ששולט על ערנות). בעתיד הרחוק יותר תעשיית המזון תאפשר לכל צרכן להזמין מוצר תעשייתי מותאם בדיוק למאפייניו האישיים ולא להסתפק רק במוצרים שנמצאים על המדף".

לדבריה, זיהוי והעצמת הרכיבים הפעילים במזון וניתובם למקומות החיוניים בגוף יהפכו את התזונה שלנו לכלי במניעת מחלות, שמירה על הבריאות וסיוע בעת מחלה. "כמובן שההמלצות יתעדכנו כל העת על בסיס המדדים הרפואיים העדכניים בכל נקודת זמן. זה הוא כוחה של הפרסונליזציה שאנו חותרים לממש בשנים הקרובות", סיכמה ד"ר מירון.