בעוד שרבים מחכים בקוצר רוח לעונת הקיץ הקרובה שמביאה עמה ים ובריכה, לאנשים רבים היא גורמת דווקא למצב רוח רע, ואף לדיכאון. מצב רוח ירוד בקיץ יכול לנבוע מסיבות רבות, בין אם זה בגלל השינוי בשגרה, דימוי גוף ירוד שמועצם בקיץ, או עלייה בהוצאות שלעתים מתרחשת בקיץ. ודאי תופתעו לשמוע כי מצב זה אינו מצב נדיר כלל, ומכונה בעגה המקצועית "דיכאון קיץ".
מהו דיכאון קיץ?
דיכאון קיץ הוא סוג של הפרעה נפשית השייכת לקבוצת הפרעות נרחבת יותר המכונה "דיכאון עונתי". מרבית הסובלים מדיכאון עונתי דווקא סובלים מדיכאון המגיע עם הגעת החורף, כשנהיה קר יותר והימים מתקצרים. לפי מחקרים שנעשו בנושא, כ-6-4% מכלל אוכלוסיית ארצות הברית סובלת מדיכאון עונתי, ומתוכם 10% סובלים דווקא מדיכאון קיץ. חשוב לציין כי דיכאון אינו סתם עוד "דכדוך". דיכאון קליני היא הפרעה נפשית רצינית, הגורמת לשלל תסמינים כמו מצב רוח ירוד, תחושה של חוסר הנאה, הפרעות שינה ותאבון, ואף אובדנות.
למה זה קורה?
הדעות בנושא חלוקות, וככל הנראה ההשפעה של החום והלחות משחקת תפקיד בהתפתחות ההפרעה. לעתים ההפרעה מושפעת גם מסיבות הקשורות לשגרת היום-יום של הקיץ – הילדים בחופשה מהלימודים, סטודנטים מתחילים את חופשת הקיץ ואנשים רבים לוקחים חופשות על מנת לטייל בקיץ. יציאה זו מהשגרה גורמת לאנשים מסוימים לשיבוש במצב הנפשי, לעתים גם בגלל שיבוש בהרגלי העבודה, השינה והאכילה שהיא גוררת עמה.
סיבה נוספת שהועלתה על ידי חוקרים קשורה גם לדימוי גוף ירוד המושפע ממזג האוויר. אנשים רבים הולכים לים ולבריכה ולובשים בגדים חשופים יותר בקיץ. לאחר חורף בו יכלו ביתר קלות להסתתר מאחורי הבגדים, אנשים עם דימוי גוף ירוד נאלצים לחשוף עצמם או להימנע מלחשוף את גופם, מה שמשפיע עוד יותר על מצבם הנפשי. סיבה אפשרית נוספת שהועלתה היא ההוצאות הכלכליות הגדולות שלעתים באות בקיץ מסיבות שונות ועלולות להחמיר את המצב הנפשי על רקע מצב כלכלי ירוד.
כיצד ניתן להתמודד?
דיכאון קיץ, ככל דיכאון, הוא הפרעה נפשית נפוצה עם טיפולים רפואיים מוכחים קלינית שעשויים בסבירות רבה לשפר את התפקוד של הסובל מההפרעה.
הטיפול הראשון הוא בראש ובראשונה – לקבל עזרה. פסיכיאטר הינו הרופא המומחה בטיפול בהפרעות נפשיות, כולל בדיכאון ובדיכאון קיץ. מומלץ לקבוע תור לפסיכיאטר בהקדם שיסייע באיזון מצב הרוח ובתסמיני ההפרעה. הפסיכיאטר עשוי להמליץ על הדרכים הבאות לטיפול בדיכאון קיץ:
שינויי אורח החיים – שינה טובה, פעילות גופנית ואכילת מזון מזין ובריא הם חלק מהותי מתהליך הטיפול בדיכאון. מחקרים רבים שנעשו בנושא הראו באופן גורף כי שינוי באורח החיים עשוי לשפר את תסמיני הדיכאון באופן משמעותי.
טיפול פסיכותרפי – טיפול פסיכותרפי אצל פסיכולוג קליני הוכח כמסייע לטיפול בדיכאון. מעבר לפגישות הקבועות עם הפסיכולוג, הטיפול יכול לכלול גם סדרה של פגישות הכוללת טיפול ממוקד – כמו טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) או טיפול פסיכודינמי.
טיפול תרופתי – הטיפול התרופתי הוא חלק משמעותי בטיפול בדיכאון. התרופות לטיפול בדיכאון הן תרופות בטוחות ויעילות ומהוות חלק בלתי נפרד מתהליך הטיפול. הטיפול בדיכאון כולל לעתים קרובות טיפול בתרופות ממשפחת ה-SSRI. במקרים מסוימים או כשהטיפול ב-SSRI לא עובד, ניתן לקבל טיפול גם בתרופות ממשפחות תרופות אחרות. התאמת הטיפול התרופתי עלולה להיות תהליך מעט ארוך ומתסכל, שכן לעתים הרופא יאלץ לעבור בין תרופות ומינונים שונים עד להגעה לתרופה המתאימה ביותר במינון המתאים ביותר. כל זאת לצד ניסיון להימנע כמה שיותר מתופעות לוואי השכיחות יחסית בטיפול בדיכאון.
לעתים כשהמטופל זקוק לטיפול משמעותי יותר או כשהטיפול לא מצליח לשפר את הדיכאון, ישנן דרכי טיפול מתקדמות יותר שניתן לבצען כמו טיפול בגירוי מוחי עמוק (DBS) או טיפול בתרופה "אסקטמין".
בשנים האחרונות, כחלק מהכניסה של טיפולים מותאמים אישית לעולם הרפואה, פותחה בדיקה חדשנית שמסייעת לרופא להתאים את הטיפול התרופתי והמינון המתאים ביותר למטופל. הבדיקה, נוירופרמג'ן, היא בדיקת להתאמת תרופות, על בסיס מידע גנטי, כך שהיא מסייעת במציאת התרופה היעילה ביותר, עם כמה שפחות תופעות לוואי. מחקרים קליניים מוכיחים כי הבדיקה מעלה פי 2 את סיכויי התגובה לטיפול התרופתי אצל מטופלים הסובלים מדיכאון קליני, ותורמת להפחתת עומס תופעות הלוואי תחת הטיפול התרופתי.