מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב וחברת Wizermed בחן באמצעות שעונים חכמים ואפליקציה ייעודית את השינויים במדדים הנפשיים והפיזיולוגיים כתוצאה מאירועי ה-7 באוקטובר. מהמחקר עולה כי מאז האירועים חלה עלייה דרמטית ברמת המתח הנפשי המדווחת של האזרחים (ערך מקסימלי של 3.45 בסולם של 1-5), גבוהה הרבה יותר ממשברים גדולים אחרים שחווינו בשנים האחרונות, למשל מגפת הקורונה (ערך מקסימלי של 2.44), מבצע שומר חומות (ערך מקסימלי של 2.94), השבתת המשק במסגרת המחאה נגד המהפכה המשפטית (ערך מקסימלי של 2.6) ועוד.
המחקר נערך בהובלת פרופ' ארז שמואלי ופרופ' דן ימין מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב וחברת Wizermed, ד"ר מירב מופז, מתן יחזקאל ורון אליאס מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב, וד״ר שחר לב-ארי מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. מדובר במחקר פרוספקטיבי שהחל בנובמבר 2020 ובמסגרתו כ-5,000 צויידו בשעונים חכמים ואפליקציה ייעודית שניטרו מדי יום את השינויים שלהם במדדים הנפשיים והפיזיולוגיים. בנוסף, החוקרים ערכו סקר ייעודי בקרב המשתתפים הנ״ל ובקרב 2,537 משתתפי פאנל המהווים מדגם מייצג של האוכלוסיה היהודית הבוגרת, שכלל שאלונים מתוקפים על פוסט טראומה וחרדה קלינית וכן שאלות על צריכת חדשות וסרטוני זוועה בשבוע שלאחר ה-7 באוקטובר.
מנתוני המחקר הפרוספקטיבי עולה בנוסף כי מאז המלחמה, חלה ירידה ניכרת ברמת מצב הרוח המדווחת של המשתתפים (מ-3.67 ל-2.81 בסולם של 1-5), בפעילות הגופנית כפי שבאה לידי ביטוי במספר הצעדים היומי (מ-7,881 ל-6,110 צעדים ביום), ובאיכות השינה המדווחת (מ-3.5 ל-3.11 בסולם של 1-5), שלוותה בעלייה ניכרת בזמן הערות במהלך השינה (מ-591.91 ל-681.17 שניות).
מנתוני מחקר הפאנל עולה שכ-23% מהאוכלוסייה היהודית הבוגרת שלא נחשפה באופן ישיר לזוועות ה-7 באוקטובר סובלת על פי השאלון מפוסט טראומה (לעומת 4.5% בלבד שאובחנו עם פוסט טראומה לפני פרוץ המלחמה). לשם השוואה, החוקרים מציינים שבאירוע הטרור של ה-9.11 (נפילת התאומים בארה"ב), רק 7.5% מהאוכלוסייה בניו יורק אובחנו עם תסמיני פוסט טראומה. כמו כן, נמצא כי כ-55% מהאוכלוסיה סובלת מחרדה קלינית ברמות שונות, וכ-23% מחרדה קלינית ברמה בינונית או גבוהה.
בשונה מאירועי ה-9.11, אז אמצעי המדיה היו מוגבלים מאוד, אירועי ה-7 באוקטובר תועדו והופצו באמצעי מדיה שונים בזמן אמת. במחקר זה בדקו החוקרים גם את הקשר בין אופי השימוש באמצעי המדיה בשבוע שלאחר ה-7 באוקטובר, ומצאו כי קיים מתאם גבוה בין צפיה בסרטוני זוועה, וצפייה ממושכת בחדשות בשבוע הראשון שלאחר ה-7.10 לבין התפתחות פוסט טרואמה בהמשך. לדוגמא, שכיחות הפוסט טראומה בקרב משתתפים שלא צפו בחדשות ולא נחשפו לסרטוני זוועה כלל עמדה על 7.02% בעוד שהשכיחות אצל משתתפים שצפו מעל בחדשות מעל 8 שעות ביום ונחשפו ליותר מ-5 סרטוני זוועה עמדה על 32.21%.
באופן מעניין, נמצאו מספר סממנים מקדימים שעשויים להצביע על התפתחות של פוסט טראומה בעתיד. כבר בשבוע הראשון שלאחר אירועי ה-7 לאוקטובר ניתן היה להבחין כי משתתפים שאובחנו לאחר מכן עם פוסט טראומה על פי השאלון הציגו עליה גדולה יותר ברמת המתח המדווחת לעומת תקופת שגרה בהשוואה למשתתפים שלא אובחנו עם פוסט טראומה (עליה של 1.32 לעומת 0.82, בסולם של 1-5), וירידה חדה יותר ברמת המצב רוח המדווחת (1.31 לעומת 0.79 בסולם של 1-5), פעילות גופנית כפי שבאה לידי ביטוי במספר הצעדים היומי (2116 לעומת 1637 צעדים), איכות השינה המדווחת (0.78 לעומת 0.32 בסולם של 1-5), ומשך השינה המדווח (דד דקות לעומת 9 דקות).
לדברי פרופ' שמואלי, ״במציאות של ימינו כשמידע גרפי מפורט ולא מצונזר כמו סרטוני זוועה מופץ ללא הרף באמצעי המדיה השונים, שיעורי הפוסט טראומה בקרב אלו שלא נחשפו ישירות לאירועים הטראומטיים הוא הרבה יותר גבוה מבעבר. זיהוי מוקדם של פוסט טראומה הוא הכרחי, שכן התערבות וטיפול מוקדמים הוכחו כאפקטיבים בהתמודדות עם ההשפעה הראשונית של האירוע הטראומטי ובהפחתת הסיכויים להתפתחותה של פוסט טראומה כרונית בהמשך. לטכנולוגיה לבישה כמו שעונים חכמים ולשאלונים יומיים פשוטים כמו אלו שהוצגו במחקר זה יש פוטנציאל מהפכני לניטור וזיהוי מוקדם של פוסט טראומה.״