יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה יהיה השנה שונה בעקבות מלחמת חרבות ברזל. כאשר סופה של מלחמה זו לא נראה קרוב, ומספר פצועי ונכי צה"ל עולה, כתב מעריב ישב עם האחת המומחיות הגדולות בישראל לטיפול בפוסט טראומה כדי לשמוע איך ומה ניתן לעשות כדי למנוע התפרצות פוסט טראומטית. על פי נתוני משרד הביטחון מלפני מספר שבועות מספר נכי צה"ל עומד על כ-6000, ומתוכם כשליש מנכי צה"ל מאובחנים עם פוסט טראומה.

חני לורנצי-אורן היא פסיכולוגית קלינית ויזמית בתחום בריאות הנפש. מומחית בטיפול בנפגעי טראומה מתמשכת (התעללות נרקיסיסטית), PTSD הפרעת דחק פוסט טראומטית, חרדות, דיכאון, OCD והיא מומחית בעבודה עם נפגעי טראומה בעקבות לחימה ואירועי מלחמה. בין השאר היא הייתה שותפה להקמה וניהול המיזמים: "עוגן - פסיכולוגיות למען נפגעי יחסים נרקיסיסטים/פסיכופתיים", ו"פסיכולוגיה קלינית מדוברת". במסגרת מיזם עוגן התמקדה בהעלאת מודעות לנושא דרך המדיה החברתית וראיונות לתקשורת, לימדה מאות מטפלים והעבירה הרצאות במגוון ארגונים בניהם מערך הסייבר הלאומי ופורום מיכל סלה.

במיזם "פסיכולוגיה קלינית מדוברת"- העמוד הרשמי של החטיבה הקלינית בהסתדרות הפסיכולוגים בישראל (הפ"י). עסקה בהעלאת מודעות לנושאי בריאות הנפש, מתן ידע לקהל הרחב והורדת הסטיגמה מטיפול פסיכולוגי. בנוסף, היא יועצת לבכירים במשק בנוגע לממשק בין דרישות התפקיד והתמודדות רגשית. לורנצי אורן היא מומחית לטיפול בחיילי ופצועי צה"ל לאחר שעבדה עם לוחמים רבים שנפגעו בצוק איתן ובמלחמות אחרות, כולל מלחמת חרבות ברזל.

ספרי לנו מה היא טראומה עבור הציבור בישראל.
טראומה היא מילה המוכרת לנו הישראלים ונדמה שגם בחיים שלפני השבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, השתמשנו בה לא מעט. השימוש הרווח הרחיב את המושג כך שגם אירוע קטן ולא נעים היה גורר אחריו אמירות כמו "אני ממש בטראומה" או "זה בטח היה לך טראומטי". מבלי להקטין משלל חויות לא נעימות, מלחיצות ואף קשות, חשוב להחזיר למושגים בתחום הטראומה את המשקל המתאים, גם מתוך כבוד והבנה לאלו המתמודדים עם כך בפועל". 

לדברי לורנצי-אורן, "הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) או בשם הפופולארי יותר פוסט-טראומה, הינה הפרעה בעלת פנים רבות. אנו נוטים לחשוב שרוב המתמודדים עם פוסט טראומה מתמודדים עם מצב זהה, אך כמו בהפרעות אחרות, למשל דיכאון שיכול לקבל ביטויים שונים אצל כל אחד, כך גם בפוסט טראומה. אם להשתמש בדוגמה מוחשית יותר גם פציעות בגוף יכולות להיות שונות במגוון דרכים זו מזו- במיקום הפציעה, בחומרה, בטיפול בה, בתהליך ההחלמה והשיקום ובאופן שבו הפציעה תשפיע על חיי היומיום של האדם".

לורנצי אורן מדגישה כי  לא כל מי שעובר אירוע עם פוטנציאל טראומטי, כמו לדוגמא אירועים במלחמת חרבות ברזל, יפתח הפרעת דחק פוסט טראומטית. לדבריה: "אמנם הימים והשבועות שאחרי אירוע עם פוטנציאל טראומטי יכולים להיות מטלטלים, ויהיו כאלה שיחוו תסמינים זהים לפוסט טראומה. אך אצל רוב האנשים התסמינים ידעכו והם יחזרו לחיי השגרה שלהם ולמצב נפשי יציב".

אנו יודעים שהתערבות רפואית מהירה מצילה חיים, האם כך גם בעולם בריאות הנפש?
"כיום יש חשיבות גבוהה גם להתערבות מהירה וקרובה לאירוע הטראומטי, על מנת לסייע לאדם לעבד את חוויותיו ולחזור למצב נפשי יציב ובריא, כמו גם לתפקוד תקין. כאשר אנו רואים תסמיני דחק הנמשכים מעבר לחודש, מדובר כבר בתופעה עקבית שאוחזת חזק יותר בנפשו של האדם, וכאן מדובר כנראה בהפרעת דחק פוסט טראומטית". 

איך מזהים אם מי שחזר מלחימה אכן הוא פוסט טראומטי?
הסימנים, סימפטומים, המרכזיים המעידים כי אדם סובל מהפרעת דחק פוסט טראומטית הינם: חודרנות, הימנעות, עוררות גבוהה ופגיעה במצב הרוח ובתפיסה העצמית. בחודרנות הכוונה היא לחלומות, סיוטים או זיכרונות החודרים לתודעתו של הנפגע באופן בלתי נשלט ומעוררים תגובות רגשיות כמו פחד וחרדה. כמו כן, יכולות להיות תגובות שונות לטריגרים בסביבה, כולל תגובות פיזיולוגיות. הימנעות מטריגרים כמו מקומות או דברים המזכירים או יכולים לעורר את התגובה הטראומטית, או הימנעות מחשיבה על האירוע הטראומטי. עוררות גבוהה כוללת קשיים בריכוז ובשינה, תשומת לב גבוהה לסכנות אפשריות, קשיים בריכוז, אי-שקט, רוגזנות ואפילו אגרסיביות". 

לדברי לורנצי אורן: "אם אתם או מישהו קרוב אליכם נחשפתם באופן ישיר או עקיף לארוע מסכן חיים ואתם מזהים מספר סימפטומים מהרשימה הזו, כדאי לפנות לעזרה מקצועית ולברר האם מדובר בפוסט טראומה".

מה עושים כדי לטפל בפוסט טראומה? מה ההליך הטיפולי?
"מבחינת הטיפול בטראומה, יש כיום מגוון טיפולים אפקטיביים שקיבלו תוקף מחקרי, וניתן ממש לראות את ההשפעה החיובים שלהם בעבודה עם נפגעי טראומה. טיפולים מעולם ה-CBT כמו חשיפה ממושכת ועוד, אך כיום יותר ויותר נפגעי טראומה נעזרים בשיטת טיפול הנקראת EMDR. זוהי שיטת טיפול אינטגרטיבית בה מסייעים לאדם לעבד חוויות עבר ע"י גירוי בי-לטרלי (גירוי דו-צדדי כמו תנועות עיניים או ידיים מצד לצד). בתהליך זה יש מקום רב גם למשאבים ולחיזוק הכוחות של האדם, ולא רק להתמקדות בטראומה. בסופו של דבר הטראומה עוברת עיבוד מחדש והמטופל מקבל זווית הסתכלות חדשה על הארוע, והוא לא מופעל מהזיכרונות כפי שהיה בעבר. שיטת טיפול זו משפיעה באופן טוב מאד על הנפגעים ומסייעת להם לחזור לכוחותיהם ולהמשיך בחייהם באופן בריא ומתפקד".

לורנצי-אורן מציינת את דרך ההתמודדות הראויה לפוסט טראומטיים: "חשוב לזכור שאדם המתמודד עם פוסט טראומה הוא אדם שהיו לו חיים שלמים לפני האירוע הטראומטי, ולכן על מי שפוגש אותם לזכור זאת ולא להפוך את הטראומה לדבר המרכזי דרכו רואים את האדם".

ישנה נטייה לחשוב כי נפגעי פוסט טראומה לא יוכלו לחזור לתפקוד רגיל, האם זה נכון?
"אנשים הסובלים מפוסט טראומה לעיתים מביעים חשש כי לא יחזרו להיות כפי שהיו קודם לכן, התשובה לכך מורכבת אך יש גם תקווה רבה. הם אמנם עברו אירוע מטלטל ומשנה חיים אך המחקר כיום מצביע כי נפגעי טראומה יכולים לחוות גם "צמיחה פוסט טראומטית", מצב בו ארוע טראומטי מוביל להסקת לקחים ותובנות, לשינויים חיוביים והתפתחות אישית".