התורים הארוכים הם תמונת מפתח במערכת הבריאות הישראלית: עומסים כבדים בפתחי חדרי המיון, המתנה ממושכת למומחים, ומחלקות בתי חולים שנאלצות לאשפז גם במסדרון.
ממתקים שפחות מזיקים לשיניים? יש דבר כזה | ד"ר מאיה רוזמן
חודשיים אחרי הניתוח: מושתל הכליה שנלקחה מגוף חזיר – נפטר
המראות האלה לא השתנו הרבה במשך השנים, והפכו את מערכת הבריאות בישראל למטרה נוחה לביקורת קשה - ובצדק. ממשלות ישראל לדורותיהן לא תעדפו את מערכת הבריאות בעוגת התקציב השנתי, מה שהוביל לפגיעה בשירות הרפואי לאזרח, בפרט בפריפריה.
אי־השוויון הזה נותן את אותותיו לא רק ברמת השירות. התורים הממושכים, הפקקים במחלקות האשפוז, העומסים הכבדים על הצוותים הרפואיים, והמתנה של חודשים לבדיקת מומחה או סריקת MRI – כל אלה מקצרים את תוחלת החיים הממוצעת, מעכבים אבחנות, וגורמים להחרפת תחלואה שמובילה בסופו של דבר גם לתמותה, בעיקר באוכלוסיות מוחלשות בצפון הארץ ודרומה.
אבל בד בבד עם הקשיים והתחלואות העצומים של מערכת הבריאות הישראלית דלת התקציב, המוח היהודי הוביל להישגים עצומים שמעוררים קנאה בקרב מדינות רבות בעולם. ישראל הפכה למוקד עלייה לרגל למומחים בעלי שם מרחבי העולם, שבאים לצפות בפיתוחים טכנולוגיים חדשים מבוססי בינה מלאכותית, רפואה מרחוק מתקדמת, ניטור ורישום רפואי שהביא למודל עולמי בתקופת הקורונה, מרכזים רפואיים בעלי שם שדורגו במקומות גבוהים לצד בתי חולים ותיקים עתירי תקציב, והתמחויות ספציפיות שהפכו אותנו למודל טיפול בפצועים ונפגעים.
אומנם מערכת הבריאות הישראלית רחוקה מלהיות מושלמת. אך היא חזקה, מתקדמת, ותורמת הרבה לחוסן ולהישרדות הישראלית. הנה כמה מההישגים הבולטים שייתנו לכם קצת גאווה, לפחות בתחום הבריאות.
החיים עצמם: תוחלת החיים של הישראלי הממוצע היא מהגבוהות בעולם ועומדת על 83 שנים, בעשרת המקומות הראשונים בעולם. זו של הגברים עומדת על כמעט 81 שנים - המקום העשירי בדירוג העולמי, וזו של נשים עומדת על כמעט 85 שנים, שמציבה אותה במקום השביעי בעולם.
פחות תמותת אמהות ותינוקות: מדד תמותת התינוקות הוא המדד החשוב ביותר שמציין את רמת מערכת הרפואה במדינה מסוימת. הוא מחושב על פי מדד של תמותת התינוקות בשנה הראשונה לחייהם, ומשקף את רמת שירותי הרפואה, רמת השכלת ההורים, שירותי בריאות התינוק והילד, הכיסוי החיסוני, רמת הזיהומים בבתי החולים ובמרפאות ורמת שירותי החירום.
שיעור תמותת התינוקות בישראל כבר שנים הוא מהנמוכים בעולם, עם 3.1 מקרי מוות ל־1,000 לידות, פחות מהמדינות המפותחות, שם יש קרוב ל־4 מקרי תמותה לכל 1,000 לידות. לצורך ההשוואה, במדינות הערביות השכנות כמו סוריה, לבנון ומצרים מגיע שיעור התמותה לכ־25 מקרי מוות לכל 1,000 לידות.
הפריות מלאכותיות: שיעור הפריות המבחנה בישראל הוא מהגבוהים בעולם: על פי ההערכות מתבצעות בישראל בין 15 אלף ל־20 אלף הפריות מלאכותיות מדי שנה. גם מספר יחידות ההפריה הוא מהגבוהים בעולם, וכמעט 30 יחידות כאלה פרוסות ברחבי הארץ, פי 2 ממספרם בארה"ב למשל.
ישראל חלוצה גם בתחום שימור הביציות: בשנת 2011 אושרה בישראל לראשונה הקפאת ביציות מסיבות שאינן רפואיות, והתחום הולך וצובר תאוצה, כשאלפי נשים בשנה בוחרות בהליך הזה. אחת מכל חמש נשים שתקפיא ביצית מסיבה לא רפואית תצליח להרות, מה שמסייע לנשים שלא צלחו להגיע לכדי זוגיות והורות לעשות זאת גם הרבה אחרי גיל 40.
בדיקות אולטרסאונד: מספר בדיקות האולטרסאונד שעוברת אישה בישראל הוא בין הגבוהים בעולם. ההורים שבדרך רוצים לוודא שהעובר בריא ושלם. על פי נתונים שונים, האם הישראלית ניגשת בממוצע לחמש בדיקות אולטרסאונד במהלך ההריון.
הסיבה המרכזית היא הזמינות הגבוהה של מכשירי האולטרסאונד והעלות הנמוכה של הבדיקה, הבטוחה גם לאם וגם לעובר. מנגד, שיעור בדיקות האולטרסאונד במדינות אירופה נמוך בהרבה ועומד על בדיקה אחת עד שתיים במהלך ההריון. בבריטניה מבצעת אחות את הבדיקה, ומרבית הנשים אינן זוכות לבקר אצל גינקולוג במהלך ההריון.
ישראל מובילה גם בתחום זה בעקבות פיתוח מכשיר אולטרסאונד ביתי, שבו משתמשות בשנים האחרונות נשים הרות כדי לשדר את תמונת מצב העובר לרופא גינקולוג. החברה שפיתחה את הטכנולוגיה כבר עובדת על פיתוחים חדשים, שיאפשרו לבצע בדיקות אולטרסאונד נוספות לאבחון וניטור מחלות נוספות בלי לזוז מהבית.
טיפת חלב: ישראל חלוצה גם בתחום בריאות האם והילד: ראיון טיפת החלב שנולד בישראל שינה את פני רפואת הילדים בעולם כולו. בניגוד לישראל, ברוב מדינות העולם, ובכללן מדינות אירופיות רבות ומדינות נחשלות, לא קיים שירות מקביל. במדינות אלה חיסונים אינם ניתנים באופן שגרתי, וילדים מחוסנים במבצעי חיסונים מיוחדים הנערכים על ידי הממשלות. בריטניה היא דוגמה מובהקת לכך: לא רק שהמושג טיפת חלב אינו קיים כלל, אלא שבמקום רופא ילדים, תינוקות וילדים מטופלים אצל רופא המשפחה של ההורים.
שיעור התאבדויות נמוך: העולם נאבק במגיפת התאבדויות קשה: מאות אלפים ברחבי העולם שמים קץ לחייהם כל שנה, נתון מצמרר שמשמעותו – אדם אחד מתאבד בכל 40 שניות. דווקא ישראל, למרות מציאות חיים מורכבת והאיום הקיומי המתמיד, בולטת לטובה עם שיעורי התאבדויות מהנמוכים בעולם: אצלנו נרשמים כ־5.5 מקרים ל־100 אלף איש, או כ־450 מקרים בשנה.
המספר גבוה, אך הרבה פחות מהממוצע העולמי, שעומד על 10.5 מקרי התאבדות לכל 100 אלף איש. המדינות עם שיעור ההתאבדות הגבוה ביותר הן גינאה (44 מקרים ל־100 אלף איש), ליטא וסרי לנקה (22), קוריאה הדרומית (19) ורוסיה (17.5).
שיעור נמוך של תמותה ממחלות לב: מחלות לב וכלי דם הן גורם מוות מוביל ברחבי העולם, אך ישראל מציגה גם כאן תמונה מעודדת: נתונים עדכניים ממקמים אותנו לצד מדינות מערביות מובילות כמו צרפת, אוסטרליה, שווייץ ויפן בשיעורי תמותה נמוכים יחסית. הסיבות לכך הן המודעות ההולכת וגוברת בישראל לכושר גופני ותזונה נבונה, וסל התרופות הכולל קשת רחבה של טיפולים תרופתיים לטיפול ומניעת מחלות לב וכלי דם.
במקרים של התקף לב מערכת הבריאות הישראלית פועלת במהירות וביעילות. חולים החשודים בהתקף לב מובהלים ישירות לחדר הצנתורים, שם הם מקבלים טיפול מציל חיים תוך שעות ספורות מתחילת התסמינים. הצנתור המהיר והטיפול התרופתי המיידי מובילים דרמטית לצניחה בשיעורי התמותה והסיבוכים מהתקפי לב.
הטיפול באיידס: המחלה שהפילה קורבנות רבים ברחבי העולם לאורך השנים הפכה לניתנת לשליטה בזכות טיפולים מתקדמים. ישראל מציגה הישגים מרשימים במאבק במחלה הן מבחינת המניעה, האבחון והטיפול, והן מבחינת נגישות התרופות והעידוד לבדיקות.
ישראל מאפשרת כבר שנים נטילת תרופות PrEP למניעת הדבקה, וסל הבריאות כולל מגוון רחב של תרופות לנשאים. משרד הבריאות מעודד ביצוע בדיקות דם בחינם לאבחון מוקדם של נשאות ל־HIV, בדיקות שבמדינות רבות עדיין נחשבות טאבו. תוחלת החיים של חולי איידס בישראל גבוהה יחסית, והמחלה הפכה לכרונית וכבר כמעט אינה גורמת לתמותה מוקדמת.
יותר מתחסנים: שיעור החיסונים בישראל הוא מהגבוהים בעולם, כשעל פי נתוני משרד הבריאות יותר מ־92% מההורים מחסנים את ילדיהם. החיסונים הכחידו מחלות כליל (כמו אבעבועות שחורות), עצרו מגיפות (כמו פוליו), והפחיתו למינימום זיהומים (כמו הפטיטיס A, שלחלוטין נעלם מהנוף הישראלי). החיסונים גם הפחיתו את שיעורי האשפוזים ממחלות קשות, וצמצמו תמותה מדלקות חיידקים ונגיפים קטלניים.
רפואה מקוונת: ישראל היא חלוצה גם בתחום הרפואה המקוונת: עוד הרבה לפני מגיפת הקורונה, שלימדה את העולם לקבל ולשדר שירותים שונים בלי לזוז מהבית, עשתה זאת מערכת הבריאות הישראלית עם "רופא אונליין" שאפשר בדיקת רופא מרחוק.
כיום כמעט כל קופות החולים וחלק מבתי החולים פועלים באופן שוטף בצורה מקוונת, חוסכים טרטור, מאפשרים לבצע בדיקות אולטרסאונד או בדיקה גופנית ביתית, ומשדרים למבוטחים גישה ישירה למידע הרפואי, מבדיקות מעבדה ועד סיכומי אשפוז, אישורי מחלה ומרשמי תרופות.
סימולציות רפואיות: בשנת 2000 הוקם בשיבא תל השומר מרכז לסימולציות רפואיות. זהו למעשה בית חולים שהמאושפזים בו הם בובות ממוחשבות. בית החולים הזה כולל חדרים המדמים חדרי מרפאה, אשפוז, מיון, טיפול נמרץ וחדרי ניתוח, והוא מכשיר מאות רופאים, אחיות ופרמדיקים מדי שנה, המדמים סיטואציות רפואיות ומקבלים משוב לאחר הטיפול.
המרכז הזה הפך למודל חיקוי בעולם, וצוותים ישראליים מגיעים למדינות שונות ומסייעים להקמתם של מרכזים רפואיים וירטואליים להכשרת צוותי רפואה.
בתי חולים בטופ העולמי: מראה הצפיפות בבתי החולים בישראל אינו מלבב וחוזר על עצמו יום אחרי יום. אבל במקביל לעומס העצום, אפשר להתגאות בכך שבין 20 בתי החולים בארץ ישנם לא מעט מובילים ברמה עולמית.
כך למשל המרכז הרפואי שיבא תל השומר הוא בית החולים הגדול במזרח התיכון, ועומד כבר כמה שנים רצופות בפסגת עשרת בתי החולים הטובים בעולם. גם בתי חולים נוספים כמו בילינסון ובית החולים לילדים דנה בתל אביב נכללים ברשימת היוקרה של מרכזים רפואיים מתקדמים.
מעצמה שיקומית: מספרם הרב של הפצועים במלחמות ישראל, ובפרט המאות שנפגעו חלקם באורח אנוש מאז השבת השחורה, הפך את עולם הרפואה הישראלי למעצמה בתחום רפואת השיקום. הניסיון רב־השנים בפציעות קשות ומורכבות, לצד פיתוח טכנולוגיות חדשניות, הפכו את המומחים הישראלים למבוקשים ביותר בעולם.
שיטות הטיפול הייחודיות שפותחו בארץ תורמות רבות לשיפור משמעותי באחוזי ההישרדות של הנפגעים. רבים מהם, שסבלו בעבר מנכויות קשות, זוכים כיום לחיים עצמאיים ותפקודיים, תוך שיקום מרשים של יכולותיהם הפיזיות והקוגניטיביות.
משרד הבריאות, שהבין את ההכרח בהשקעה בתחום השיקום לנוכח כמות הפצועים הרבה, השקיע בשנה האחרונה מיליוני שקלים בהקמת מרכזי שיקום חדשים, הרחבת מחלקות קיימות, והכשרת אנשי צוות נוספים, ובהם פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק ופסיכולוגים.
ההישגים המרשימים האלה של עולם רפואת השיקום הישראלי הם עדות נוספת ליכולת יוצאת הדופן של מערכת הבריאות בישראל, שמביאה חדשנות טכנולוגית ורוח לחימה, שמעניקים תקווה חדשה לאלפי פצועים בישראל, וגם ברחבי העולם.
ולמרות הכל - מאושרים: על אף האתגרים הקשים, האיום הביטחוני המתמיד, השכול שעוטף אותנו במיוחד לאחר השבת השחורה, הדאגה לחזרת החטופים הביתה והקשיים הכלכליים, הישראלים בשנים האחרונות די מאושרים.
על פי נתוני שנת 2023 של ארגון הבריאות העולמי ישראל מדורגת במקום ה־13 במדד האושר הבינלאומי מתוך 146 המדינות החברות בארגון. המדד מתבסס על סקרי דעת קהל ומודד פרמטרים שונים ברמת שביעות רצון האנשים מחייהם.
המדינות המאושרות יותר מישראל הן פינלנד במקום הראשון, דנמרק במקום השני, שווייץ (3), איסלנד (4) והולנד (5). ארה"ב מדורגת יחד עם גרמניה במקום ה־16 במדד זה, ולפניה בריטניה במקום ה־15. היפנים מנצחים כל שנה במדד תוחלת החיים, אבל זה לא הופך אותם מאושרים: רק במקום ה־62 במדד האושר.
הכותב הוא מומחה ברפואת ילדים, רופא ספורט ותעופה וכתב ופרשן "מעריב" לענייני רפואה