בשנים האחרונות הטיפול בסרטן עבר מהפכה והשתנה מטיפול שהיה אחיד לכל סוג סרטן לטיפול מותאם אישית הניתן לתתי הסוגים הספציפיים של כל אחד מסוגי הסרטן. אם בעבר סרטן היה שם נרדף לטיפול בכימותרפיה, כיום ישנן אופציות טיפולים מגוונות הרבה יותר ומותאמות אישית הרבה יותר. בעידן של היום, בדיקות מולקולריות וגנטיות רבות נכנסו באופן מואץ לשגרת הטיפול בחולי הסרטן ומאפשרות לרופא לאפיין בצורה טובה יותר את הגידול, למנוע טיפולים מיותרים ולתת טיפול ספציפי יותר לסוג הגידול של המטופל. הטיפולים החדשים העלו את שיעור ההישרדות בסוגים רבים של סרטן ומאפשרים כיום הארכת תוחלת חיים ואף החלמה מסרטן. להלן מדריך לרגל יום הסרטן הבינלאומי החל היום (שישי).

סרטן השד

סרטן השד הוא סוג הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים. הוא אחראי לכ-30% מכל סוגי הסרטן החודרניים המאובחנים בנשים בכל שנה. סרטן השד מתפתח בעיקר בנשים בגיל העמידה ומעלה. מרבית המקרים החדשים מתגלים בנשים בגיל 50 ומעלה ומעט מאוד מקרים מתגלים בקרב צעירות מתחת לגיל 30. בסך הכל, הסיכון הממוצע של אישה לפתח סרטן שד בשלב כלשהו בחייה הוא כ-13% (אחת לשמונה). בשנים האחרונות, שיעורי ההיארעות של סרטן השד עלו ב-0.5% בשנה. סרטן השד הוא הסרטן הראשון בשכיחותו כגורם תמותה בנשים מכל קבוצות האוכלוסייה בישראל. 

ישנם סוגים רבים של סרטן השד, ודרכים רבות ושונות לתאר אותם. החלוקה המקובלת ביותר היא על פי סוג התאים מהם מתפתח הסרטן ומידת החדירה של אותם תאים:

סרטן שד לא חודרני שמקורו בצינוריות החלב 
סרטן שד חודרני שמקורו בצינוריות החלב – הסוג הנפוץ ביותר של סרטן שד
סרטן שד חודרני שמקורו ברקמה בלוטית 
חלוקות נוספות של סוגי סרטן השד מתבססות על נוכחות קולטנים מסוגים שונים על פני התאים הסרטניים. לדוגמה, קולטנים להורמוני המין הנשיים אסטרוגן ופרוגסטרון, וקולטן מסוג HER2. נוכחות או היעדר הקולטנים הללו על פני התאים מכתיבה פעמים רבות את הגישה הטיפולית ואת סיכויי ההחלמה. 

כיצד סרטן השד מאובחן?

סרטן השד לעתים מאובחן לאחר הופעת תסמיני המחלה, אך לנשים רבות עם סרטן השד אין תסמינים כלל. התסמין השכיח ביותר של סרטן השד הוא גוש או מסה חדשה בשד, אך יתכנו גם תסמינים אחרים וחשוב להיבדק על ידי כירורג שד אם שמים לב לכל שינוי בשדיים.

מכיוון שאצל נשים רבות לא מופיע גוש, בדיקות סקר קבועות לאבחון סרטן שד הן חשובות ביותר. אם נמצא אזור מדאיג בבדיקת סקר (ממוגרפיה), או אם יש תסמינים שיכולים להיות קשורים לסרטן השד, יהיה צורך בבדיקות נוספות כדי לדעת בוודאות אם זה סרטן. בדיקות אלו יכולות לכלול ממוגרפיה, אולטרסאונד שד ו-MRI שד. לאחר בדיקות הדמיה אלו, ואם מאותר גוש חשוד, תילקח דגימת רקמה (ביופסיה), שתעבור בדיקות שונות לקביעת סוג הגידול ומאפיינים אחרים שיכולים לסייע לקבוע את הטיפול ואת סיכויי ההחלמה.

האם יש תוכניות לאיתור מוקדם של המחלה?

אבחון מוקדם של סרטן השד וקבלת טיפול בסרטן הם שתיים מהאסטרטגיות החשובות ביותר למניעת מקרי מוות מסרטן השד. סרטן שד שמאובחן מוקדם, כשהוא קטן ולא התפשט, קל יותר לטיפול בהצלחה. ביצוע בדיקות סקר סדירות היא הדרך האמינה ביותר לגילוי מוקדם של סרטן השד. בדיקות הסקר המומלצות בישראל כוללות בדיקת ממוגרפיה לנשים בגילאים 50 עד 74 אחת לשנתיים. כיום, גם נשים מגיל 45 יכולות לקבל הפנייה לבדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים לאחר התייעצות עם רופא משפחה ודיון על הסיכונים והסיכויים.

לנשים עם מחלת שד שפירה מסוגים מסוימים, לנשים עם בת משפחה מדרגה ראשונה שאובחנה כחולת סרטן השד, או לנשים הנמצאות בקבוצת סיכון גבוהה מסיבות אחרות ולפי שיקול דעת הרופא המטפל שלהן מומלץ לבצע החל מגיל 40 ממוגרפיה אחת לשנה. גם בדיקת שד שנתית על ידי כירורג שד מומלצת על ידי ארגונים רפואיים רבים, אך בשלב זה לא קיימת המלצה גורפת של משרד הבריאות לגביה.

מה הוא הטיפול בסרטן השד?

חלק מהטיפולים, כמו ניתוח והקרנות, הם מקומיים, כלומר הם מטפלים בגידול מבלי להשפיע על שאר הגוף. רוב הנשים עם סרטן השד (שאותר בשלב מוקדם) יעברו סוג כלשהו של ניתוח להסרת הגידול. הניתוחים הנפוצים כוללים ניתוח משמר שד (למפקטומי) וניתוח לכריתת השד כולו (מסטקטומי). בניתוח משמר שד, המנתח מסיר את רק הגוש ושוליים מסביבו ומותיר את שאר רקמת השד במקומה. לאחר ניתוח משמר שד יהיה צורך בטיפול קרינתי משלים, אך גם במקרים מסוימים של כריתה מלאה יהיה צורך בטיפול קרינתי. בהתאם לסוג סרטן השד ועד כמה הוא מתקדם, ייתכן שיהיה צורך גם בסוגים אחרים של טיפול, לפני או אחרי הניתוח, או לפעמים גם וגם.

בדיקת CT לסרטן השד (צילום: חן לאופולד, פלאש 90)בדיקת CT לסרטן השד (צילום: חן לאופולד, פלאש 90)

תרופות המשמשות לטיפול בסרטן השד נחשבות לטיפולים מערכתיים מכיוון שהן יכולות להגיע לתאי סרטן כמעט בכל מקום בגוף. חלקן יכולות להינתן דרך הפה, להינתן בזריקה לשריר או בעירוי תוך ורידי. בהתאם לסוג סרטן השד, ניתן להשתמש בסוגים שונים של טיפול תרופתי, כולל כימותרפיה, טיפול הורמונלי, טיפול תרופתי ממוקד מטרה ואימונותרפיה.

האם ניתן להימנע מטיפולים אגרסיביים ולהישאר רק במעקב ללא טיפול?

כיום קיימות בדיקות מולקולריות וגנטיות שונות שבודקות את הגידול הספציפי של כל מטופלת ויכולות לסייע בקביעת הטיפול הרצוי. דוגמה לבדיקה כזו היא בדיקת EndoPredict שהיא בדיקה המנתחת ביטוי של גנים בגידול, ובשילוב עם המאפיינים קליניים של הגידול (גודל, מעורבות בלוטות לימפה) מספקת תחזית להישנות סרטן השד ב-15 שנים. הבדיקה עשויה למנוע טיפול כימותרפי מכיוון שאם גידול מסוים הוא בסיכון נמוך להישנות, הרי שהרווח הצפוי בטיפול כימותרפי הוא גם נמוך וייתכן שניתן יהיה לשקול להימנע מטיפול זה הכרוך בתופעות לוואי רבות. 

מה הם הסיכויים לחזרת המחלה לאחר החלמה?

באופן כללי, שיעורי ההישנות של סרטן השד תלויים בגורמים רבים כמו שלב המחלה (מתי אותרה), מאפייני הגידול (למשל – גודלו, התפשטותו, האם מערב פעילות הורמונלית או לא) וסוג הטיפול שהותאם לחולה. ניתן לומר כי ככל שהמחלה תאובחן מוקדם יותר כך הטיפול יהיה מועיל יותר והסיכויים לחזרת המחלה נמוכים יותר. המודעות הקיימת היום לסרטן השד לצד הטיפולים המוצעים ורמת הידע הרפואי מביאים לשיפור מתמיד ולהצלחות טיפוליות רבות. 

הכותבת היא ד"ר אירינה לזרב- מנהלת השירות לגידולי ריאה/גניקולוגיה בית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד ע"ש סמסון

סרטן הערמונית

סרטן הערמונית (פרוסטטה) מתפתח כאשר תאים בבלוטת הערמונית מתחילים להתחלק ללא שליטה. הערמונית היא בלוטה שנמצאת רק אצל גברים ותפקידה לייצר חלק מנוזל הזרע. הערמונית נמצאת מתחת לשלפוחית ​​השתן ולפני הרקטום. השופכה, שהיא הצינור המוביל שתן וזרע אל מחוץ לגוף דרך הפין, עוברת דרך מרכז הערמונית. נפח הערמונית נוטה לגדול ככל שהגבר מזדקן. אצל גברים צעירים היא בערך בגודל של אגוז, אבל היא יכולה להיות הרבה יותר גדולה אצל גברים מבוגרים. סרטן הערמונית הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים, כאשר 1 מכל 8 גברים יאובחן עם סרטן הערמונית במהלך החיים.

סרטן הערמונית נוטה יותר להתפתח אצל גברים בגיל מבוגר. בישראל שיא התחלואה הוא בין הגילאים 70 – 74 בגברים יהודים ומעל גיל 75 בגברים ערבים כאשר פחות מ-1% ממקרי הסרטן מאובחנים מתחת לגיל 50. סרטן הערמונית נוטה להופיע בשכיחות גבוהה יותר בגברים להם מקרים נוספים של סרטן הערמונית במשפחה, מה שמצביע על כך שבחלק מהמקרים ייתכן שיש גורם תורשתי או גנטי, ובכל זאת, רוב מקרי סרטן הערמונית מתרחשים אצל גברים ללא היסטוריה משפחתית. בישראל, סרטן הערמונית הוא הגורם השלישי למוות מסרטן בגברים. למרות שסרטן הערמונית יכול להיות מחלה קשה, רוב הגברים המאובחנים אינם מתים ממנו. כמעט כל סוגי סרטן הערמונית הם מסוג אדנוקרצינומה - סוג סרטן המתפתח מתאי הבלוטה עצמם (התאים שמייצרים את נוזל הערמונית שמתווסף לזרע). 

מה הם התסמינים של סרטן הערמונית?

רוב סוגי סרטן הערמונית מתגלים בשלב מוקדם, באמצעות בדיקות סקר. סרטן ערמונית מוקדם בדרך כלל אינו גורם לתסמינים, אך סרטן ערמונית מתקדם יותר יכול לפעמים לגרום לתסמינים, כגון:

בעיות במתן שתן, כולל זרם שתן איטי או חלש או תכיפות במתן שתן, במיוחד בלילה
דם בשתן או בזרע
הפרעות בתפקוד המיני (הפרעות בזקפה)
כאבים בירכיים, בגב (עמוד השדרה), בחזה (בצלעות) או באזורים אחרים מסרטן שהתפשט לעצמות
חולשה או חוסר תחושה ברגליים, או אפילו אובדן שליטה בשלפוחית ​​השתן או המעי כתוצאה מגידול הלוחץ על חוט השדרה

אם יש חשד לסרטן הערמונית על סמך תוצאות של בדיקות סקר או תסמינים, יהיה צורך בדגימת רקמה (ביופסיה) על מנת לאשר את האבחנה.

האם יש תוכניות לאבחון מוקדם של סרטן הערמונית?

לעתים קרובות ניתן לאתר את סרטן הערמונית בשלב מוקדם על ידי בדיקת דם לרמות אנטיגן ספציפי לערמונית (PSA). הסיכוי לנוכחות של סרטן הערמונית עולה ככל שרמת ה-PSA עולה, אך אין סף מוגדר שיכול לקבוע בוודאות אם לגבר יש או אין סרטן הערמונית. דרך נוספת לאבחון מוקדם של סרטן הערמונית היא בדיקת רקטלית (DRE) במהלכה רופא יכול למשש את בלוטת הערמונית. משרד הבריאות לא ממליץ כיום על בדיקת סקר לאבחון מוקדם של סרטן הערמונית, בשל בעיות שונות הקיימות בבדיקות הנוכחיות. עם זאת, איגודים מקצועיים בארה"ב ואירופה ממליצים על בדיקת סקר לסרטן הערמונית לאחר דיון מעמיק עם האורולוג המטפל ובגילאים המתאימים.

מה הוא הטיפול בסרטן הערמונית?

ניתוח הוא הליך נפוץ המיועד לריפוי של סרטן הערמונית במידה והגידול לא התפשט מחוץ לבלוטת הערמונית. סוג הניתוח העיקרי לסרטן הערמונית הוא כריתת ערמונית רדיקלית. בניתוח זה, שנעשה כיום לרוב באמצעים רובוטיים, מסיר המנתח את כל בלוטת הערמונית כולל שלפוחית ​​הזרע וכן את בלוטות הלימפה הסמוכות לערמונית במקרה של מחלה בסיכון בינוני-גבוה.

טיפול אפשרי אחר בסרטן הערמונית הוא טיפול בקרינה המשתמש באנרגיה בעלת עוצמה גבוהה כדי להרוג תאים סרטניים. טיפולי הקרנות בסרטן הערמונית עשויים לכלול קרינה שמגיעה מחוץ לגופך או קרינה שמקורה מתוך הגוף (ברכיתרפיה). ברכיתרפיה כוללת הצבת מקורות רדיואקטיביים בתוך רקמת הערמונית.  בין הטיפולים האפשריים הנוספים ניתן למנות גם את הטיפולים הממוקדים (פוקליים) שמטרתם ליצור הרס ממוקד של תאי סרטן הערמונית. אחד האמצעים לטיפול הממוקד הוא הקריותרפיה (נקראת גם קריו-כירורגיה או קריואבלציה) שהוא למעשה שימוש בטמפרטורות קרות מאוד כדי להקפיא ולהרוג תאי סרטן הערמונית.

בנוסף לטיפולים אלו שמטרתם להסיר או להרוס את בלוטת הערמונית קיים גם טיפול הורמונלי הנקרא גם טיפול מדכא אנדרוגנים. המטרה היא להפחית את רמות ההורמונים הזכריים, הנקראים אנדרוגנים, ולמנוע מהם ״לתדלק״ תאי סרטן הערמונית. הורדת רמות האנדרוגנים או מניעת כניסה שלהם לתאי סרטן הערמונית גורמת לרוב לסרטן הערמונית להתכווץ או לצמוח לאט יותר במשך זמן. חשוב לדעת שטיפול הורמונלי לבדו אינו מרפא סרטן הערמונית ולרוב הוא ניתן במחלה גרורתית או כטיפול משולב עם קרינה.

האם ניתן להימנע מטיפולים אגרסיביים ולהישאר רק במעקב?

מכיוון שלעתים קרובות סרטן הערמונית גדל לאט מאוד, ייתכן שחלק מהגברים (במיוחד מבוגרים יותר או כאלו עם בעיות בריאותיות חמורות אחרות), הסובלים מסרטן ערמונית בדרגת סיכון נמוכה, לעולם לא יזדקקו לטיפול. במקום זאת, הרופאים שלהם עשויים להמליץ ​​על מעקב פעיל. כיום קיימות בדיקות מולקולריות וגנטיות שיכולות לסייע בריבוד רמת הסיכון של הסרטן ובקביעת משטר הטיפול והמעקב.

יש מספר בדיקות מסוג זה בישראל (Prolaris, Oncotype ודיסייפר) כשהמכנה המשותף להן הוא העובדה שהן מודדות רמות ביטוי של גנים שונים בגידול. חלקן, כמו פרולריס, גם משלבות את המדד המולקולרי עם מדדים קליניים אחרים כמו PSA וגליסון בכדי לחזות את אגרסיביות המחלה בצורה מדויקת יותר. הרופאים יכולים להיעזר בבדיקות אלה על מנת לזהות חולים עם סרטן פחות אגרסיבי שעשויים להיות מועמדים למעקב ולהימנע מטיפולים פולשניים ואגרסיביים, תוך שמירה על איכות החיים או לזהות חולים שנראים כבעלי סיכון נמוך מבחינה קלינית, אך יש להם מחלה אגרסיבית יותר הדורשת טיפול נרחב יותר.

מה הם הסיכויים לחזרת המחלה אחרי החלמה?

חזרה של סרטן ערמונית מתגלה בדרך כלל באמצעות בדיקת PSA ואמצעי הדמיה שונים. כ-30-20% אחוז מהחולים עם סרטן הערמונית יראו סימני הישנות בשלב מסוים בחייהם. עם זאת, שיעורי ההישרדות היחסיים נותרו גבוהים; 94% מהחולים חיים לפחות 15 שנים לאחר האבחנה המקורית שלהם. בדיקות מולקולריות יכולות לסייע בהערכת הסיכון להישנות המחלה אצל חולים בעלי גורמי סיכון לאחר ניתוח לכריתת ערמונית ובקביעת אופי המעקב או הצורך בטיפול משלים.

הכותב הוא ד"ר רועי מנו, מומחה בכירורגיה אורולוגית, רופא בכיר, המרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי

סרטן המעי הגס

סרטן המעי הגס הוא סרטן שמקורו בתאי המעי הגס או הרקטום. לעתים קרובות מתייחסים לסרטן המעי הגס וסרטן הרקטום כמחלה אחת בעיקר בשלב הגרורתי לאור כך שהרקטום הנו החלק הסופי של המעי הגס.

רוב סוגי סרטן המעי הגס מתחילים כגידול, הנקרא פוליפ, שמתפתח  על הרירית הפנימית של המעי הגס או הרקטום. סוגים מסוימים של פוליפים יכולים להפוך לסרטניים עם  חלוף הזמן (תהליך הלוקח מספר שנים), אך לא כל הפוליפים הופכים לסרטן. אם נוצר סרטן בפוליפ, הוא יכול לצמוח לתוך דופן המעי עם הזמן. תאים סרטניים יכולים גם לחדור לכלי דם, לעצבים או לכלי לימפה סמוכים. משם הם יכולים להגיע לבלוטות הלימפה הסמוכות או לחלקים מרוחקים בגוף כגון לכבד והריאות בשלב זה הסרטן יהפוך לגרורתי. סיווג השלב של סרטן המעי הגס תלוי בעומק החדירה של הגידול לתוך דופן המעי בגרורות לבלוטות לימפה והאם הסרטן כבר שלח גרורות מרוחקות. רוב סוגי סרטן המעי הגס הם מסוג אדנוקרצינומה, כלומר סרטן שמתחיל בתאים שמייצרים ריר המצפה את החלק הפנימי של המעי הגס. 

סרטן המעי הגס הוא הסרטן החודרני השני בשכיחותו המאובחן בקרב גברים ונשים כאחד. שיעור האנשים המאובחנים עם סרטן המעי הגס בכל שנה ירד באופן כללי מאז אמצע שנות ה-80, בעיקר בגלל שחלק גדול יותר מהאוכלוסייה עוברים בדיקת קולונוסקופיה בגיל מוקדם יותר. משנת 2013 עד 2017, שיעורי ההיארעות ירדו בכ-1% מדי שנה. בסך הכל, הסיכון ללקות בסרטן המעי הגס בשלב כלשהו בחיים הוא כ-4%. מכלל התמותה מסרטן, סרטן המעי הגס והרקטום הוא הגורם השני בשכיחותו בישראל.

מה הם התסמינים של סרטן המעי הגס?

סרטן המעי הגס עשוי שלא לגרום לתסמינים מיד, אך אם כן, הוא עלול לגרום לאחד או יותר מהתסמינים הבאים:

שינויים בהרגלי היציאות, כגון שלשולים, עצירות או שינוי במרקם או בצורה של הצואה, שנמשכים יותר מכמה ימים
תחושה של צורך ביציאה שאינה מוקלת לאחר יציאה (טנזמוס)
דימום מפי הטבעת עם דם אדום בוהק
דימום בצואה, מה שעלול לגרום לצואה להיראות בצבע חום כהה או שחור
התכווצויות או כאבי בטן
חולשה ועייפות וחוסר תיאבון
ירידה לא מכוונת במשקל

באנשים שמחלתם התפשטה לאיברים מרוחקים ביטוי ראשוני של המחלה יכול להיות כבד גדול המורגש בבדיקה, צהבת, או קשיי נשימה כתוצאה מהתפשטות הסרטן לריאות.

כיצד סרטן המעי הגס מאובחן?

כשעולה חשד לקיומו של סרטן המעי הרופא עשוי להמליץ ​​על בדיקת קולונוסקופיה, בה משתמשים בצינור ארוך, גמיש ודק המחובר למצלמת וידאו ולצג כדי לראות את כל המעי הגס כולל הרקטום. אם נמצאו אזורים חשודים, הרופא יכול להעביר כלים כירורגיים דרך הצינור כדי לקחת דגימות רקמה (ביופסיות) הממצאים ולכרות פוליפים.

אם אדם אובחן עם סרטן המעי הגס, הרופא ימליץ ​​על בדיקות הדמיה כדי לקבוע את השלב של הסרטן, בניהן CT, PET-CT ו-MRI.

האם קיימות תוכניות לאבחון מוקדם של סרטן המעי הגס?

ישנן מספר בדיקות סקר מקובלות לאיתור מחלת הסרטן בקרב אנשים ללא תסמינים: 

בדיקות המבוססות על צואה - בדיקות אלו בודקות את הצואה, בדרך כלל אלו בדיקות דם סמוי. בדיקות אלו פחות פולשניות וקלות יותר לביצוע, אך מצד שני רגישותן לגילוי הסרטן היא נמוכה ויש לבצע אותן לעתים קרובות יותר.
בדיקות חזותיות (מבניות) - בדיקות אלו בוחנות את מבנה המעי הגס כולל הרקטום עבור כל אזור חריג באמצעות קולונוסקופיה או בבדיקת הדמיה (קולונוסקופיה וירטואלית). 

ההמלצה של  האיגודים הבינלאומיים כמו גם האיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה היא על ביצוע קולונוסקופיה  מעל גיל 50 כל 10 שנים למטופלים בסיכון רגיל. למטופלים בעלי קרוב משפחה מדרגה ראשונה שאובחן כחולה בסרטן המעי הגס, מומלצת בדיקת קולונוסקופיה מדי חמש שנים החל מגיל 40.

מה הוא  הטיפול בסרטן המעי הגס?

טיפולים מקומיים מטפלים בגידול מבלי להשפיע על שאר הגוף. טיפולים אלה נוטים יותר להיות שימושיים עבור סרטן בשלב מוקדם שלא שלח גרורות סוגי טיפולים מקומיים המשמשים לסרטן המעי הגס כוללים ניתוח, וטיפול כמו-קרינתי (במיוחד לסרטן הרקטום) לפני ניתוח על מנת לשפר את סיכוי ההחלמה.

הטיפול הניתוחי עשוי לכלול כריתה חלקית או מלאה של המעי הגס. כאשר מדובר בגידולים קטנים מאוד, ניתן להסיר אותם בקולונוסקופיה ללא צורך בניתוח. 

ניתן לטפל בסרטן המעי הגס גם באמצעות תרופות, הניתנות דרך הפה או לווריד. אלה נקראים טיפולים מערכתיים מכיוון שהם יכולים להגיע לתאי סרטן כמעט בכל הגוף. בהתאם לסוג סרטן המעי הגס, ניתן להשתמש בסוגים שונים של תרופות, כגון כימותרפיה, טיפולים ביולוגיים ואימונותרפיה.

האם ניתן להימנע מטיפולים אגרסיביים ולהישאר רק במעקב ללא טיפול?

פעמים רבות עולה השאלה בצורך בטיפול כימותרפי משלים לאחר ניתוח לכריתת מעי גס. לטיפול כימותרפי תופעות לוואי רבות, קשות בחלקן. ישנם מדדים שונים המסייעים לרופא בקבלת החלטות אודות ההכרח שבטיפול הכימותרפי המשלים, רבים מהם נוגעים להערכת הסיכויים שהסרטן יחזור. 

Immunoscore היא בדיקה חדשנית, שנועדה לסייע בקבלת החלטות טיפוליות לחולים בסרטן המעי הגס בשלבים הלא גרורתיים שלבים  2 ו- 3, לאחר ניתוח להסרת גידול סרטני במעי הגס. לחולים בשלב 2 הבדיקה מסייעת בהחלטה אם יש צורך בטיפול כימותרפי או שניתן להימנע ממנו.  בחולים בשלב מתקדם יותר מסייעת הבדיקה בהחלטה אודות משך הטיפול – 3 או 6 חודשים. היא עושה זאת על ידי מדידה של תגובת מערכת החיסון לסרטן– ככל שבגידול ובשוליו נמצאים יותר תאים בשם "לימפוציטים מסוג T" הסיכוי לחזרת הסרטן קטנים יותר, ומכאן שניתן לשקול להימנע מטיפול כימותרפי. 

מה הם הסיכויים לחזרת המחלה לאחר החלמה?

בקרב כ-30-20% מהחולים הסרטן יחזור לאחר  ניתוח. וברוב מהמקרים החזרה תהיה כבר בשנים הראשונות לאחר הניתוח.

הכותב הוא ד"ר עופר פורים-מנהל שרות גידולי מערכת העיכול, בית החולים אסותא ע"ש סמסון אשדוד

סרטן השחלה

סרטן השחלה הוא הסרטן החמישי בשכיחותו בקרב נשים. השחלות ממוקמות בבטן התחתונה ומחוברות לרחם, ובהן מאוחסן מלאי הביציות של האישה. סרטן השחלות פוגע בעיקר בנשים שעברו את גיל המעבר (בדרך כלל מעל גיל 50), אך עלול להופיע גם בקרב נשים צעירות יותר. הוא גורם ליותר מקרי מוות מכל סרטן אחר של מערכת הרבייה הנשית.  

מה הם הסימפטומים של המחלה? 

סימפטומים נפוצים של סרטן השחלות כוללים: הרגשת נפיחות בלתי פוסקת, בטן נפוחה, אי נוחות בטנית או אגנית, תחושת שובע המופיעה במהירות בעת אכילה וצורך להשתין לעתים קרובות יותר מהרגיל. סימפטומים אלו נפוצים גם בקרב חולים במחלות אחרות נפוצות יותר, ומכאן הקושי הרב בגילוי מוקדם של סרטן זה.  

כיצד מאבחנים את המחלה?

אבחון סרטן שחלה עשוי להתבסס על מספר בדיקות:  

בדיקת דם (בדיקת CA125): CA125 מיוצר על ידי חלק מתאי סרטן השחלה. רמה גבוהה של CA125 בדם עלולה להיות סימן לסרטן השחלה. יחד עם זאת, רמה מוגברת של CA125 לא קובעת בהכרח שמדובר בסרטן, שכן היא יכולה להיגרם גם ממצבים אחרים כגון אנדומטריוזיס, שרירנים ואפילו הריון. אם הבדיקה אכן מראה רמה גבוהה של CA125, תתבצע לרוב גם סריקת CT על מנת לאתר את המקור האפשרי לכך. לעתים, רמת CA125 עשויה להיות תקינה בשלבים המוקדמים של סרטן השחלה, לכן, אם הסימפטומים אינם משתפרים, ייתכן שיהיה צורך בבדיקה נוספת. בנוסף, במידה ואכן קיים גידול סרטני, מעקב אחר רמות CA125 עשוי להוות מדד להצלחת הטיפול.

בדיקת אולטרסאונד: בבדיקה זו גלי קול בתדר גבוה משמשים ליצירת תמונה של פנים הגוף. הבדיקה ניתנת לביצוע על הבטן או דרך הנרתיק. 

סריקת CT: בבדיקה זו מצולמים מספר צילומי רנטגן מזוויות שונות כדי ליצור תמונה מפורטת של השחלות. במקרים מסוימים מבצעים גם צילום חזה כדי לראות אם הסרטן התפשט אל הריאות.

ביופסיית מחט: מחט מועברת דרך הבטן כדי להוציא דגימה של תאי שחלה, או נוזל מסביב לשחלות, זאת בשביל לבדוק אם קיימים תאים סרטניים באיזור הנבדק.

לפרוסקופיה: בבדיקה זו מבצעים חתך קטן בבטן ומחדירים צינור דק עם מצלמה בקצהו, כדי שניתן יהיה לבדוק את השחלות. ניתן גם להסיר דגימת רקמה קטנה לבדיקה, בדומה לביופסיית מחט.

אם נמצא סרטן בשחלה, בדיקות אלו יכולות גם לעזור לקבוע עד כמה הוא כבר התפשט.

האם יש תוכנית לאיתור מוקדם של המחלה?

מחקר רב התבצע לטובת פיתוח בדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן השחלה, אבל עד כה לא הייתה הצלחה רבה. כיום, יותר מ-75% מהנשים המושפעות מאובחנות בשלב מתקדם מכיוון שבשלב מוקדם, המחלה לרוב ללא תסמינים, ובשלב מאוחר שלה, התסמינים אינם ספציפיים.

מה הם הטיפולים הקיימים היום למחלה?

הטיפול בסרטן השחלה תלוי בכמה הוא התפשט, בבריאות הכללית של המטופלת ובמידת הצורך בשמירה על פריון. ברובם המוחלט של המקרים, לא ניתן להימנע משילוב של ניתוח וכימותרפיה, כאשר מטרת הטיפול היא לרפא את הסרטן, במידת האפשר. אם הסרטן מתקדם מדי מכדי להירפא, הטיפול נועד להקל על התסמינים ולשלוט בסרטן למשך זמן רב ככל האפשר.

טיפול בחולת סרטן (צילום: רויטרס)טיפול בחולת סרטן (צילום: רויטרס)

ניתוח מהווה את הטיפול העיקרי בסרטן השחלה. מטרתו להסיר את התאים הסרטניים, או כמה שיותר מהם. הוא כולל בדרך כלל הסרה של השחלות, החצוצרות, הרחם ושכבה של רקמת שומן בבטן (האומנטום). בחולות צעירות ניתן לעתים, בהתאם להתפשטות המחלה, להשאיר את הרחם, ובכך לשמר את הפוריות. הניתוח נעשה בהרדמה כללית ומצריך אשפוז בבית החולים למשך מספר ימים, אך ייתכן שיחלפו שבועות עד להחלמה מלאה.

טיפול בכימותרפיה יכול להינתן לאחר הניתוח - כדי להרוג את התאים הסרטניים שנותרו, או לפני הניתוח - כדי לכווץ את הסרטן ולהקל על הסרתו, או אם הסרטן חזר לאחר טיפול ראשוני. הטיפול ניתן בדרך כלל בטפטוף לווריד, אך לעתים גם בטבליות. כימותרפיה דורשת לרוב אשפוז יום בבית החולים, כאשר הטיפול ניתן במחזוריות, עם תקופת טיפול ולאחריה תקופת מנוחה כדי לאפשר לגוף להתאושש. לרוב, יש 6 מחזורים של כימותרפיה, כאשר כל מחזור נמשך 3 שבועות. כימותרפיה יכולה לגרום למספר תופעות לוואי, כגון: עייפות, אובדן תיאבון, איבוד שיער, שלשול, סיכון מוגבר לזיהומים. ניתן לשלוט ברוב תופעות הלוואי באמצעות טיפול תרופתי, והן אמורות לחלוף לאחר הפסקת הטיפול.

עד לשנים האחרונות לא היה טיפול  תרופתי שיכול לסייע לנשים שחלו בסרטן השחלה אולם גילויים חדשניים הביאו לפיתוח תרופות המונעות את  חזרת הסרטן או מעכבות את התפתחותו. תרופות אלו שייכות למשפחת תרופות המכונה "מעכבי PARP", אנזים שתפקידו לתקן את ה-DNA. התרופה מביאה לכך שלתא הסרטני אין יכולת לתקן את ה-DNA שלו ובכך למוות של התא הסרטני. פיתוח תרופות אלו מהווה בשורה של ממש עבור חולות בסרטן זה. עם זאת, התרופות הללו אינן מתאימות לכלל הנשים, ויש צורך בבדיקה מקדימה כדי לדעת מי מהחולות תרוויח מנטילת התרופות. נמצא כי נשים שהן נשאיות של מוטציה בגנים BRCA ו/או חיוביות למדד בשם HRD, שניתן לקבוע אותו באמצעות בדיקת myChoice, מתאימות לטיפול התרופתי. בדיקת HRD כלולה בסל הבריאות וניתנת ללא עלות לנשים שנמצאו שליליות ל- BRCA. 

מה הם הסיכויים לחזרת המחלה אחרי החלמה?

גם כשמדובר בסרטן השחלה חשוב להבין כי יש להיזהר בנתונים כיוון שהם מערבים משתנים רבים, כמו גיל, מאפייני המחלה, הטיפול שהוצע למטופלת ועוד. באופן כללי שלב המחלה הוא גורם מכריע בסיכויי ההישנות לאחר החלמה כאשר חולות במחלה בשלב 1 יהיו בעלות סיכויים נמוכים מאוד להישנות לעומת אלו שאותרו בשלב 4. 

הכותבת היא ד"ר אירינה לזרב - מנהלת השירות לגידולי ריאה/גניקולוגיה בית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד ע"ש סמסון 

סרטן בלוטת התריס

בלוטת התריס היא בלוטה בצורת פרפר הממוקמת בבסיס הצוואר, ממש מתחת לגרוגרת, משמשת לייצור הורמונים המווסתים את קצב הלב, לחץ הדם, טמפרטורת הגוף והמשקל. סרטן בלוטת התריס הוא הממאירות האנדוקרינית (גידול סרטני הקשור למערכת ההורמונלית של הגוף) השכיחה ביותר, ומהווה 1.9% מכלל הגידולים הממאירים החדשים בשנה. סרטן בלוטת התריס מופיע בכ-8 אנשים מתוך 100,000 איש, כשהשיעורים הגבוהים ביותר הם בקרב קבוצת הגיל 45 עד 49 לנשים ו-70 עד 74 לגברים. שיעורי ההיארעות של הסרטן גבוהים משמעותית אצל נשים מאשר גברים בחלק ניכר מקבוצות הגיל (בעיקר מבוגרות). 

מה הם הסימפטומים של המחלה? 

סרטן בלוטת התריס בדרך כלל אינו גורם לתסמינים בשלב מוקדם של המחלה. כאשר הוא גדל, הוא עלול לגרום בין השאר לתסמינים הבאים: 

גוש הניתן לחוש דרך העור על הצוואר
שינויים בקול כולל צרידות
קושי בבליעה
כאב בצוואר ובגרון 
קשרי לימפה נפוחים באזור הצוואר.
 כיצד מאבחנים את המחלה?

אבחנה של סרטן בבלוטת התריס כוללת לרוב מספר בדיקות עיקריות:

בדיקת דם ראשונית העוזרת לקבוע אם בלוטת התריס פועלת כרגיל, בעודף פעילות או בתת-פעילות. 
בדיקת אולטרסאונד המסייעת לקבוע אם סביר להניח שגוש בבלוטת התריס הוא סרטני או שפיר.
ביופסיית מחט עדינה, במהלכה מוחדרת מחט דקה דרך העור לתוך הגוש בבלוטת התריס בסיוע אולטרסאונד. בעזרת המחט נוטלים דגימות של רקמת בלוטת תריס חשודה, ולאחר מכן הדגימות נבדקות במעבדה כדי לחפש תאים סרטניים.
לעתים, תוצאות הבדיקה אינה חד משמעית ולא ידוע אם הקשרית בבלוטת התריס בעלת מאפיינים חשודים לסרטן או שמדובר בקשרית שפירה (לא סרטן). עד לפני מספר שנים, מטופלים עם תוצאות גבוליות נשלחו לניתוח על מנת להסיר לפחות מחצית מבלוטת התריס לצורך אבחון. זה נעשה למרות סיכון נמוך יחסית לסרטן בחולים אלו.

בשנים האחרונות, מחקרים זיהו סמנים מולקולריים בתאי בלוטת התריס שעשויים לסייע לאבחן בין ממצא שפיר לחשוד לממאירות וכיום באמצעות בדיקה מולקולרית בשם Afirma, שמתבצעת על בסיס דגימת תאים שנלקחת בביופסיית מחט עדינה, ניתן לשלול ממאירות ולהימנע מניתוח בבלוטת התריס.

נוסף על בדיקות אלו ניתן לבצע בדיקות דימות נוספות כדי לקבוע אם הגידול התפשט מעבר לבלוטת התריס. בדיקות דימות עשויות לכלול בדיקות CT, MRI ובדיקות דימות גרעיניות המשתמשות בצורה רדיואקטיבית של יוד או מולקולת סוכר. בנוסף, ניתן לאבחן שינויים גנטיים מסוימים בגידול שמעלים את הסיכון למחלה.

האם יש תוכנית לאיתור מוקדם של המחלה?

כיום, ניתן למצוא מקרים רבים של סרטן בלוטת התריס בשלב מוקדם. למעשה, רוב סוגי סרטן בלוטת התריס מאובחנים כיום הרבה יותר מוקדם מאשר בעבר וניתן לטפל בהם בהצלחה. אלו מתגלים כאשר חולים פונים לרופא בגלל גושים בצוואר או גושים שהם הבחינו בהם. יחד עם זאת, אין בדיקת סקר מומלצת לגילוי מוקדם של סרטן בלוטת התריס עבור אנשים בסיכון שאינו גבוה להתפתחות המחלה וההמלצה היא לא לבצע בדיקות דימות של אולטראסאונד או בדיקה אחרת לגילוי מוקדם. 

מה הם הטיפולים הקיימים היום למחלה?

אפשרויות הטיפול בסרטן בלוטת התריס תלויות בסוג ובשלב המחלה, מצבו הבריאותי של המטופל והעדפותיו. לעתים, סרטני בלוטת התריס קטנים מאוד, יש להם סיכון נמוך להתפשט, ולא יזדקקו לטיפול מידי. במקום זאת, ניתן לשקול מעקב פעיל עם ניטור תכוף של הסרטן, ​​על ידי בדיקות דם ואולטרסאונד צווארי מספר פעמים בשנה. אצל אנשים מסוימים, ייתכן שהסרטן לעולם לא יגדל ולעולם לא ידרוש טיפול. באחרים, בסופו של דבר עלולה להתגלות גדילה ויידרש טיפול.

רוב האנשים עם סרטן בלוטת התריס עוברים ניתוח להסרתה. סוג הניתוח ​​תלוי בסוג הסרטן, גודלו, האם הוא התפשט מעבר לבלוטת התריס ובתוצאות של בדיקת האולטרסאונד. הניתוח יכול לכלול את הסרת כל או רוב בלוטת התריס. אופציה נוספת היא הסרת מחצית מבלוטת התריס (כריתת אונה. ניתוח זה עשוי להיות מומלץ אם מדובר בסרטן הגדל לאט בחלק אחד של בלוטת התריס, ללא גושים חשודים באזורים אחרים של בלוטת התריס, ללא פגיעה בקול וללא חשיפה לקרינה. 

לאחר כריתת בלוטת התריס, יש צורך בטיפול בהורמון בלוטת התריס levothyroxine (Levoxyl, Synthroid, אחרים) להמשך החיים, לעתים גם אם מוסרת רק מחצית בלוטת התריס. לתרופה זו שני יתרונות: היא מספקת את ההורמון החסר שבלוטת התריס הייתה מייצרת בדרך כלל, והיא מדכאת את הייצור של הורמון מגרה בלוטת התריס (TSH) מבלוטת יותרת המוח. רמות TSH נמוכות מדכאות את התאים הסרטניים.

טיפול נוסף עושה שימוש ביוד רדיואקטיבי כדי להרוס את רקמת בלוטת התריס הבריאה שנותרה לאחר הניתוח, כמו גם אזורים מיקרוסקופיים של סרטן בלוטת התריס שלא הוסרו. טיפול ביוד רדיואקטיבי עשוי לשמש גם לטיפול בסרטן חוזר או מתפשט לאזורים אחרים בגוף.

מה הם הסיכויים לחזרת המחלה אחרי החלמה?

למטופלים עם סרטן של בלוטת התריס יש הישרדות מצוינת. עם זאת, חזרה של המחלה עשויה להתרחש עד 20% בשלב מסוים בחייהם. הזמן הממוצע עד להישנות דווח בספרות כבין 6 חודשים לעד עשרות שנים לאחר הטיפול.

הכותב הוא ד"ר אוהד רונן, מנהל יחידת ניתוחי ראש וצוואר מחלקת אף-אוזן גרון, המרכז הרפואי לגליל והפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי, אוניבסיטת בר-אילן

 סרטן הריאות

סרטן הריאה הוא הסרטן השלישי בשכיחותו בעולם. לאנשים שמעשנים יש את הסיכון הגבוה ביותר לסרטן ריאות, אם כי סרטן ריאות יכול להופיע גם אצל אנשים שמעולם לא עישנו. הסיכון לסרטן ריאות עולה עם משך הזמן ומספר הסיגריות שאדם עישן. הפסקת עישון, גם לאחר עישון במשך שנים רבות, יכולה להפחית משמעותית את הסיכוי לפתח סרטן ריאות. גם חשיפה לעישון פסיבי, הקרנות לבית החזה, חשיפה לגזים רעילים, אסבסט וחומרים מסרטנים אחרים מגדילה את הסיכון של אדם לפתח סרטן ריאות. סרטן הריאות הוא הסרטן השני בשכיחותו באוכלוסייה. סרטן הריאות מופיע בעיקר בקרב אנשים מבוגרים. רוב האנשים שאובחנו עם סרטן ריאות הם בני 65 ומעלה והוא נדיר מאוד מתחת לגיל 45. הגיל הממוצע של אנשים כאשר מאובחנים הוא כ-70.

ישנם 2 סוגים עיקריים של סרטן ריאות והם מטופלים בצורה שונה מאוד.

סרטן ריאות של תאים לא קטנים (NSCLC) אחראי לכ-80% עד 85% ממקרי סרטן הריאות. תת-הסוגים העיקריים של סרטן זה הם אדנוקרצינומה, קרצינומה של תאי קשקש וקרצינומה של תאים גדולים.

סרטן ריאות של תאים קטנים (SCLC) אחראי לכ-10% עד 15% מכלל סוגי סרטן הריאות. סוג זה של סרטן ריאות נוטה לגדול ולהתפשט מהר יותר וכ-70% מהאנשים עם סרטן זה יהיו עם סרטן מפושט כבר בזמן האבחנה. מכיוון שסרטן זה גדל במהירות, הוא נוטה להגיב היטב לטיפול כימותרפי והקרנות. לרוע המזל, עבור רוב האנשים, הסרטן יחזור בשלב מסוים. סרטן מסוג זה מופיע כמעט אך ורק במעשנים.

סרטן הריאות הוא ללא ספק הגורם המוביל למוות מסרטן בקרב גברים ונשים כאחד, ומהווה כמעט 25% מכלל מקרי המוות מסרטן. בכל שנה, יותר אנשים מתים מסרטן ריאות מאשר מסרטן המעי הגס, השד והערמונית ביחד. בנימה חיובית, מספר מקרי סרטן הריאות החדשים ממשיך לרדת, בין היתר בגלל שאנשים מפסיקים לעשן. כמו כן, מספר מקרי המוות מסרטן הריאות ממשיך לרדת עקב ההתקדמות בגילוי מוקדם ובטיפול. בסך הכל, הסיכוי שגבר יפתח סרטן ריאות במהלך חייו הוא בערך 1 ל-15. עבור אישה, הסיכון הוא בערך 1 מתוך 17. מספרים אלה כוללים גם אנשים מעשנים וגם אלה שאינם מעשנים כאשר לאנשים שמעשנים הסיכון גבוה בהרבה, בעוד שעבור מי שלא מעשן, הסיכון נמוך יותר.

מה הם התסמינים של סרטן הריאות?

סרטן ריאות בדרך כלל אינו גורם לסימנים ותסמינים בשלבים הראשונים שלו. סימנים ותסמינים של סרטן ריאות מתרחשים בדרך כלל כאשר המחלה מתקדמת והם עשויים לכלול שיעול טורדני, שיעול דמי, קוצר נשימה, כאבים בחזה, צרידות, ירידה במשקל, כאבים בעצמות, כאבי ראש ועוד.

כיצד סרטן הריאות מאובחן?

אם לרופא יש סיבה לחשוב שייתכן ולמטופל יש סרטן ריאות, הוא יכול להזמין מספר בדיקות כדי לחפש תאים סרטניים ולשלול מצבים אחרים. הבדיקות עשויות לכלול בדיקות הדמיה כמו צילום חזה או CT חזה. בדיקות נוספות כוללות בדיקת כיח בה ניתן למצוא תאים סרטניים או דגימת רקמה (ביופסיה) מהריאות עצמן. אם סרטן ריאות מאובחן, יש צורך לקבוע את שלב הסרטן כדי לעזור לרופא להחליט מה הטיפול המתאים ביותר. בדיקות לצורך אבחון שלב הסרטן עשויות לכלול PET-CT ו-MRI מוח.

אבחון סרטן ריאות (צילום: שאטרסטוק)אבחון סרטן ריאות (צילום: שאטרסטוק)

האם קיימות תוכניות לאבחון מוקדם של סרטן ריאות?

בשנים האחרונות, בדיקה המכונה סריקת CT במינון נמוך (LDCT) נחקרה בקרב אנשים בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן ריאות (בעיקר בגלל שהם מעשנים או נהגו לעשן). סריקות LDCT יכולות לעזור למצוא אזורים חריגים בריאות שעלולים להיות חשודים לסרטן. מחקרים הראו שבניגוד לצילומי חזה, סריקות LDCT שנתיות לבדיקת אנשים בסיכון גבוה יותר לסרטן ריאות יכולות להציל חיים. עבור אנשים אלה, קבלת סריקות LDCT שנתיות לפני תחילת התסמינים עוזרת להפחית את הסיכון למוות מסרטן ריאות. כיום הבדיקה אינה נמצאת במסגרת ההמלצות הלאומיות של משרד הבריאות ואינה ממומנת כחלק מסל הבריאות, אך ייתכן והדבר ישתנה בשנים הקרובות.

מה הוא הטיפול בסרטן הריאות?

טיפולים עבור סרטן ריאות משתנים כתלות בסוג הספציפי של הגידול, בשלב המחלה ובמצבו הבסיסי של המטופל. אפשרויות הטיפול כוללות ניתוח (כריתת ריאה או חלק ממנה), אבלציה בתדר רדיו, טיפול קרינתי, כימותרפיה, טיפולים ביולוגיים ואימונותרפיה. סרטן ריאות מסוג תאים קטנים לרוב מאובחן בשלב מתקדם בו טיפולים מקומיים כמו ניתוח כבר לא יעילים ולכן הטיפול בו מתמקד בטיפולים סיסטמיים כמו כימותרפיה קרינה ואימונותרפיה.

האם ניתן להימנע מטיפולים אגרסיביים ולהישאר רק במעקב ללא טיפול?

עד לאחרונה, אפשרויות הטיפול הקונבנציונליות בסרטן הריאות כללו ניתוח, כימותרפיה והקרנות. מאחר שרוב חולי סרטן הריאות מאובחנים עם מחלה מתקדמת לא סביר שטיפולים אלו יביאו לריפוי מלא, אם כי הם עשויים לשפר משמעותית את ההישרדות ולספק הקלה בתסמינים. אופציה של מעקב בלבד קיימת באם הגידול אובחן ונכרת בשלב מוקדם מאוד אך אצל רוב החולים המחלה הנה מתקדמת מקומית או כבר שלחה גרורות ולכן אופציית המעקב אינה מקובלת בחולים אלו. למרות זאת בשנים האחרונות חלו שינויים רבים מאוד בטיפול הכוללים טיפול ביולוגיים ואימונותרפיים המכוונים כנגד שינויים ספציפיים בתאי הגדול ומאפשרים מצד אחד טיפולים יעילים הרבה יותר ומשיגים הישרדות ארוכה יותר עם המחלה, ומצד שני פחות תופעות לוואי.

בשנת 2015, ה-FDA האמריקאי אישר את האימונותרפיה הראשונה לטיפול בתת-קבוצה של חולי סרטן ריאות. אימונותרפיה היא סוג של טיפולים המסייעים למערכת החיסונית של האדם עצמו לחסל או לשלוט בסרטן. מחקרים קליניים על אימונותרפיה, לבד או בשילוב עם טיפולים אחרים, הוכיחו שיפור משמעותי בחולים, וכתוצאה מכך אישר ה-FDA מספר אפשרויות בטיפול אימונותרפיה אחרות עבור חולי סרטן ריאות נוספים, כולל אישורים לטפל בחולים עם אימונותרפיה כקו ראשון. בזכות הטיפולים האימונותרפים, חולי סרטן ריאות רבים בשלב מתקדם מתחילים לראות הפוגות ארוכות טווח ושיעורי הישרדות ארוכים יותר. 

יחד עם הכניסה של התרופות החדשות לטיפול בסרטן ריאות נכנסו גם בדיקות מולקולריות שונות שנועדו לזהות מוטציות או מאפיינים אחרים של הגידול שיעידו על סיכוי גבוה יותר לתגובה לתרופות וכך למעשה סרטן הריאות הוא אחד מסוגי הסרטן הראשונים בהם נעשה השימוש בבדיקות מולקולריות על מנת להתאים את הטיפול באופן ספציפי לגידול. כיום ידועים יחסית הרבה סמנים מולקולריים שניתן לזהות בסרטן הריאות להם ניתן להתאים טיפול ובעקבות זאת הוכנס לסל הבריאות פאנל מולקולרי מקיף לגידולים שניתן לבצע על דגימה מהגידול.

מה הם הסיכויים לחזרת המחלה לאחר ההחלמה?

הסיכוי שסרטן הריאות יחזור על עצמו תלוי בגורמים רבים, כולל את סוג סרטן הריאות ושלב הסרטן בזמן האבחון. רוב סרטני הריאות נוטים לעשות זאת בין שנתיים לחמש שנים מהאבחנה המקורית. בין 30% ל-55% מהאנשים עם סרטן ריאות שאינו תאים קטנים (NSCLC), הצורה השכיחה ביותר של המחלה, יחוו הישנות. סרטן ריאות מסוג תאים קטנים (SCLC) נוטה לחזור ב-70% מהמקרים, בדרך כלל בתוך שנה עד שנתיים.

הכותב הוא ד"ר עופר פורים-מנהל שרות גידולי מערכת העיכול בבית חולים אסותא ע"ש סמסון אשדוד