תשעה באב מצוין השנה בצל אחת המחלוקות הקשות שהיו כאן: בין תומכי הרפורמה המשפטית ובין מתנגדיה. “אני כן מאמין שכולנו בני עם אחד, אנחנו אחים, וכמו שהם אוהבים את המדינה, אני אוהב אותה לא פחות”, אומר רחמים מלול, בן 59 מבית שאן, עובד בעיריית בית שאן, שהיה חבר מרכז הליכוד במשך עשור, וכיום הוא פעיל במחאה בעד הרפורמה ויזם את ההפגנה הראשונה באזור. “המוחים מפירים את הכלל הבסיסי של הדמוקרטיה, וזה בחירות. נבחרנו ליישם אג’נדה, והם מערערים על זה”.
“אנחנו לא נוותר על הדמוקרטיה ועל ההזדמנות לערוך חוזה חדש מול השלטון”, אומרת לימור רגב מנהלל, בת 59, יזמית חברתית ואשת ציבור א־מפלגתית, ממובילות המחאה בעמק יזרעאל ומחאת הנשים. בן היתר היא אחראית בהפגנות על ההפקה, על התפעול, ועל ניהול והפעלה של קבוצות הוואטסאפ. “ערכי ההומניזם ואהבת המדינה והאדם פועמים בדמי”.
רגב: “לא יכולתי להישאר בבית על הספה ברגע שהבנתי שהממשלה מובילה למשיחיות, לריסוק הדמוקרטיה וללאומנות. קמתי מהספה וארגנתי מחאה. וזה לא משנה למי הצבעתי, יש לצדי גם חברים ליכודניקים. אני מובילה את המחאה בעמק, אבל לצד זה גם את ההידברות מול חברינו במגדל העמק ביחד עם רב העיר”.