"לצערי, במהלך 28 שנותיי כמתנדב בזק"א נחשפתי למקרי מוות הכי קשים שיכולים להיות. הייתי בפיגועים הנוראיים ביותר, שבהם ירו בילדים ובמשפחות וטיפלנו בהם ביראת קודש. הפעם, עד שהגיעו הכוחות, היה למחבלים זמן לטבוח באכזריות בתושבים בצורה שלא ראינו עד היום. הם הרגו ועשו גם וידוא הריגה", מספר מוטי בוקצ'ין, דובר וממייסדי ארגון זק"א, על מה שראו עיניו ביישובי עוטף עזה לאחר מתקפת הטרור של חמאס.
למשימת פינוי הגופות של הנרצחים, החליטו בזק"א לשלוח את המתנדבים היותר מנוסים, אך גם הניסיון לא הכין אותם למראות הנוראיים שנגלו בפניהם. "לשטח נשלחו בהוראה שלי רק מתנדבים מבוגרים, בעלי ניסיון של כמה שנים", אומר בוקצ'ין. "לא הבאנו את המתנדבים החדשים, אנחנו לא רוצים שהם ייחשפו בבת אחת לדבר כזה. אנחנו מכניסים אותם לאט־לאט, כי זו התמודדות לא פשוטה. המתנדבים שלנו נמצאים פסיעה אחת לפני כולם כי בעצם אנחנו אלה שרואים בעיניים ומטפלים בידיים בזוועות הקשות".
"למעשה, מתחילת האירוע, מתחילת פעולת הטרור הזאת, המלחמה הזאת, המתנדבים של זק"א בעיקר התעסקו במתחם המסיבה, בכביש שבו היו כל הרכבים של הנרצחים, בשדרות ובאופקים. אלה היו האזורים שעבדנו בהם, כשאנחנו תחת צבע אדום ואש כל הזמן. ביום שני פעלנו בקיבוצים עלומים ובארי. בשעה 8:00 בבוקר נתנו לנו להיכנס לקיבוץ בארי לאחר שכבר לא היו מחבלים בשטח. עבדנו שם 12 שעות ברצף, עד השעה שמונה בערב".
"הרוצחים פשוט לא הבחינו, פשוט ירו בכל מי שרק ראו. הם גם עשו וידוא הריגה. הם גם שרפו את הבתים של חלק מהאנשים שהם רצחו. זה פשוט משהו שלא יכול להיתפס, לא במוח האנושי ולא בנפש. אי אפשר להבין את גודל האכזריות. הם פשוט רצחו את האנשים בדם קר. המראות היו מאוד קשים. בכל אזור שהיינו בו, אם זה בכבישים, באזור המסיבה, גם בבארי, ראינו גם כמויות של גופות מחבלים, אמצעי לחימה ומטעני חבלה, טילי כתף, רימונים. הם פשוט הביאו איתם כמויות אדירות של נשק ואמל"ח, משהו מטורף. עכשיו אנחנו מחכים לאישור הצבא להיכנס לקיבוצים נוספים".
"חייבים להיות חזקים"
"בשבת בצהריים התחלנו לעבוד", מספר אבי דרעי, מפקד זק"א מרחב לכיש, הנמצא בארגון כ־30 שנה. "עבדנו עד חמש בבוקר, פינינו בהתחלה את כל הנרצחים שהיו בשדרות, בכבישים. במוצאי שבת ולאורך כל הלילה התחלנו לפנות נרצחים שהיו במסיבה. ביום שני הגענו לקיבוץ בארי יחד עם כוחות הצבא שנתנו לנו חיפוי מלא. אני והחבר'ה שלנו הוצאנו משם מאות גופות".
"נולדה לי נכדה ביום ראשון בבוקר, אבל הייתי חייב לחזור לגזרה, להניע את כל העניינים", מוסיף דרעי. "רק ביום שני בשעה 23:30 בלילה הלכתי לבקר את הבת שלי, לאחל לה מזל טוב, לחבק ולהמשיך קדימה. הילדה אמרה: 'אבא, לפחות תראה משהו טוב, שיהיה לך קצת נחת'".
"חשכו עינינו"
"אנחנו, מתנדבי זק"א, נמצאים בכוננות 24/7", אומר יוסי לנדאו, קמב"ץ זק"א לכיש, המתנדב בארגון 33 שנים. "ביום שבת מוקדם בבוקר, כמו כל המדינה, התעוררנו מהאזעקה. אני תושב אשדוד, מיד פתחתי את הקשר, את ההודעות שלנו וראינו שהמצב לא פשוט, שהמדינה מותקפת בטילים, בארטילריה, שיש גם חדירות, שאנחנו לא יודעים עדיין את המצב, אבל יודעים שהמצב לא פשוט".
"בהתחלה, בשעה 13:00, הגעתי לשדרות. מיד התחברנו לכוחות שם והתחלנו לפנות קודם כל את אלה שהיו ברחובות, ראינו את גודל המצב הלא פשוט. ואז יצאנו לכביש משדרות דרומה, שהיו בו מלא גופות זרוקות לצדי הדרך. באותו שלב לא היה לנו אישור להגיע לקיבוץ רעים, כי עדיין היו חילופי אש שם. באמצע הלילה בין שבת לראשון הגענו לרעים, והתחלנו לעבוד שם. הצלחנו במשך כל היום לאסוף 162 גופות, כשאנחנו נמצאים תחת אש כמה פעמים. כשהיינו בקיבוץ רעים חשבנו שראינו את הגרוע מכל עד שהגענו לבארי".
התרעות פיקוד העורף