שבעה בני אדם נהרגו בפזורה הבדואית מתחילת הלחימה כתוצאה מירי רקטי - הסיבה הינה מחסור גדול במיגונים ובממ"דים, בעיקר בכפרים הבלתי מוכרים, אך לא רק. תושב ערערה בנגב אמר ל"מעריב": "ראינו אתמול יירוטים של הרקטות שעפו לכיוון דימונה אבל כאן נפלה רקטה במרחק 50 מטר מבתים באחת השכונות. בנס איש לא נפגע. אם כיפת ברזל לא יירטה אותה כי אנחנו מוגדרים שטח פתוח - זו שערורייה".
תיעוד חדש מהשבת השחורה: מחבל חמאס נוחת באין מפריע עם רחפן בעוטף | צפו
כתוצאה מנפילת רקטה: בת 70 לקתה בדימום מוחי לאחר שחוותה התקף חרדה
"אנחנו מרגישים ממש מופקרים, כמו ברווזים במטווח. יושבים ליד הקיר ויודעים שזה לא מחסה אמיתי, זה רק אקט פסיכולוגי", אמר. "הילדים מאוד מפוחדים. ההדף של הנפילה האחרונה היה מאוד מפחיד. חשבתי שזה נפל בתוך הבתים של המשפחה" .
"חשוב להבין שמתחילת המלחמה הרבה גורמים נרתמו לעזור והצליחו להביא מיגוניות לחברה הבדואית. בשבוע האחרון אנחנו רואים מסה של מיגוניות, התחילה מגמה של מיגון החברה הבדואית", אמר סא"ל במילואים ואחיד אלהוזייל, שאחראי על נושא הנעדרים והחטופים בחברה הבדואית. "יש היענות, השר שיקלי הגיע וסייע, הנשיא ביקר כאן, כל יום שואלים אותי בסביבתו מה קורה עם המיגון. נכון, לא לכולם יש מיגון, אבל יש תהליך שמתקדם. למגן את החברה הבדואית תוך 24 שעות זה לא יקרה - התהליך התחיל, ייקח זמן אבל זה קורה. בשבוע האחרון יש מיגון שמגיע סביב השעון. זה לא שאף אחד לא עושה כלום. אני רואה את השינוי".
בפיקוד העורף הציבו בימים האחרונים אמצעי מיגון זמניים המורכבים משיטת ביצורים אמריקאית: רשתות פלדה ובד יוטה הממולא בחול ומהווה כמיגון זמני. בצה"ל אמרו בעקבות פניית מעריב כי "פיקוד העורף הציב מתחילת הלחימה אמצעי מיגון הפרוסים במרחב הפזורה הבדואית בהתאם להערכות המצב המבצעיות והשיקולים המקצועיים. צה"ל עומד בקשר עם ראשי הרשויות, המשרד לשיוויון חברתי ומנהלת הבדואים לסדר העדיפות בפריסת אמצעי המיגון".
עוד מסרו בצה"ל כי "כחלק מהמאמצים, פיקוד העורף החל בפיילוט של מתחם מיגון בשם ״Hesco” אשר מהווה מיגון זמני, אפקטיבי ומהיר לתושבי הפזורה הבדואית בנגב. הצבת מיגוניות ואמצעי מיגון חלופיים נעשית מתוך תפיסת אחריות מרחיבה של פיקוד העורף". יחד עם זאת, סירבו בצה"ל לענות לפניית "מעריב" האם כיפת ברזל אינה מזהה את הכפרים הבדואים הלא מוכרים כשטח מיושב ולכן שיעור הפגיעות באזור גבוה משאר האזורים בארץ.
המחסור בתמיכה נפשית בחברה הבדואית
רוב מוקדי התמיכה הנפשית נותנים מענה בשפה העברית, אך עקב פערים בשפה, רבים מהחברה הבדואית לא יכולים לקבל סיוע נפשי במרבית מוקדי החירום. "המצב בחברה הבדואית כמו בכל החברה הישראלית מפחיד, מדאיג ומלחיץ", אמרה תהאני אבו הדובה, תושבת כפר בלתי מוכר. "אין לנו מרחבים מוגנים כמעט בכלל בכפר. ביום הראשון נפלו רקטות וטילים ממש לידנו ובמזל לא נפגענו. אנחנו משפחה גדולה ובזמן אזעקה אנחנו מתחלקים לאזורים שונים כדי שאם תהיה פגיעה אז לא כולם ייפגעו או ימותו".
לאור המצב הביטחוני , ארגון תמר, המומחה במתן מענים רגשיים ונפשיים במצבי חירום וטראומה, מפעיל קו סיוע לתמיכה נפשית בשפה הערבית. הקו מאויש על ידי פסיכולוגים ועובדים סוציאליים מהחברה הערבית.
"בשונה משיחות שחווינו בעבר, השיחות הן ארוכות, כואבות ומציפות מצוקות עמוקות מאוד", משתף ראיד אבו סיאם, פסיכולוג במוקד קו הסיוע. "אחת השיחות הקשות שהגיעה אלינו הייתה מבחור בדואי צעיר שהיה באזור העוטף באותו יום של חדירת המחבלים. הוא תיאר את הכאוס ואת ניסיון הבריחה. הוא נתקל בחוליית מחבלים ודיבר איתם בערבית בניסיון להבין מה קורה סביבו. הם ניסו לחטוף אותו וברגע אחד הצליח לברוח ולהגיע לכוחות".
ביישוב הבדואי חורה פועל מתחילת המלחמה חדר מצב של הוועד הערבי לחירום למען תושבי הנגב והכפרים הלא מוכרים. חדר המצב פועל בשיתוף הרשויות המקומיות בנגב, מפלגות וארגונים חברתיים יהודים וערבים כמו 'אג'יק - מכון הנגב' שנרתמו למען התושבים.
מאז תחילת המלחמה חדר המצב והמתנדבים תרמו אלפי סלי מזון, ומאות סלי עזרה לתינוקות ונשים, ענו למאות שיחות במטרה לתת סיוע נפשי והפעילו תוכניות חינוך בלתי פורמאליות במטרה לייצר שגרה והפוגה לילדי הכפרים וקידום תכנים של פיקוד העורף.
התמונות בכתבה פורסמו לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. מערכת האתר מכבדת זכויות יוצרים ומשקיעה מאמצים באיתור בעלי זכויות יוצרים לצורך שימוש בחומרים המופיעים באתר. אם לדעתכם נפגעה זכותכם כבעלי זכויות יוצרים בחומר המופיע באתר זה, הנכם מתבקשים לפנות באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]