במלון שפיים, בו שוהים רבים מהמפונים מכפר עזה, שררה אווירה של מתח וחוסר ודאות, לקראת האפשרות שילדים ונשים מהקיבוץ ישוחררו במסגרת הפעימה השלישית. "אנו עוקבים בהתרגשות ובחששות", סיפרה תושבת כפר עזה על התחושות. בשתי הפעימות הראשונות מרבית המשוחררים והמשוחררות היו ילדים ונשים מקיבוץ ניר עוז ומקיבוץ בארי והציפיה היא שהפעם יגיעו שבים מבני כפר עזה.
חמאס הציב אולטימטום לגבי שחרור החטופים, הצלב האדום בסיבוב פרסה
"לאן אנחנו טסים?": צפו ברגעים המרגשים מחזרתו של אוהד מונדר
התושבים מכפר עזה ששוהים במלון ניסו לשמור על שגרת החיים אליה התרגלו מאז הגעתם לאחר פרוץ המלחמה, אבל כולם עקבו בדריכות ובמתח אחר העדכונים. "אנחנו עוקבים במתח אחרי כל דיווח ופיסת מידע, דברים יכולים להשתנות פתאום. ראינו כיצד במוצאי שבת שחרור החטופים התעכב שעות ארוכות", היא סיפרה עוד – "התקווה היא שבפעימה השלישית ישוחררו ילדים ונשים גם מכפר עזה".
על התחושות בשתי הפעימות הראשונות, בהן שוחררו נשים וילדים מהקיבוצים ניר עוז ובארי, היא סיפרה: "שמחנו מאוד בשבילם, אבל היה עצב וקנאה עבורנו. אנחנו מצפים שבפעימה הנוכחית נראה גם ילדים ונשים מכפר עזה".
בכניסה ללובי במלון שפיים עומד סטנד עם שלט גדול ומאיר עיניים, עליו רשומים שמותיהם של 18 החטופים מקיבוץ כפר עזה, לצד תמונותיהם. בטבח שהתרחש בקיבוץ בשבעה באוקטובר, נרצחו 62 תושבים ועשרות חיילים נהרגו בקרבות לטיהור הקיבוץ ממחבלים.
"בקיבוץ כפר עזה ישנם כ-800 חברים, האווירה מאוד קהילתית ומשפחתית וכולם מכירים את כולם וחברים. האסון נגע בכל אחד ואחת", סיפרה חברה ותיקה נוספת מכפר עזה – "אנחנו מנסים לנהל כאן שגרת חיים, אבל הלב כל הזמן עם החטופים והחטופות".
חלק מחברי קיבוץ כפר עזה עברו להתגורר באופן זמני במקומות אחרים, אבל הם מגיעים מידי פעם למלון שפיים, כדי לפגוש בני משפחה, חברים ושכנים. "המלון הפך למפגש של חברי הקיבוץ, גם לאלו שאינם שוהים בו", הסביר אחד מהחברים.
ילדים מכפר עזה שוהים רבות בצוותא עם ילדים מקיבוץ שפיים ופעוטות נקלטו במסגרות גני ילדים. "נוצרה כאן אחווה. גם הילדים שלנו מצפים לחזרת חבריהם שנחטפו", סיפרה עוד חברה מכפר עזה.
חבר נוסף מהקיבוץ הביע שמחה מסויגת על העסקה שיצאה לפועל: "אני שמח שכל חטוף חוזר ובוודאי שילדים ונשים, אבל כואב לי שלא מדברים על החזרתם של חטופים אחרים, שהם בני גילי, שעלולים להישאר ברצועת עזה תקופה ממושכת. חייבים להחזיר את כל החטופים", הוא הסביר – "באופן אישי יש לי חמישה חברים ושכנים, שנחטפו, הם כמו אחים עבורי. כואב לי שלא מדברים גם על האחרים. רק אחרי שכל החטופים יחזרו הביתה – השמחה שלי תהיה מושלמת. אני מצפה ומתגעגע אליהם".
משפחות של חטופים שעשויים להשתחרר לא היו במלון וביקשו לשמור על פרטיותם. גם חברים בקיבוץ, שאין להם קרובי משפחה שעשויים להשתחרר, ביקשו לשמור על פרטיות. בכניסה ללובי עמדו מאבטחים שמנעו כניסה ממי שלא חבר בקיבוץ או מוזמן. "אנחנו רוצים להיות עם עצמנו, זה נושא מאוד מאוד רגיש. אחרי 51 ימים, אולי יגיע הרגע הראשון של החזרת חלק מהחטופים. קיימת התרגשות ודריכות רבה, אבל גם חששות ודאגות. עד שלא נראה אותם בשטח ישראל – לא נהיה רגועים", הסביר אחד מהחברים.
אם אכן הפעימה השלישית בעסקה תצא אל הפועל כמתוכנן, חברים מכפר עזה יצפו בצוותא בבני הקיבוץ שעשויים להשתחרר, ועל רקע וסר הוודאות, ככל שמחוגי השעון נעים – הדריכות גוברת. בימים האחרונים כולם היו ממוקדים בציפייה לשחרורם של ילדים ונשים שנחטפו, אבל רבים ממשיכים להתגורר במלון שפיים בחוסר ודאות לגבי הטווח הארוך.
"אף אחד לא יודע מה יקרה בעוד כמה חודשים, עדיין אין לנו בית לחזור אליו", הסביר אחד מהחברים – "בינתיים, אני מקווה שלאחר שבועות ארוכים וקשים, יהיו לנו רגעים משמחים ונראה ילדים ונשים מכפר עזה"