בימים אלה מקפידים חיילי מילואים המתנדבים בשגרה בקרן לרווחת נפגעי השואה בישראל לפקוד את הניצולים ולבקרם. אחד מהם הוא עדיאל בומש (43), נשוי לעינת ואב לחמישה ילדים, שמתנדב כבר יותר משלוש שנים בקרן. בנוסף, בומש הוא קצין אוכלוסייה של גדוד חילוץ בפיקוד העורף בעירו, קריית שמונה.
עם פרוץ המלחמה, לפני כחודשיים, הוא גויס כמו רבים מחבריו למילואים. בחופשה הראשונה שקיבל, הגיע בומש לביתו, אסף את בתו הקטנה מאור, ונסע לבקר את יהודית זלצשטיין (93), ניצולת שואה. אף שזלצשטיין כבדת ראייה, היא לא נותנת לכך לפגוע בשמחת החיים וברוח ההתנדבות שלה. היא סורגת כובעים וכפפות לילדים וחיילים ומתנדבת בעמותה המסייעת לקשישים.
את השואה יהודית הצליחה לשרוד בעזרות זהות בדויה שאימצה לעצמה. בגיל 12 היא חשבה שכל היהודים בעולם חוץ ממנה מתו. "לא הייתי מאמינה אז אם היו מספרים לי שיום אחד אארח חיילים יהודים בבית שלי. אני כל כך שמחה ומאושרת מכך", היא מספרת. מוגס דינקו, מתנדב מצטיין בקרן לרווחת נפגעי השואה, החל להתנדב בשנה שעברה, והוא מקפיד בכל הזדמנות לבקר את משה בוקובזה, ניצול שואה המתגורר ביקנעם. "אני לומד ממשה המון. הוא כל כך יצירתי. לא יכולתי לבקש טוב יותר, וזו פשוט זכות שנפלה בחלקי להכיר אותו", אומר מונס, שבשירות הסדיר שלו היה לוחם בדובדבן וכיום נמצא בשירות מילואים פעיל בפיקוד העורף.
דינקו גויס למילואים בתחילת המלחמה, וגם הוא, בדומה לבומש, ניצל את החופשה הראשונה שקיבל לבקר את בוקבזה. מתנדד נוסף בקרן הוא אלדר (שמו המלא במערכת) מפתח תקווה, שבין שלל תאריו הוא יזם, קצין בחיל האוויר ולוחם ג'ודו. "יותר מכל דבר אחר, הכי חשוב לי לתת כבוד לדור ניצולי השואה, שהצליחו בעוז רוח לבנות עבורנו בית בישראל", הוא מדגיש.
אלדר הצליח בכוחות עצמו לייצר רשת חברתית אנושית של מתנדבים שהוא עומד בראשה, וביחד להגיע ל־200 ניצולים ולדאוג להם לכל דבר שהם צריכים. בין אם זו מתנה בחג או סלי מזון, סיוע להגיע לטיפול רפואי ועוד. אלדר מחפש הזדמנויות להרחיב את הפעילות שלו למען הניצולים, ומספר שגם באליפות ישראל בג׳ודו לבוגרים, המתקיימת השבוע, הוא יעלה על המזרן כשעל חליפת הג'ודו שלו יענוד סמל לציון ניצולי השואה.