אירועי 7 באוקטובר השפיעו קשות על ביטחונם העצמי של הישראלים, כאשר רבים מהם נכנסו לאור המראות לדיכאון וחרדה. כך טוענת מזי רפמן, מאמנת אישית המתמחה בטיפול בבעיות של חרדות דיכאונות וטראומות, שלדבריה מאז תחילת המלחמה גדלה כמות הפניות אליה בכ-70 אחוז. רפמן מפעילה מתחילת הלחימה פרויקט סיוע לחיילים השבים מאזורי הלחימה, מעניקה להם אוזן קשבת וסיוע בעיבוד חווית הלחימה ופוסט טראומה. "זו זכות גדולה לתמוך בהם נפשית, זה הדלק שמניע אותי והמעט שניתן לעשות בתקופה כזו למען מי שנזקק לכך".
מזית רפמן היא לא עוד קואוצ'רית ויועצת זוגית סטנדרטית שתפגשו. עם סיפור שנדמה כי נלקח מתוך סרט אימה ותעצומות נפש בלתי נלאות, היא עומדת כיום על במות, מטפלת בהתנדבות בחיילי צה"ל השבים מהלחימה ומפיחה השראה ותקווה שהכול אפשרי.
נדמה שלמזית רפמן, 43, במקור מקריית ים, בת לאב קבלן בנייה ואם בעלת גן ילדים, אחות אמצעית ל-2 בנים, החיים נצבעו בורוד, כשגדלה בבית חם ואוהב, מלא ערכים, מוקפת משפחה וחברים. מאז שזוכרת את עצמה תמיד "פיצחה" כל אדם והרבתה לסייע לקרוביה, שם נזרעו בה ניצני האהבה והדאגה לזולת. מזית שירתה בצבא כרל"שית בפיקוד העורף בו הפליאה בכישורי ניהול ומנהיגות. לאחר עיסוק בתחום האופנה בפילדלפיה קרוב לעשור, הגעגוע והכמיהה לשינוי ולהקמת בית בישראל גרמו לה לשוב.
כאשר חזרה לארץ למדה קואוצ'ינג וייעוץ זוגי והחיים נראו מזהירים מתמיד, אלא שאז הכירה את מי שהותיר בה טראומה: "ארבעה חודשים של זוגיות אלימה, שבמהלכה כל הנורות דלקו, אך בחרתי להתעלם מהן". עד ליום שבו החליטה לעזוב אותו ונקלעה למאבק פיזי אלים ומרדף שממנו הצליחה בנס להיחלץ ולברוח, כשהיא חבולה בגופה ונפשה. כאן חשוב לה לציין עבור כל אישה במעגל האלימות "תתכנני את העזיבה שלך ואל תעשי את זה לבד, אני ניצלתי בנס, אצל מישהי אחרת זה יכל להיגמר אחרת".
מזית מוסיפה "יום למחרת לא עיכלתי את מה שקרה, חוויתי ניתוק ושידרתי 'עסקים כרגיל', כשאני עוטה על עצמי מסיכות, מה שהתברר בדיעבד כסימפטום של פוסט טראומה". לאחר כשנה הכירה את בן זוגה שלימים הפך לבעלה ונדמה שדברים אוטוטו חוזרים למסלולם.
אלא שהכול צף ביום שבו אביה נפטר מדום לב, מאותו יום התדרדר מצבה הנפשי "מאדם שמח ואנרגטי הפכתי ל'צל', לא אכלתי, לא ישנתי, לא דיברתי ולא יצאתי מהבית, הגעתי למצב של פגיעות עצמיות וגם תכננתי את נסיון ההתאבדות שלי, הכנתי מכתבים לקרוביי והתכוננתי להיפרד מהעולם. בתוך השעות הקריטיות בהן התחבטתי אם לשים קץ לחיי, פתאום הרגשתי קול עולה מתוכי ואת רוחו של אבא. בחרתי להתחיל מחדש, להילחם ב'שדים' שלי. טיפלתי בעצמי לבד, בלי כימיקלים ובלי גורם מומחה חיצוני".
בתעצומות נפש בלתי נלאות מזית עברה תהליך ריפוי עצמי, בסוף אותה שנה נישאה לבחיר ליבה מאור רפמן, קבלן איטום, יחד עברו לגור בקריית מוצקין ועמו הביאה 2 ילדים לעולם, ליאם וקים, כיום בני 8 ו-5. "אני אדם מאמין ואני מרגישה את רוחו של אבא שלי מלווה אותי לכל אורך הדרך ומעביר לי מסרים, הבטחתי להמשיך את דרכו. דרך של נתינה לאחרים. עשיתי עיסקה עם אלוהים. כל אחד מקבל מה שהוא מסוגל להתמודד איתו ואין מקריות, יש לי פה שליחות- מתוך מה שחוויתי על בשרי ובזכות החיבור והאמונה, אני 'צינור' שעוזר לאחרים להתמודד עם חרדות, סטרס ומחסומים רגשיים".
כך פיתחה מזית את השיטה "מהתהום לפיסגה" הבנויה על שלבים ומשימות אותם מקבל כל מטופל ללו"ז שלו בהתאמה למצבו ויכולתו. כבר מעל לעשור שהיא מרצה ברחבי הארץ על סיפורה מעורר ההשראה, במקביל לעבודה בקליניקה הפרטית שלה, בה היא סייעה עד כה לאלפי מטופלים לעבד את חוויותיהם וליצור מציאות מיטיבה יותר. ושלא כמו מטפלת סטנדרטית, אין לה קלסר לקוח לרישום וגם אין סטופר כשמסתיימת שעת הטיפול. "אני זמינה להודעות ווטסאפ ושיחות טלפון גם ב-2 בלילה וכל סוף יום אני מחכה מהמטופלים שלי לדו"ח יומי, מה שיוצר בהם מחוייבות לתהליך והבנה שיש להם ליווי צמוד, מסור וטוטאלי 24/7"
מתחילת הלחימה מזית יצאה בפרויקט המסייע לחיילים השבים מאזורי הלחימה ומעניקה להם אוזן קשבת וסיוע בעיבוד חווית הלחימה ופוסט טראומה. עשרות מכתבי תודה מחיילים ומשפחותיהם מתקבלים אצלה וזה הדלק שמניע אותה. למזית חשוב להבהיר "אחד הדברים שאני מלמדת את המטופלים שלי הוא הנעה לפעולה, התקדמות נמדדת בצעדים קטנים, לאט ובטוח. ויחד אנחנו סופרים ניסויים והצלחות, אין דבר כזה כישלון אצלינו בלקסיקון"