יולי 2010, אלפי אזרחים השתתפו בצעדה ההמונית למען שחרורו של גלעד שליט, חוצים את נתיבי איילון בואכה צומת בית דגן. 

ההולכים הניפו שלטים וקראו לממשלה להגיע להסדר שיוביל לשחרורו, אולם אף אחד מהם לא שיער כי כמה מאות מטרים משם, במכון ההמטולוגי של בית החולים וולפסון, התקיים דו שיח חשאי בנושא החייל החטוף. באותם ימים אושפז במכון ד״ר איאד אל-סאראג', פסיכיאטר מעזה הלוקה במיאלומה, שהעיד שנה לפני כן נגד ישראל בפני ועדת גולדסטון ובשל כך זכה לאמונם של בכירי חמאס. ידידות מיוחדת נרקמה בין אל-סאראג', המוכר כפעיל זכויות אדם, למנהל המכון באותם ימים, פרופ' אליעזר רחמילביץ. בין שיחותיהם על הטיפולים והסרטן, דיברו השניים גם על מבצע עופרת יצוקה ועל התקווה להידברות בין ישראל לפלסטינים. ביחד בהו בנחיל האנושי שניבט מהטלוויזיה, שבראשו צעדו הוריו המיוזעים של שליט. באותו הרגע סובב פרופ' רחמילביץ את פניו לכיוונו של החולה העזתי ושאל בישירות אם הוא מסכים כי שניהם ינסו לפעול אצל מנהיגיהם כדי לקבל שביב של מידע על אודות מצבו של החייל השבוי.

״בשיחותינו התרשמתי שלאיאד אכפת מהילדים של שני הצדדים ולכן הרשיתי לעצמי להעלות את הנושא", חושף לראשונה פרופ' רחמילביץ את הרגע שבו הפך לתקופה קצרה למי שלקח חלק בניסיון להביא לשחרורו של שליט. ״המטרה הייתה להפגיש את גלעד עם אישיות ניטרלית, שתוכל להעביר להורים מידע על מצבו. כשאיאד השיב בחיוב, פניתי ללשכת ראש הממשלה וקיבלתי הנחיות מהמתווך דאז, חגי הדס. במקביל, שוחח איאד עם מקורביו של אחמד ג'עברי, יוזם החטיפה וסגנו של מוחמד דף. בחמאס הוחלט שאני אשוחח עם אחד הבכירים בארגון, שאיני מזכיר את שמו כדי לא לסכן אותו. הצלחנו להכין מתווה של שמונה נקודות, שהיו מקובלות על שני הצדדים״.

לאילו הסכמות הגעתם?

 ״חמאס ביקש לשחרר 20 אסירות ביטחוניות תמורת ביקור אצל גלעד, וישראל הסכימה לכך. כשבחמאס התעקשו כי הם יקבעו גם מי יהיו האסירות, הודיעו לי שעבודתי הסתיימה ומכאן ימשיכו המתווך הגרמני והצלב האדום. סיפרתי לבכיר בחמאס כי שליחותי הגיעה לסופה, ומאז שמרנו על קשר טלפוני שנמשך עד היום. הבכיר מתון יחסית בדעותיו לגבי ישראל, והתקווה של שנינו היא להיות מסוגלים להיפגש בעתיד אחד עם השני״.

זו לא הפעם הראשונה שבה פרופ' רחמילביץ ״ישן" עם האויב. הוא שהה כאורח בביירות במהלך מבצע שלום הגליל, מספק עדיין ייעוץ רפואי למשפחה בדובאי, ולאחרונה פרסם מחקר רפואי מעמיק ביחד עם שותפיו, שניים מהם לבנונים והשלישי איראני. קשריו מקבלים משמעות נוספת לאור העובדה כי פרופ' רחמילביץ הוא חבר בצוות של שלושה רופאים אישיים של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, המתבקשים לפרסם דוח שנתי על מצבו הרפואי.

על אף תפקידיו המיוחסים, תגליותיו בנושא הסרטן ומחקריו המלומדים, יודע רחמילביץ כי תמיד יישאר בעיני הציבור אותו מנהל מחלקה לשעבר בבית החולים הדסה, שהפך לאיש הרע בפרשת דסי רבינוביץ', הנערה שלא קיבלה טיפול חירום בשל הוראה שנתן לצוותו. לנצח ירבוץ אותו אירוע על גבו כגיבנת במשקל עשרה טונות. אפילו הספר שפרסם לפני כעשר שנים, ובו גרסתו המלאה לפרשה, אינו מצליח להעלים את הפגיעה.

בשבוע שעבר, ביום שבו חגג יום הולדת 80 שארגנה אשתו טובה, בנוכחות בכירי המשק, הרפואה והפוליטיקה במדינה, נזכר שוב פרופ' רחמילביץ בפרשה. ״מי שמכיר אותי יודע שלא מתאים לי להתנהג בצורה שיוחסה לי״, הוא אומר בכאב עמוק, שנים לאחר שוועדה של משרד הבריאות המליצה לנזוף בו. ״ההנחיה שלי הייתה מקצועית, אולם התקבלה על ידי דסי ומשפחתה כפגיעה אישית. הרגשתי הקלה כאשר ניתנה לי ההזדמנות להתנצל בפני דסי לפני מותה, והסברתי לה שההוראה נבעה משיקולים רפואיים בלבד. אני מודה לאלוהים, למשפחה ולחברים שעמדו לצדי ונתנו לי את הכוח להמשיך בעבודתי, ובין היתר לנסות לסייע בפרשת שליט״.

שחרור גלעד שליט. צילום: רויטרס
 

האם נתניהו יודע על הקשר שלך לבכיר חמאס?

 ״הקשר שלי עם בנימין נתניהו היום הינו ידידות טובה, שאינה קשורה לדעות פוליטיות או למעמד. מעולם לא שוחחנו על מעורבותי בנושא גלעד או על הדרך שבה זה נעשה. חברי יודעים שאני מאמין בקשר אישי בין אנשים ובהידברות ביניהם״.

מסר לחמאס

לפני כחודש הייתה שיחתם האחרונה, בינתיים, של פרופ' רחמילביץ עם אותו בכיר חמאס. הרופא ביקש לדעת איך עוברים על הבכיר הימים שלאחר צוק איתן ואיך מרגישה משפחתו. הבכיר ביקש טובה אישית. הוא שאל אם רחמילביץ יוכל לבדוק כיצד מתקדמת החלמתו של נער עזתי חולה המאושפז בישראל. רק בסיום השיחה נזכר הרופא כי לא סיפר לבן שיחו שהוא עומד לציין 80 שנות קיום, העתירות בחוויות לא שגרתיות, תהפוכות, ואין ספור ניסיונות גישור בעולם הרפואי הסוער.

 

איך מרגישים כאשר שיחה עם האויב הופכת לחלק משגרת החיים?

 ״זה בא אצלי די בטבעיות. כשהתחלתי במשימה, דבקתי במטרה ולא נתתי לרעשי רקע להפריע לי. בעבר היו אלה שיחות יומיומיות, וביחד כתבנו את הנקודות. תכננו איך יתבצע הביקור, מי יהיו האנשים שמקובלים על שני הצדדים, למי אמורה אותה אישיות למסור את הדוח וכדומה״.

לשיחות התלווה גם נופך אישי?

 ״השיחות נפתחו תמיד במילים ׳מה נשמע', אבל הנימה הייתה קורקטית. קראתי לו בשמו הפרטי והוא כינה אותי ׳חכים', הרופא. לא שאלתי אותו על מצבו של גלעד, כי ידעתי שהבכיר בחמאס הוא רק מתווך. הקשר שנשאר בינינו גם לאחר שחגי הדס לא נזקק יותר לשירותי, לא נבע בתחילה מחברות, אלא מרצון הדדי לשמור על ערוץ פתוח. השיחות לא היו חמות, אלא מאוד ענייניות, שטחיות וקצרות״.

באפריל 2011, כחצי שנה לפני שחרורו של שליט, פרש הדס מתפקידו ואת מקומו תפס דוד מידן, בכיר לשעבר מהמוסד. בסביבות חודש ספטמבר זימן מידן את פרופ' רחמילביץ לפגישה במשרדו. ״בשיחה הבנתי שהמגעים לשחרורו של גלעד מתקדמים״, הוא מספר. ״מידן ביקש ממני להעביר לחמאס שאם החייל יחזור עם פגיעה נפשית חמורה, כל התנאים בעסקה ישתנו״.

 

הרגשת כמי שתרם להיסטוריה הישראלית?

 ״אי אפשר לומר את זה. התרומה האמיתית שלי הייתה הרצון הטוב לסייע. אף אחד לא ביקש ממני לעזור, וזו הייתה יוזמה אישית שלי, שהתקבלה בחיוב״.

האם בדקת את שליט כרופא?

 ״לא, אבל אחרי שהוא שוחרר והכל נרגע, אכלנו יחד צהריים עם מידן. שוחחנו עם גלעד על התנאים בשבי ועל תוכניותיו לעתיד. התרשמתי שמדובר בבחור מאוד נחמד״.

 

דיברת עם הבכיר בחמאס מיד לאחר השחרור?

 ״בוודאי. אותה שיחה כבר נשמעה אחרת והנימה הייתה חגיגית. דיברנו על הרצון להיפגש ולדעת עם מי דיברנו. לצערי, זה עדיין מנוגד לחוק. כמו בכל מקום, גם בחמאס ישנם אנשים פחות קיצוניים המקווים לסיים את הסכסוך ושואפים להודנה״.

אתה יודע מה דעתו למשל על הבחירות שהיו בישראל?

 ״אנחנו לא נכנסים לנושאים פוליטיים, והשיחות הן יותר אישיות וכלליות. אני רואה חשיבות רבה בהידברות ובקשר אישי, כי הם מובילים לאט-לאט לשינוי דעת הקהל. כל חולה מעזה שמקבל בישראל טיפול רפואי מסור, חוזר לביתו עם נקודת מבט שונה על ישראל. אומנם זו טיפה בים, אבל כל הטיפות האלה יכולות למוטט כעסים ולגשר על נהרות ותהומות״. 
 

שוחחתם גם במהלך מבצע צוק איתן?
 ״התקשרתי אליו פעמיים ולא תפסתי אותו. רק לקראת סוף המבצע הצלחנו לדבר. שמחתי לשמוע שהוא ומשפחתו לא נפגעו״.
 
דיברתם על המבצע וההשלכות שלו על שיחות שלום עתידיות?
 ״זו הייתה שיחה קצרה, על מישור צר מאוד. עם זאת, אשמח לנצל את הערוץ הזה גם לטובת המדינה במידה ואדרש לכך״.
 
בנעלי אביו
 
חגיגת יום ההולדת של פרופ׳ רחמילביץ, המכונה על ידי חבריו ״גזרי״, מספקת הצצה לחוג מכריו המגוון - נשיא המדינה לשעבר, יצחק נבון; חברת הכנסת לשעבר, נעמי בלומנטל; עורך דין הצמרת, אלי זוהר; הצלם הנודע, דוד רובינגר; בעלי חברות נדל״ן גדולות ורבים ממנהלי בתי החולים וקופות החולים בישראל. ראש הממשלה אומנם נבצר מהאירוע, אולם שלח איגרת בכתב ידו שהוקראה לנוכחים על ידי השחקן ואיש הרדיו, אלכס אנסקי. בברכתו כתב נתניהו כי לעולם יזכור את הטיפול המסור שהעניק רחמילביץ לאביו ולהוריה של שרה, אשתו, הוא ציין את ההערכה שהוא רוחש לכישוריו ולניסיונו, ואיחל לו שנים רבות של עשייה ויצירה.


 רחמילביץ עם חברו, הנשיא לשעבר יצחק נבון, באירוע לרגל יום הולדתו ה־80. צילום: רענן כהן, פלאש 90
 
ההיכרות בין משפחת רחמילביץ למשפחת נתניהו נטועה עמוק בשכונת רחביה הירושלמית שבה התגוררו. מתוקף תפקידו של האב, משה רחמילביץ, ממייסדי הרפואה בישראל ומנהל המחלקה הפנימית בבית החולים הדסה, התדפקו על דלתו כל מנהיגי המדינה. באחד הימים הגיע לבית החולים גם בן ציון נתניהו והתלונן על כאבי בטן חזקים. רחמילביץ האב אבחן כי מדובר באפנדציט ושלח אותו בדחיפות לניתוח. הקשר בין המשפחות התהדק כאשר רחמילביץ הבן טיפל באמה של שרה נתניהו ולאחר מכן גם באביה, שמואל בן ארצי, שנפטר לפני כארבע שנים.
 
כשאתה קורא בתקשורת על מעלליה לכאורה של שרה נתניהו, מה אתה חושב?
 ״קודם כל אני מאחל לכל זוג הורים שתהיה להם בת מסורה כמו שרה. קשה לתאר במילים את הדרך שבה היא דאגה להם. שרה מסורה מאוד גם לבעלה ולילדיה, ובעיני התקשורת מגזימה לגמרי במה שהיא עושה לה״.
 
אף שנולד לאצולה הרפואית, לפרופ׳ רחמילביץ לא היו בתחילה מחשבות בכיוון. הוא התאהב במקצוע תוך כדי לימודים באוניברסיטה העברית, ואת הסטאז׳ וההתמחות הפנימית עשה במחלקה שניהל אביו. בהמשך התמחה בהמטולוגיה ויצר לעצמו שם עולמי כמומחה לתלסמיה, מחלת דם תורשתית הנפוצה באגן הים התיכון ובדרום מזרח אסיה.
 
בסוף שנות ה־70, כשהוא כבר נושא בתואר פרופסור, הפך למנהל המחלקה ההמטולוגית בהדסה. שמה של המחלקה בניהולו יצא למרחוק, ורחמילביץ לימד דורות של רופאים, בהם כעשרה ממנהלי המחלקות ההמטולוגיות המכהנים כיום. לאחר שהכשיר כשישה רופאים פלסטינים, העובדים בימים אלו בקטאר ובבית לחם, אף הוזמן לפגישה אישית נדירה עם ראש הרשות לשעבר, יאסר ערפאת.
 
אולם שום דבר לא הכין את מנהל המחלקה המוערך להד התקשורתי שיצרה הפרשה של דסי רבינוביץ׳, ואיימה על המשך הקריירה שלו. למעשה, המפגש הראשון בינו לבין דסי התקיים בשנת 1994, כאשר גילה בריאותיה גוש סרטני ממאיר שלא אובחן בעבר. ״הייתה לי חיבה מיוחדת לדסי״, מספר פרופ' רחמילביץ. ״היא הייתה מלאה בשמחת חיים, למרות שהיה ברור שמחלתה נמצאת בשלב מתקדם ביותר. לאחר טיפול כימותרפי והקרנות, עברה דסי בין היתר השתלת מוח עצם עצמית. אך למרות כל מאמצינו, מצבה הלך והחמיר, ולכן הגענו למסקנה שהמשך הטיפול יוכל להיות תומך בלבד. בנסיבות שנוצרו, דסי ומשפחתה חיפשו סיוע בבית החולים רמב״ם, וזו זכותם״.
 
אלא שבמהלך 1996, בזמן שטופלה ברמב״ם, התייצבה דסי מספר פעמים ביחידה לאשפוז יום של המחלקה ההמטולוגית בהדסה. ״התברר לי בדיעבד שהיא הגיעה בכל פעם על דעת עצמה, ללא תיאום עם רופאיה, וביקשה לקבל טיפולים שונים", משחזר פרופ' רחמילביץ. ״הערתי לצוות הרפואי שלא ייתכן להעניק טיפול ללא תיאום עם רופאיה של דסי, וביקשתי כי יידעו אותי אם תופיע פעם נוספת. כעבור כמה ימים דסי צלצלה למחלקה וביקשה שוב לקבל טיפול. לרוע מזלי הייתי באותו הזמן בישיבה בכנסת, והצוות לא השיג אותי בטלפון. על כן האחיות הבהירו לדסי כי ללא אישור ממני לא יוכלו לטפל בה".
 
דסי ומשפחתה הגישו תלונה במשרד הבריאות נגד פרופ' רחמילביץ, וכשהרגישו שהטיפול בתלונה מתמהמה, פוצצו את הנושא בתקשורת.
 
האמת, כעסת על דסי כשעברה לרופא אחר?
 ״בישיבת הצוות שבה נמסר לי על כך לראשונה, אמרתי במפורש שרצונו של אדם, כבודו. מעולם לא החזקתי מטופל בכוח, ומעולם לא מנעתי מחולה ייעוץ אצל רופא אחר. זה לא האופי שלי. לצערי הרב, לא ניתן היה לרפא את דסי, קרוב לוודאי משום שמחלתה התגלתה בשלבים מתקדמים. הבקשה לדווח לי על הגעתה להדסה, לאחר שהייתה מטופלת כבר בבית החולים רמב״ם, נעשתה משיקול רפואי בלבד וכדי למנוע טעויות״.
 
הצונאמי התקשורתי בפרשה עורר דיונים בשאלת מוסריותה של הרפואה בישראל והוביל להקמתה של ועדת בדיקה. בהוראת מי שהיה עורך דינו באותה תקופה, נאלץ פרופ' רחמילביץ לשמור על שתיקה מול התקשורת ומול דסי ובני משפחתה. דסי נפטרה בספטמבר 1996, שבועיים לאחר שיישרה את ההדורים עם פרופ' רחמילביץ. בשיחתם הקריא לה את המכתב שכתב לה עם פרוץ הפרשה, אך כאמור נאלץ להטמינו עמוק במגירה.

"לצערי הרב, לא ניתן היה לרפא את דסי". דסי רבינוביץ. צילום: פלאש 90

את תחושת התסכול מהפרשה, האכזבה מחלק מהקולגות והחשש מאובדן הקריירה רבת השנים הוא הסתיר תחת החיוך. לראשונה גולל את גרסתו בספרו ״הדם הוא הנפש״, שפורסם שש שנים לאחר שוועדת הבדיקה נזפה בו. הוא המשיך לנהל את המחלקה בהדסה ארבע שנים נוספות, עד גיל 65, ולאחריהן עבר לנהל את המחלקה ההמטולוגית בבית החולים וולפסון.
 
קוראים לי סנוב
 
בשנת 2000 הסתער פרופ' רחמילביץ במלוא הכוח על המחלקה החדשה בוולפסון, שאותה ניהל עד לפני כשנתיים וחצי. במקביל הגיש במשך שנים תוכנית טלוויזיה בנושא בריאות. מאז פרש מניהול, רחמילביץ עובד במחלקה שלוש פעמים בשבוע, ויומיים נוספים הוא מקדיש לייעוץ בבית החולים בילינסון. בין לבין הוא משמש כיו״ר האגף למדיניות רפואית בהסתדרות הרופאים.
 
את תפקידו האחרון קיבל פרופ' רחמילביץ זמן קצר לאחר סיום שביתת הרופאים הגדולה בשנת 2011, שבמהלכה הצליח לארגן מפגש בין יו״ר ההסתדרות הרפואית, ליאוניד אידלמן, לבין נתניהו. רק לאחר השיחה עם ראש הממשלה הסכים אידלמן לשבור את שביתת הרעב שנמשכה 12 יום. ימים ספורים אחר כך מצא פרופ' רחמילביץ את עצמו מפשר בין אידלמן למתמחים שאיימו לפרוש מההסתדרות.
 
אז לצד הרפואה פתחת גם בקריירה של בורר?
 ״מתווך או מפשר הן מילים מתאימות יותר״, צוחק רחמילביץ. ״אכפת לי ואני אוהב לעשות את החיבורים האלה. סייעתי גם במשבר שפרץ בבית החולים ברזילי על רקע הקברים העתיקים שהתגלו בשטח, ובמשבר בין החרדים לבית החולים הדסה על רקע פרשת האם המרעיבה. אין סיפוק גדול יותר מלתת יד להבראת המערכת. אני מאמין גדול בקירוב לבבות ותמיד מוכן לעזור, למרות שלפעמים יש עלי ביקורת בנושא״.
 
הביקורת קשורה לעובדה שאתה מתגורר במגדלי אקירוב ומתחכך בשועי המדינה?
 ״אני יודע שאומרים שאני סנוב, אבל אני מוכן לסייע גם למנקה במסדרון, אם היא תבקש ממני״.
 
אומנם הצלחת בפתרון סכסוכים של אחרים, אבל במה שקשור לחברתך לשעבר, לאה רבין, נראה כי נכשלת.
 ״עם לאה ויצחק רבין הייתה מערכת יחסים מיוחדת. כמעט כל שבת שיחקנו יחד טניס. בבוקר שבו יצחק נרצח שיחקתי מול לאה ובערב הגעתי לנחם אותה. אלא שכאשר לאה שמעה שאני מיודד גם עם משפחת נתניהו, היא בחרה לנתק את הקשר ולא דיברה איתי עד יום מותה. מאוד הצטערתי על כך, כי אני לא חושב שידידות עם אדם מסוים צריכה לפסול חברות עם אדם אחר. למרות שאני מכיר המון אנשים, ותמיד תראי אותי עושה מינגלינג בכנסים רפואיים, לצערי, לא היה מי שיגשר ביני לבין לאה״.

"לצערי, לא היה מי שיגשר ביני לבין לאה". לאה רבין משחקת טניס. צילום: אלי דסה

בין מי למי תיווכת לאחרונה?
 ״כעת אני מייעץ ליגאל כהן אורגד, המכהן כנשיא אוניברסיטת אריאל, בהקמת מרכז בריאות גדול. המקום אמור לשרת את תושבי הסביבה היהודים והערבים, וגם לשמש כמרכז הוראה לסטודנטים. יגאל דיבר איתי גם על הקמת בית ספר לרפואה באוניברסיטה, ואסייע בסינוף הפקולטה לבתי החולים. אשמח לתרום לקידום הרעיון, כי יש מחסור חמור ברופאים בישראל. בכלל אני חרד מאוד למצב הרפואה בישראל״.
 
לו התבקשת, מה היית מייעץ לשר הבריאות החדש?
 ״קודם כל להגדיל את המשאבים, כי תקצוב מערכת הבריאות לא השתנה באותה הפרופורציה של הגידול באוכלוסייה. זו הדרך היחידה לדאוג לחולים ובמקביל לשמור על הרופאים הטובים והמומחים״.
 
ומתי תפסיק לדאוג לכולם ותצא לפנסיה?
 ״מה אעשה בפנסיה?״.
 
תשתכשך בבריכה עם אהוד ברק, תיהנה מהשירה של גלי עטרי המתגוררת בבניין שלך, תטייל בעולם עם אשתך ותשחק עם 11 נכדיך.
 
״את ברק פגשתי בבריכה כשהגיע עם נכדיו, אבל אני עדיין מעדיף לשחק טניס ועושה את זה כל שבוע. למרות גילי, אני עדיין נהנה מהעבודה, והיא שמחזיקה אותי ומספקת לי אתגר. אני אוהב להתעסק במחקר, לנסוע בעולם לכנסים רפואיים, ובכל פעם שאני מפרסם מאמר חדש, אני מרגיש שנולד לי ילד״. 

tal10.maariv@gmail.com