ארגוני זכויות אדם בהם האגודה לזכויות האזרח, המוקד לפליטים ולמהגרים ורופאים לזכויות אדם הגישו היום (רביעי) עתירה דחופה לבג"צ, נוכח סירוב שירות בתי הסוהר לאפשר למהגרים הלא חוקיים ממדינות אפריקה המוחזקים במתקן "חולות" להכניס למתקן מוצרי מזון ולהכינם במתקן. 

בשבוע שעבר פנו הארגונים במכתב לנציב שירות בתי הסוהר, רג"ד אהרון פרנקו, בדרישה לאפשר למוחזקים ב"בחולות" להכניס מזון למתחם במהלך חודש רמדאן, על רקע מדיניות שב"ס הנוקשה לפיה על אף היותו של חולות "מתקן פתוח", למוחזקים בו אין אפשר להכניס למתחם מוצרי מזון משלהם. מי שעושה כך, מזונו מוחרם והוא נענש וכך יוצא שמאות צמים יוצאים מדי ערב למדבר לקיים בו את ארוחת האיפטאר.

עו"ד עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח כתב לנציב השב"ס: "כשני שליש מן השוהים במתקן, מאות רבות של אנשים, צמים בחודש הרמדאן, ומקיימים ארוחות איפטאר עם רדת החשיכה. כיוון שהם אינם מורשים להכניס למתקן מזון ולהכינו שם, הצמים אנוסים לצאת מדי ערב למדבר, ולקיים בו, על הארץ, את ארוחת האיפטאר, שאותה הם מבשלים בתנאי שדה על גבי מדורות, שהם מבעירים מזרדים שקוששו".

בתשובת השב"ס נטען כי לפנייה אין תוקף משום שהמוחזקים במתקן מקבלים את מזונם במקום, אבל זה זמן רב שארגוני זכויות האדם בישראל טוענים כי הערך התזונתי של המזון המוגש לעצירים הוא דל מאד וביתר שאת, האיסור המדובר בחודש רמדאן, בין היתר על הכנת מאכלים מסורתיים, הוא לא פחות מפגיעה ממסדית בחופש הדת, אף שמדובר במהגרים לא חוקיים אבל כאלה שנמצאים במשמורת בישראל. שב"ס טען להגנתו כי מסופקת לצמי הרמדאן ב"חולות" גם ארוחה מצומצמת בשלוש בלילה, אבל בעתירתם טוענים הארגונים שלא די בכך כל עוד אין להם לצמים אפשרות להכין את המזון המסורתי לחג, בייחוד לאור טענת המדינה כי מדובר ב"מתקן פתוח" ולא במתקן כליאה. 

בעתירה לבג"צ מסביר עו"ד פלר כי אין לשוהים זו דרך לקיים את מנהגי החג כראוי ומדגיש: "תופעה משפילה זו, שמקורה אך ורק במדיניות שב"ס שלא לאפשר לשוהים במתקן להכניס אליו מזון, להתקינו ולצרוך אותו, פוגעת באופן חמור בכבודם של השוהים במתקן, בחירותם, באוטונומיה שלהם ובחופש הדת" והוא מוסיף: "סוגיית המזון במתקן 'חולות' אינה עומדת לעצמה. היא רק אמצעי אחד בשורה של אמצעים שנועדו לתכלית אחת – לייאש את היושבים במתקן ולדחוק אותם מחוץ לישראל".

בתגובה לטענותיהם של ארגוני זכויות האדם השיבה הלשכה המשפטית של שירות בתי הסוהר: "ציוד דליק המוחזק על ידי השוהים בשים לב לטיב המבנים, יכול לגרום בסבירות גבוהה לשריפה. כמו כן, הכנסת מוצרי מזון בדגש על כאלה ממשפחת החי, ירקות ופירות ותבלינים, שאינם בפיקוח, עלולים לגרום למחלות. הוכח גם כי הכנסת חפצים חדים כמו סכינים, עלולים לשמש לפגיעה בביטחון השוהים. במתקן 1700 שוהים מהם 1294 מוסלמים והנתונים שבידינו מלמדים כי מבין הצמים, רובם ככולם פוקדים את חדר האוכל בשעות המיועדות לצמים". 

בארגונים העותרים מתחו ביקורת נוקבת על התגובה בעתירתם וציינו כי שירות בתי הסוהר כלל אינו מתייחס בה לתוצאות המדיניות שלו - בישול ועיבוד מזון בתנאי שטח מאולתרים על ידי השוהים ללא תנאי קירור ואחסנה נאותים, והם כותבים בעתירה: "קשה לומר כי תוצאה זו שנובעת מהמדיניות, מבטיחה שמירה טובה יותר על ביטחונם ובריאותם של השוהים. בני אדם סבירים שהיתה ניתנת להם אפשרות לבשל במטבח המתקן, לא צריכים לבשל על מיטותיהם ולהסתכן בשריפות. שב"ס ערוך לאפשר לאסירים לבשל במטבחים אבל ממאן לעשות את ההתאמות הנדרשות דווקא במתקן ה'פתוח' חולות".


חשש מדליקה או מסכנה לשוהים. האוכל במתקן חולות. צילום: שב"ס