הרכבת המהירה בין תל אביב לירושלים תחל לפעול בעוד כשנתיים, כך הודיע היום (ראשון) מנכ"ל רכבת ישראל, בועז צפריר, במהלך סיור של ועדת הפנים של הכנסת לאורך התוואי, הכולל חמש מנהרות וחמישה גשרים. הסיור התקיים לרגל סיום חפירת המנהרות והקמת הגשרים הענקיים, למעט הגשר בכניסה לירושלים, שיהיה הארוך ביותר במדינה ושעבודות הקמתו צפויות להסתיים בחודשים הקרובים.

על רקע עומסי התנועה הכבדים בכביש 1, הרכבת נראית כחזון הסרת הפקקים. הנסיעה בין תל אביב לירושלים ברכבת שמהירות נסיעתה תגיע ל-160 קמ"ש תימשך 28 דקות בלבד וברכבת שתעצור בתחנת נתב"ג - הנסיעה תימשך 30 דקות.

עלות פרויקט הקמת הרכבת הקלה בין תל אביב לירושלים, מוערכת בכ-7.5 מיליארד שקל, כולל הקמת מסילה כפולה באורך של 56 ק"מ מתחנת ההגנה בתל אביב ועד התחנה הסופית, בעומק של 80 מטר מתחת לפני הקרקע בסמוך לבנייני האומה והתחנה המרכזית בירושלים. ההגעה לתחנה תהיה באמצעות מעליות ודרגנועים ענקיים.

תוואי הרכבת המהירה לירושלים. צילום: אבשלום ששוניתוואי הרכבת המהירה לירושלים. צילום: אבשלום ששוני


ראש מנהלת הקמת תוואי הרכבת, דרור סופרו ציין הפרויקט המורכב כולל חמש מנהרות, חלקן כפולות, באורך כולל העומד על כ-20 ק"מ ושמונה גשרים כפולים באורך כולל של כ-3.5 ק"מ. העבודות מתמקדות בשנים האחרונות בין אזור מודיעין לירושלים, בתוואי שאורכו כ-28 ק"מ ואשר מורכב ברובו ממנהרות שנחצבו במעמקי ההרים וגשרים מרשימים. באמצעות מכונות TBN שהובאו לארץ במיוחד, נחפרו המנהרות בעומק, מבעד לסלעים בקצב של כ-20 מטרים ביום. באזור מעלה החמישה, המנהרה נחפרה בעומק של כ-260 מטרים מתחת להרים.

מבין חמש המנהרות החצובות מתחת להרים וסלעים, אורך המנהרה הארוכה ביותר מגיע לכ-11.6 ק"מ והיה תהיה הארוכה ביותר בארץ. מנהרה מורכבת נוספת נחפרה מאזור הכניסה לירושלים (גינות סחרוב) ועד לרציפי תחנת האומה, בעומק של 80 מטרים.

תוואי הרכבת המהירה לירושלים מחזיק בשורת שיאים ולא רק בעומק ואורך המנהרות. הגשר הארוך ביותר הוא באורך של 1,250 מטרים, בסמוך למחלף לטרון, מעל נחל איילון. הגשר הגבוה ביותר, המוקם בכניסה לירושלים יהיה בגובה של כ-95 מטרים מעל הקרקע ובאורך של 960 מטרים.

הגשר מעל נחל יתלה, הוקם עם עמוד אחד בלבד מעל הנחל. הוא מתחיל בקצה המזרחי של מנהרה המוביטלה מכיוון עמק האיילון ומסתיים בכניסה למנהרה הבאה בדרך לירושלים. בשל עתירות של ארגונים ירוקים נגד הקמת הגשר מעל הנחל, בטענה לפגיעה נופית לנוכח העמודים המתוכננים להחזיק אותו, חל עיכוב של כשלוש שנים בעבודות, עד שהושגה פשרה להקמת גשר עם עמוד אחד בלבד ותוך ביצוע עבודות לשימור הנופים הייחודיים באזור. "אנחנו משקיעים משאבים רבים בשימור הנופי לכל אורך תוואי הרכבת", ציין צפריר.

תוואי הרכבת המהירה לירושלים. צילום: אבשלום ששוניתוואי הרכבת המהירה לירושלים. צילום: אבשלום ששוני

במהלך העבודות אירעה תקלה באחת ממנהרות הקישור למנהרה הראשית, לאחר שבשל אי ניקוז המים נוצר סדק באורך של שבעה מטרים ברצפת הבטון. מנהלי הפרוייקט העריכו שמדובר היה ככל הנראה בטעות של הקבלן המבצע במיקום אחד מבורות הניקוז ונמצא לכך פתרון הנדסי. דו"ח הביקורת על מה שאירע צפוי להתפרסם בקרוב. "לאחר תום העבודות נתחשבן עם הקבלן", אמר צפריר.  

בתחנת הרכבת האומה הסתיימה הרמת הפיר הראשי והמערכת התת קרקעית וחיבורה לאולמות הרציפים התת קרקעיים.
במקביל, החלו עבודות לתוספת כניסות לתחנות סבידור והשלום בתל אביב, לנוכח הצפי לגידול חד במספר המשתמשים ברכבת, לאחר השקת הקו לירושלים. "הצפי שלנו הוא שכ-4,000 נוסעים יסעו בשעה לכל כיוון ומידי שנה ישתמשו בקו למעלה מעשרה מיליון נוסעים", ציין צפריר.
יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, ח"כ דודי אמסלם, ציין שמדובר בפרוייקט דגל לאומי. "זה פרוייקט שנעשה פעם בדור", הוא הדגיש והעריך שהמדינה תצטרך לסבסד את הנסיעות ברכבת המהירה, כדי לעודד מעבר של נוסעים לתחבורה הציבורית. "סוגיית מחיר הנסיעה ברכבת תהיה מאוד משמעותית", הוסיף אמסלם.
 
ח"כ בני בגין (ליכוד) אמר שמדובר באחד מהפרוייקטים הגדולים והמורכבים בתחום התשתיות שנעשו במדינה.
ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) ציינה שמדובר בפרוייקט דגל והביעה תקווה שהעבודות יסתיימו במועד המתוכנן. "אני מקווה שהרכבת המהירה תחל לפעול בזמן ולא יהיו גורמים מעכבים. אסור לפגוע בפרוייקט לאומי חשוב כל כך. כיום נמשכת לעיתים נסיעה מתל אביב לירושלים שלוש שעות וצריכים את הרכבת המהירה כמה שיותר מהר", היא ציינה.