הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה היום (ראשון) נתונים לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשע"ז, המציגים עלייה במספר הסטודנטים הערבים והחרדים במוסדות ההשכלה הגבוהה. בשנה שעברה נוספו 3,600 סטודנטים וזאת בשל עלייה במספר הסטודנטים הערבים (3,200) והחרדים (800). לעומת זאת, מספר הסטודנטים היהודים ירד (400).

אם בשנת הלימודים תש"ן (1989/90) היו קיימים 21 מוסדות חינוך שהעניקו תארים אקדמיים ולמדו בהם 8,500 אלף סטודנטים, השנה קיימים 63 מוסדות ובהם ילמדו כ-314,400 אלף סטודנטים. מדובר על גידול של 5% בממוצע בשנה, הנובע בעיקר מפתיחת מכללות אקדמיות בשנות ה-90 ובעשור הראשון של שנות ה-2000.

בתשע"ו נרשמה עלייה של 0.8% במספר הסטודנטים לתואר ראשון, כאשר באוניברסיטאות הוצגה ירידה של 2.8%, במכללות האקדמיות עלייה של 4.3%, עלייה של 3.6% במספר הסטודנטים לתואר שני (באוניברסיטאות ירד מספרם ב-0.2% וכן עלייה של 0.5% במספר הסטודנטים לתואר שלישי (אוניברסיטאות בלבד). 



 




שוב: האוניברסיטאות בירידה לעומת עליית המכללות




כפי שכבר פרסמה המל"ג בתחילת שנת הלימודים הנוכחית, באוניברסיטאות נמשכת ירידה במספר הסטודנטים - 1.7% לעומת 1% בשנה לפני. מספר הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות ירד ב-2.8% מ-80,800 אלף בתשע"ה ל-2.0% - 78,600 אלף, לעומת המכללות האקדמיות שם המספר עלה ב-7.4% בתשע"ו. גם באוניברסיטה הפתוחה המצב לא מזהיר: מספר הסטודנטים לתואר ראשון ולתואר שני ירד ב-2.0% ו-6.0%. 

מספרם הכללי של הסטודנטים לתואר ראשון עלה בשנה הקודמת ב-1,500, אך מספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון עלה ב-477 בלבד, כך שמדובר בגידול בעיקר במספר הסטודנטים הוותיקים. לפי הלמ"ס, הירידה במספר הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות הוא בעיקר באוניברסיטת בר-אילן (86%) ובאוניברסיטת בן-גוריון (12%), משום שפחות סטודנטים למדו במכללות בחסות האקדמית של אוניברסיטאות אלה והעדיפו ללמוד במכללות.

הנשים שולטות באקדמיה




בשנת תשע"ו (2015/16) חלה עלייה של 3.6% במספר הסטודנטים ביחס לשנה שלפניה, הנובעת בעיקר מהעליות במספר הסטודנטים במכללות האקדמיות ובמכללות האקדמיות לחינוך (11.2% ו-14.1%, בהתאמה). לעומת זאת, מספר הלומדים לתואר שני באוניברסיטאות ירד ב-0.2%. 

בבדיקה שערכה הלמ"ס ניתן לראות כי בשש השנים שבין תש"ע לתשע"ו עלה מספר הסטודנטים לתואר שני במכללות האקדמיות ב-58% וכן עלה מספר הסטודנטים לתואר שני במכללות האקדמיות לחינוך פי 3.1- 2,116 סטודנטים בתש"ע לעומת 6,548 סטודנטים בתשע"ו. 

בתשע"ו כ-60% מהסטודנטים החדשים לתואר ראשון למדו מדעי החברה או מדעי הרוח (29.0% ו-26.8%), כ-70% מהסטודנטים לתואר שני למדו מדעי החברה או מדעי הרוח (37.6% ו-31.2%), והסטודנטים לתואר שלישי למדו בעיקר מדעי הטבע, מתמטיקה (40.3%) ומדעי הרוח (24.8%). כמו 

כן, הנשים השתלטו על האקדמיה והיוו 58.6% בכל התארים ושיעור הנשים בקרב הערבים היה גם הוא גבוה - 67.9%.




שילוב סטודנטים ערבים וחרדים



שיעורי הסטודנטים הערבים עלו באופן משמעותי בכל התארים בשנים האחרונות: בתואר ראשון - מ-9.8% בתש"ס ל-14.3% בתשע"ו, בתואר שני - מ-3.6% ל-11.7% ובתואר שלישי - מ-2.8% ל-6.0%. רוב (88%) הגידול במספר הסטודנטים הערבים בתשע"ו בהשוואה לתשע"ה נובע בשל הגידול במספר הסטודנטים הערבים לתואר ראשון (68%) ושני (20%) במכללות האקדמיות, שם נרשם גידול של פי 2.65 במספר הסטודנטים הערבים לתואר שני בתחום עסקים ומדעי הניהול. 

עלייה נוספת נרשמה במגזר החרדי, שם בתשע"ו למדו לתואר ראשון 9,900 סטודנטים, לעומת 9,100 בתשע"ה, עלייה של 8.8%, מתוכם 6,500 נשים. רובם למדו מקצועות מתחום החינוך וההכשרה להוראה (28.5%),17.2% מהם בחרו במקצועות מתחום מדעי החברה, 12.1% בעסקים ומדעי הניהול. 

בתשע"ו 20.8% מהסטודנטים לתואר ראשון היו מיישובים שבאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים (אשכולות 10-8), בקרב סטודנטים לתואר שני שיעורם עמד על 28.6% ובתואר שלישי על 33.5%. שיעוריהם של הסטודנטים מיישובים שבאשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים (אשכולות 3-1) היו 14.4% בתואר הראשון, 10.3% בתואר השני ו-4.3% בתואר השלישי.

ד"ר פינחס חליוה, מנכ"ל ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות התייחס לנתונים ואמר כי "המכללות האקדמיות, מזה כמה שנים, הן הבחירה ראשונה של המבקשים ללמוד לתואר אקדמי. זאת כתוצאה מהיצע רחב ומגוון של תחומי לימוד פרקטיים שניתן ליישמם בשוק העבודה המתפתח של ישראל. 

כמו גם, בשל יחס חם ואישי הניתן לכל הסטודנטים הלומדים בהן. המכללות האקדמיות הציבוריות שמות דגש רב על איכות המרצים ואיכות ההוראה, שהם קריטריונים חשובים בתואר הראשון".