"כשפתחתי את התוכנייה של הקייטנה, לבי נפל", מספרת פאולינה, אם לתאומים הלומדים בכיתה א' בבית הספר "ניצני המדע" ברחובות. "ראיתי יום אחרי יום ירושלים, ירושלים... כל כך התאכזבתי. אנחנו אוהבים את ירושלים, אבל אפשר לשלב אותה עם עוד ערי בירה בעולם או לדבר על ההיסטוריה בכל הארץ ועל התרבות האוניברסלית. מה שקורה עכשיו זו תמונה מעוותת של המציאות".

פאולינה אינה לבד; הורים רבים ברחבי הארץ נדהמו לגלות בימים האחרונים, עם תחילת הקייטנות שמפעיל משרד החינוך במסגרת התוכנית "בית הספר של החופש הגדול", שנערכת מ־2 ועד 20 ביולי לתלמידי כיתות א'־ג', כי התוכנייה של הקייטנה כוללת תכנים די הומוגניים: מ"ירושלים הבנויה", דרך "אתרים בירושלים", "שירים על ירושלים", "שערי ירושלים", "70 שמות לירושלים" ו"מבנים בירושלים" ועד "בניית חומות העיר", "דמויות בירושלים" ו"ילדים בירושלים".

אור ייני, אם לשלושה מתל אביב, מדריכת הורים וגננת לשעבר, גילתה את התכנים רק לאחר שכבר רשמה את ילדתה לקייטנה בבית הספר "ישגב" שבו היא לומדת. "הייתי בהלם", היא מספרת. "זה יומיומי ומרכיב את הרוב המוחלט של שעות הקייטנה. זה לא הגיוני לכפות נושא כזה שלא באמת מעניין ילדים בכיתות א־ג'. הם צריכים פורקן לאחר שנה של לימודים. זה לא תואם גיל ובוודאי לא תואם קייטנה. לא מקובלת עלי כפייה דתית. אם זה היה חלק מתוכנית הלימודים בשיעור מורשת העם היהודי, זה בסדר, אבל זו קייטנה, והיא אמורה להיות מקום שבו משתחררים מלימודים ולא ממשיכים לטחון את השכל".




תוכנית קייטנה של משרד החינוך, בנושא "ירושלים שלי"תוכנית קייטנה של משרד החינוך, בנושא "ירושלים שלי"

 גם חגית (שם בדוי), אם לילד בכיתה א' הלומד בבית הספר "יפה נוף" בראשון לציון, נדהמה לגלות מהן הפעילויות בקייטנה של בנה. "כל יום, למעט יום ההיכרות, עוסק בנושא ירושלים", היא מספרת. "מחר יש פעילויות על הכותל, על גן החיות התנ"כי, על שוק מחנה יהודה ועל אתרים בעיר. ככה מילאו 20 ימים שלמים. מילא אם היו טפטופים, אבל זה מקומם. אם רוצים להנחיל אהבה למולדת, אפשר לשוחח על עוד מקומות בארץ. למסיבת הסיום הביאו את הזמרת אביבה אבידן לשיר את 'כותל המזרח', ואף ילד לא באמת התחבר. אני ימנית שאוהבת את ירושלים, אבל זה לא אמור להיות התוכן במשך הקייטנה כולה. לצערי, אנחנו קהל שבוי. אני לא חושבת שיש לי או לשאר ההורים סיי אצל שר החינוך נפתלי בנט".

בבית הספר "צאלים" באילת נראה שלקחו את התכנים צעד אחד קדימה. נ', אם לילדה בכיתה א' בבית הספר, נחרדת ממה שהיא מכנה "הקצנה שפושטת במערכת החינוך". "הבעיה היא שיש עמימות", היא אומרת. "בתוכנייה מופיעים שיעורים שנקראים 'ירושלים שלי' ו'עולים לירושלים' לצד שיעור שנקרא 'שפה'. לאחר שהילדה חזרה מהיום הראשון בקייטנה, היא שיתפה אותי ואמרה שלמדו 'שפת תלמוד'. הילדה השתעממה וביקשה לצאת. המורה לא התנגדה. אני יודעת שגם הצוות לא מת על המסרים, אבל ידיו כבולות, והבעיה היא שאף אחד מההורים לא פוצה פה. זה טאבו".  




"תוכנית שפויה"

הטענות על תהליכי ההדתה של מערכת החינוך עלו לכותרות לאחרונה, בין היתר בשבוע שעבר, לאחר מסיבות הסיום של תלמידי בתי הספר. בפוסטים זועמים שפרסמו הורים ברשתות החברתיות, ובסיפורים שהובאו אחר כך בכתבות בכלי התקשורת, תוארו מסיבות סיום בבתי ספר ובגנים חילוניים ברחבי הארץ, שבהם הילדים התפללו להקמת בית המקדש השלישי, דקלמו שירי מלחמה, דימו עלייה להר הבית, האדירו את ירושלים ועוד.

אז מה כל כך נורא בכך שילדינו ילמדו על מורשת עיר הבירה שלנו? לכאורה אין בזה פסול. אבל הורים חילוניים רבים מוחים על כפייה דתית המצטרפת, לדבריהם, למכלול של מסרים ותכנים בעלי זיקה דתית שאליהם נחשפו הילדים לאורך השנה. לטענות אלו קדם הדוח של מכון המחקר "מולד", שהתפרסם בשבוע שעבר, ולפיו "הסכום שהוקדש ב־2015 לחינוך בלתי פורמלי בתחום היהדות היה גדול פי 17 מזה שהוקצה למדע ופי 119 מזה שהוקצה לדמוקרטיה ודו־קיום". בשבוע שעבר אף נערך בוועדת החינוך של הכנסת דיון בנושא ההדתה בחינוך הממלכתי.

קייטנות "בית הספר של החופש הגדול" מהוות פתרון מועיל וחיוני עבור הורים רבים בשל עלותן הנמוכה והנוחות. רוב ההורים שומרים את ההוצאה הגדולה יותר לקייטנות הפרטיות או העירוניות של חודש אוגוסט. "בחרתי בקייטנה של משרד החינוך כי העדפתי להשקיע בקייטנות מפנקות בהמשך החופש", מספרת פאולינה. "לאחר שראיתי את התוכנייה, חיפשתי חלופות, אבל אין במחירים כאלה, ורוב הקייטנות מתחילות בכלל רק באוגוסט".

הורים בכמה ערים בארץ, כמו ברחובות, מודיעין, כפר סבא ועוד, שפנו כבר לפני כחודש לבית הספר בבקשה לקבל פירוט של תוכני הקייטנה, גילו כבר אז את הבעייתיות, שלדבריהם טמונה בהם וקיבלו מענה כי זו הנחיית משרד החינוך. לאחר שפנו למשרד החינוך בנושא, יצא מכתב ממנהלת אגף א' לחינוך יסודי במשרד החינוך, אתי סאסי, שלפיו "אנו ממליצים על שתי פעילויות בלבד בשבוע שיעסקו בנושא ירושלים ויהיו בדגש על ההיבט החווייתי". הטענה במכתב של סאסי הייתה כי "מהתוכניות שהגיעו אלינו, חלק מבתי הספר פירשו באופן שגוי את ההנחיה, ומרבית התכנים לאורך כל אחד מהימים עוסק בנושא ירושלים. לא זו הייתה הכוונה".

"האבסורד הוא שברוב המקרים ההנהלה והמורים מסכימים איתנו", מסבירה פאולינה. "פנינו לעירייה ומשם למשרד החינוך, ושם אמרו שזו ההנחיה השנה ואין מה לעשות. רק אחרי שהעליתי פוסט בפייסבוק שגרר תגובות רבות, פרסום  ושיתופים, יצאה הנחיה למינון של פעמיים בשבוע".

מי שעוד עוררה דיון סוער בפייסבוק היא ניצן וייסברג (43) מרחובות, מרצה ויועצת בתחום החדשנות, שפנתה גם היא לבית הספר כדי להתלונן על תוכני הקייטנה. בהמשך היא ייעצה גם להורים אחרים בנושא. "בתוך 24 שעות מהרגע שההורים בכפר סבא פנו ודרשו תוכנית שפויה, הוצגה לנו 'בובה' של קייטנה", היא מספרת. "וזה אבסורד".

לטענת וייסברג, ועל פי עדויות של הורים ברחבי הארץ, ההנחיה של משרד החינוך לגבי שעתיים בשבוע אינה מיושמת בכל בתי הספר: "בפועל, רוב בתי הספר לומדים על ירושלים ברוב ימי הקייטנה. לצערי, אין שקיפות, ולא ברור איפה זה נתקע".

 אחת הטענות שמעלים ההורים היא שלתחושתם בוצעה פה הטעיה מכוונת. לדבריהם, תוכני הקייטנה המפורטים נשלחו לרוב ההורים רק לאחר שרשמו את ילדיהם, ממש בסמוך ליום האחרון ללימודים. "זו כפייה, והייתה פה הסתרה מכוונת", אומרת ייני. "התוכנית המפורטת הגיעה מאוחר, ואם הייתי יודעת, לא הייתי רושמת את הילדה בכלל. חצי מהכיתה לא נרשמה או ביטלה".  

גם לירון גור־שטייגמן, אם לילדה בכיתה א' מכפר סבא, החליטה לא לרשום את הילדה לקייטנה לאחר מבט אחד בתוכנייה. "עולמי הזדעזע באחת", היא מספרת. "חווינו גם תכנים של מסיבת סיום שלמה על ירושלים, כולל עלייה לקבר דוד, ובמשך מסיבה שלמה לא הייתה מילה אחת על כיתה א', על החופש, כמה גדלו ומה למדו. אין לי בעיה עם ירושלים ודת כל עוד זה מאוזן, אבל בקייטנה הרגשנו שזו כבר שטיפת מוח, וזו לא המסגרת למסר כזה".

גור־שטייגמן והורים אחרים בעיר פנו לבית הספר בכפר סבא וגילו כי מפעיל הקייטנה הוא גוף שעובד גם עם בתי ספר דתיים. "יכול להיות שהם הכינו תוכנית אחת לכולם כי זה מאוד נוח", היא אומרת. "בשנה שעברה היה מפעיל אחר, והוא הוחלף ללא שקיפות. התחושה הייתה קשה, אבל לאחר שפנינו למפעיל, הוא ישב איתנו והתכנים עודנו. אני עדיין סבורה כי קייטנה אמורה להיות חוויה, ואין סיבה לתכנים כאלה במשך חודש שלם".




"שימוש ציני"

עשרות תלונות ופניות של הורים מתוסכלים זרמו כבר ביום הראשון של הקייטנות אל עמותת “הפורום החילוני”, העוסקת בהחזרת החילוניות למערכת החינוך תוך בחינת טקסטים, ספרי לימוד, עמותות וארגונים הפועלים בבית הספר ועוד. “אנחנו פועלים בכל מקום שבו יש פעילות במערכת החינוך הנגועה בהדתה, ולצערי, אנו נתקלים בהמון מקרים, אם זו שפה אמונית בכיתה, הנחיות לפרקטיקה דתית בשיעורים או אפילו איומים על ילדים”, אומרת אסנת סברון, חברת צוות ההיגוי בפורום.

“כשגננת מזהירה ילד שלא יאכל חמץ בפסח אחרת תשרוף לו הלשון, זו דוגמה מובהקת לאיום ישיר, ואנחנו מוצפים בחומרים מהורים כשכל פנייה נבדקת ומאומתת כמובן. בתוכניות 'בית הספר של החופש הגדול' ששלחו לנו הורים רבים, אנו יודעים לומר בוודאות כי קיימים ארגונים ומפעילים חיצוניים, וחלקם אף תורניים, המפעילים את הקייטנה, ובתי הספר מכניסים אותם לא כי ישנה הנחתה של משרד החינוך ששומר על עמימות, אלא כי מדובר במפעיל שהוא חינמי לרוב וכי זה דורש פחות מאמץ. לצערנו, למרות ההנחיה, ברוב הקייטנות קיימות פעילויות על ירושלים יותר מפעמיים בשבוע. ההורים צריכים לזכור שזכותם לקבל פירוט של התוכנית, להתנגד ולדרוש שהתכנים יתאמו את אופי הקהילה שלהם וערכיה”.




תוכנית קייטנה נוספת של משרד החינוךתוכנית קייטנה נוספת של משרד החינוך

אחת הדוגמאות שהגיעו אל הפורום היא פנייה מהורים בבית ספר בקריית טבעון שחשו אכזבה וכעס בעקבות התוכנייה. עינת רווה, עובדת סוציאלית ואם לשניים, גילתה בה שמונה פעילויות בנושא ירושלים ושלחה אליה את הילד בלב כבד. “במצב רגיל לא הייתי שמה לב לזה, אבל כל השנה הייתה עמוסה בתכנים דתיים, שיעורים ועמותות שנכנסות לעשות קידוש בשישי עם הילדים”, היא מספרת. “לבחירה של נושא ירושלים אין מטרה דתית לדעתי, אבל יש לה מטרה לאומנית של הטמעת חשיבה וראיית עולם. הילדים שלי מכירים את ירושלים על כל היבטיה, ופה מוצגת תמונה חד־צדדית. במקום לדבר על ערכי חברות, שותפות וערכים אוניברסליים, בחרו פעילות שהיא בעיניי מיסיונרית ומטיפה. בית הספר או הרשות לא אשמים. משרד החינוך מעמיד אותם ואותנו, ההורים, במצב בלתי אפשרי”.

“יש פה משבר אמון גדול מאוד”, אומרת וייסברג. “מערכת החינוך מעלה באמון ההורים. זו מערכת החינוך של כולנו, ונעשה בה שימוש ציני ופוליטי. החינוך הממלכתי פרוץ, ובית הספר של החופש הגדול עוד יותר פרוץ”.

“אני נשואה לשומר מסורת, אנחנו עושים קידוש וחגים והילדים שלי שומרים כשרות כי זה חשוב לבעלי, אבל אנחנו מאמינים בחיֵה ותן לחיות”, מסכמת ייני,“וזו הנקודה. תכבדו גם את הרצונות והבחירות שלנו עבור ילדינו”.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "מסגרות 'בית הספר של החופש הגדול' מעניקות מענה איכותי במהלך חופשת הקיץ, בכל רחבי הארץ, עם מגוון רחב של תכנים חינוכיים. ההמלצה לבתי הספר היא לשלב שעתיים בשבוע בנושא ירושלים, ויודגש שמדובר בהמלצה בלבד – אין כל חובה. פניות הורים בנושא ירושלים נבדקו וטופלו נקודתית על ידי המשרד".