המועצה להשכלה גבוהה החליטה היום (שלישי) לאפשר למרכז הבינתחומי בהרצליה לפתוח תכנית לתואר שלישי (דוקטורט) במשפטים. ההחלטה מצטרפת לקביעת המל"ג לפני כחודש, לפיה המרכז הבינתחומי עומד בתנאים הנדרשים לקבלת אוטונומיה להגשת סטודנטים למסלולי תואר שני, אוטונומיה לה היו זכאיות עד כה אוניברסיטאות המחקר בלבד. אף על פי שפתיחת המסלול לתואר שלישי במרכז הבינתחומי עודנה כפופה לאישור של ועדה בינלאומית ולבדיקת היבטים תקציביים ותכנוניים, מהווה ההחלטה שלב מכריע במהלך שמובילה המל"ג מאז 2014 במטרה לאפשר למכללות לפתוח מסלולי דוקטורט, ובהפיכת המרכז הבינתחומי לאוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל, תואר בו מתגאה המוסד מזה שנים.  
 

שר החינוך נפתלי בנט, אשר במסגרת תפקידו כראש המל"ג קידם את המהלך, אמר כי "היום אנחנו עושים היסטוריה - לראשונה, נאפשר פתיחת מסלול דוקטורט במכללה פרטית במדינת ישראל. מדובר בבשורה לעולם האקדמיה ובשורה לסטודנטים. לאחר עשור של גרירת רגליים הגענו להחלטה טובה, למען גיוון המחקר האקדמי והרחבת אפשרויות ההשכלה עבור הסטודנטים. פתיחת עולם המחקר למוסדות נוספים יעצים את המחקר גם באוניברסיטאות, יעודד עוד מוחות מבריקים ומצוינים להמשיך לתארים מתקדמים ויזניק את איכות המחקר האקדמי במדינת ישראל". 

"יוביל לזילות התארים"
 

מנגד, בוועד ראשי האוניברסיטאות טענו כי המהלך יוביל "לזילות תארי הדוקטורט", ויפגע באיזון בין אוניברסיטאות המחקר והמכללות ובדור העתיד של החוקרים האקדמיים בישראל. "מדובר בהחלטה מוטעית שרק מחזקת את המועדון האליטיסטי והסגור של המרכז הבינתחומי, וזאת משיקולים של אגו וכבוד, הבאים על חשבון קידום המחקר המשמעותי במדינת ישראל", מסרו בוועד.

ח"כ פרופ' יוסי יונה אמר כי ההחלטה מאיימת לפגוע אנושות באוניברסיטאות הציבוריות. "אנחנו עלולים לראות מכללות פרטיות שמתגמלות בכסף רב סטארים מהעולם האקדמי ולמשוך אליהם את בנות ובני האליטה הכלכלית. דבר זה יכול להביא להתדרדרות קשה ברמתן של האוניברסיטאות הציבוריות. החברה הישראלית אינה יכולה לאפשר לתרחיש כזה להתממש".  
 

במרכז הבינתחומי הרצליה לומדים כיום כ-7,000 סטודנטים, ושכר הלימוד לתואר ראשון בו עומד על כ-40,000 שקלים לשנה. כ-46,000 סטודנטים, המהווים כ-15% מכלל הסטודנטים במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, לומדים כיום ב-12 מכללות פרטיות שאינן מתוקצבות על-ידי הועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, ושמימונן נשען על ברובו על שכר לימוד גבוה, ובנוסף על תרומות. 

במרכז הבינתחומי בירכו על ההחלטה ואמרו כי היא "התקבלה לאחר שהמרכז הבינתחומי עמד בשורה של דרישות אקדמיות, כלכליות ומנהליות מחמירות, שנקבעו על ידי המועצה להשכלה גבוהה. במשך שמונה שנים מנע הקרטל האוניברסיטאי כל דיון בבקשות המרכז הבינתחומי להענקת תואר דוקטורט. רק מנהיגותו של יו"ר המועצה להשכלה גבוהה ושר החינוך, נפתלי בנט, שלא נרתע מלחץ ועד ראשי האוניברסיטאות, אפשרה את קבלת ההחלטה".