בשנים האחרונות משטרת ישראל מבקשת צווי איסור פרסום על חקירות של כל תיק פשע חמור כמעט. עשרות תיקי מקרי רצח ועוד מאות תיקי פשע חמור נחקרים במרץ או מעלים אבק במגירות אגפי החקירות, אבל כולם מתנהלים חודשים ארוכים ואף שנים בחשאיות שמעלה תהיות, גם אם בתי המשפט מאשרים אותה באופן גורף.

תקצר היריעה מלמנות את כולם, ולצורך התחקיר המבקש לבטא גם את ריבוי מקרי הרצח הלא מפוענחים בשנים האחרונות וגם את עוצמת תופעת ההסתרה, בחרנו ב־50 מקרי רצח שחקירתם אסורה לפרסום. ככלל, צווי איסור פרסום גורפים אינם מונעים מהתקשורת לבצע תחקירים עצמאיים, דוגמת יצירת המופת של עמרי אסנהיים מ"עובדה" בפרשת שמעון קופר רוצח נשותיו. אפשר רק ללמוד מהעשייה העיתונאית הזו, ולא לבסס תחקירים עיתונאיים על מידע משטרתי בלבד.

מעבר לאינטרס העיתונאי, מודיעין המשטרה בחקירות פשע חמור מבוסס על שליטה בהפצת המידע ישירות באמצעות עיתונאים מקורבים, אבל גם באמצעות גורמים עקיפים ורשתות חברתיות. מדי שבוע נשלחים למערכות העיתונים צווים חדשים וצווים ישנים אשר מחודשים כל שלושה חודשים. ברוב המקרים, המשטרה מבקשת צו איסור פרסום במעמד צד אחד, בפגישות חשאיות בלשכות שופטים כפי שנחשף בפרשת השופטת רונית פוזננסקי־כץ. עד כדי כך גורפת השיטה, שלעתים נאסר לפרסם אפילו את שמות הנרצחים, שמודעות אבל עם שמותיהם נתלו על יד בתי משפחותיהם.

דבורה הירש (קורבן מספר 1), אשתו לשעבר של עד המדינה טל קורקוס שהעיד נגד ארגון הפשע של יניב זגורי, נורתה למוות ברכבה לעיני ילדיה (7 במרץ 2016). זהו ללא ספק אחד ממקרי הרצח האכזריים ביותר שידע העולם התחתון, חציית גבולות במונחים של כל עבריין. מהרגע הראשון ובמשך מספר שבועות נאסר לפרסום אפילו שמה של הנרצחת, ובאופן אוטומטי נאסרו לפרסום גם שמות החשודים שנעצרו ומזוהים עם ארגון זגורי. לא ברור במה איסור הפרסום סייע לחקירת הרצח שהגיעה למבוי סתום ומתסכל, במיוחד שכעבור שנה ושלושה חודשים חוסל כצפוי גם בעלה לשעבר, טל קורקוס.

דבורה הירש

חקירת הרצח של קורקוס נערכה במשך חודשים ארוכים תחת מעטה כבד של צווי איסור פרסום, שסייעו למשטרה להשתיל את עד המדינה שלהם כסוכן סמוי שליקט ראיות נגד שותפיו בחוץ. הצווים גם גרמו למעורבים ישירים ועקיפים לעשות כמה טעויות, שמסייעות כעת לראיות המרכזיות בכתב האישום נגד יניב זגורי, מיכאל מור, אריק איטל ושותפיהם הנאשמים ברצח עדי תביעה נגד ארגון זגורי.

ב־14 באוקטובר 2016 נמצאה גופתו של ילד בן 6 (2) מהיישוב ערוער בנגב. החשד הוא רצח, והתיק נחקר בימ"ר נגב תחת מעטה איפול כבד עד היום. יומיים אחר כך, ב־16 באוקטובר, התפוצץ בחניון שמאחורי בית גיל הזהב ברחוב לה גרדיה בתל אביב רכב שבו ישב עלי אבו עדס (3), "מהנדס" מטענים ידוע מיפו ועד מדינה בפרשת הפיצוצים בתיק הסיינטולוגיה ביפו. ההערכות הן שאבו עדס נשא את המטען בעצמו ונהרג ב"תאונת עבודה", אולם עד כה לא ברור לאיזו מטרה ומדוע דווקא שם, בחצר האחורית של ארגון מוסלי.

"תאונת עבודה". עלי אבו עדס. צילום: באדיבות פוסטה

2017 התחילה עם רצח של הילאל גנאים (4), שנורה למוות (9 בינואר) בכניסה לביתו הסמוך לאצטדיון הכדורגל העירוני דוחא בסכנין. ב־21 בינואר חוסלו העבריין הבכיר מיפו, עבד עייש (5), והמאבטח שלו, מוחמד אוסרוף (6). מתנקש ארב להם בחניון של מגדלי תל אביב, ירה ונמלט. עייש, המכונה עבד הג'ינג'י, הוגדר כראש ארגון פשע, עם אויבים מכל הכיוונים. הוא זוכה מתיק רצח ג'יהאד חאמד מיפו, ובמקביל היה בקשר הדוק ומבצעי עם ארגוני פשע מרמת גן. ב־26 בינואר חוסל חן איפרגן (7), צעיר בשנות ה־20 לחייו, בפיצוץ רכבו בקריית ים. מאז חוסלו עוד כמה מחבריו ואויביו, אבל מידע משטרתי אין.


פברואר השחור

בחודש פברואר החל גל חיסולים גדול בכפר קאסם וג'לג'וליה, אשר למעשה נמשך עד היום תחת איסור פרסום כבד. ב־5 בחודש חוסלו ביריות אב ובנו, מוסטפא עאמר (8) ועלאא עאמר (9), בתוך רכב על כביש 5 סמוך לכפר קאסם. האב היה בעלים של מגרש למכוניות יוקרה וסוכן של ב.מ.וו במשולש. ב־18 בחודש חוסל בירי גם האח הגדול, חכמת עאמר (10), בבית העסק שלו.

בעוד המשטרה ובתי המשפט אוסרים על פרסום פרטים מחקירת מעשי הרצח, במשולש נפוצו שמועות מהימנות לגבי האחראים, עד שבחודש יוני חוסלו כנקמה מי שכיכבו באותן השמועות, פאדי סרסור (11) ומוחמד עאמר (12), ליד מסגד בכפר קאסם. כמובן שגם נסיבות הרצח הכפול הזה נאסרו לפרסום, הגם שתעשיית השמועות במשולש לא דעכה וסימנה את האחראים לנקמה כבני משפחה ושותפים אסטרטגיים של המנוחים מ"רכב קאסם" - האחים באהה ועבד ערער מג'לג'וליה, שהתגוררו במלון הסוויטות "סיטי טאוור" ברמת גן.

המשטרה הסתירה אז מידע על כך שב־30 במאי ניצלו האחים עראר עצמם מחיסול, ובמקומם נרצחו בטעות שני חפים מפשע, מריה גאנם (13) ופיראס נאדי (14), חברים של האחים עראר אשר נסעו ברכב של האחים מה"סיטי טאוור" ליפו. בשלב מסוים נעצרו האחים עראר בחשד לביצוע רצח הנקמה במסגד והיו עצורים 80 יום, אולם כל הפרטים מדיוני הארכות המעצר, כולל אלה של בית המשפט העליון, נאסרו לפרסום.

באמצע לילה אחד בחודש נובמבר הרעיד את צפון תל אביב פיצוץ רב עוצמה בנתיבי איילון. בפיצוץ מטען החבלה נהרג עבד עראר (15), ונפצע קשה חברו עלי עאמר שישב לידו ברכב. לפני ימים ספורים התפוצץ מטען חבלה ברכב של חבר נוסף מחבורת עראר שהתיישבה ב"סיטי טאוור", עיסא פריג' מכפר קאסם, שעדיין נלחם על חייו בבית חולים.

ממשיכים ל־27 בחודש, אז נרצח חאלד אגבריה (16) מירי בשכונת ג'רפה באום אל־פחם. חודש פברואר השחור גם לא פסח על נתניה. ב־27 בחודש ריסס אלמוני ביריות מסיבת חצר שנערכה בבית בצפון העיר. מהירי נרצחו אביב בוארון (17) ורון יעקב (18), שניהם היו בקושי בני 20. החקירה הזו שמתנהלת תחת איסור פרסום מוחלט מטריפה את המשטרה, אולם עד כה ללא תוצאות, מה שלא גורם לחוקרים לסטות ממנהגם ולהוציא פרטים שייתכן כי יסייעו לקידום החקירה.

כך למשל, ב־8 באפריל נרצח צעיר נוסף מאותה שכבת גיל בנתניה, בן רובין (19), שהיה מקורב מאוד לחשודים פוטנציאליים ברצח במסיבת החצר, עבריינים מהמגזר שהתגוררו בנתניה. רובין נורה ברכבו סמוך ליישוב זמר, ולאחר מכן הוצת הרכב. הרציחות שעל חקירתן הוטל צו איסור פרסום התרחשו בזו אחר זו: ב־25 במרץ נורו למוות בשכונת אל־אמיר בנצרת אחמד ע'זאלה (20) ושאדי חוואג'ה (21), שני עבריינים בשנות ה־30 לחייהם שנפגשו לעסקת סמים. ב־15 באפריל נורה בסמטה ליד שוק הפשפשים ביפו מוחמד סקא (22), המוכר למשטרה. ב־2 במאי נרצח אחמד בדיר (23), מתנדב בארגון השמירה העירוני בכפר קאסם. בדיר, בשנות ה־20 לחייו, ניסה להימלט רגלית מרכבו, אך היורים השיגו אותו.

גם החפים מפשע לא הצליחו להימלט מגורלם המר: ב־13 במאי חוסל בפיצוץ מטען חבלה במגדל העמק חיים אסבן (24) בן 52. כל חטאו היה שהוא אחיו של העבריין ערן אסבן, המזוהה עם קבוצת מיכאל מור. המצוד אחרי אנשי מיכאל מור נמשך גם ב־23 במאי, אז אסי ארליך (25) מקריית אתא, קרוב משפחה של אסבן, נורה למוות עם כלבו בחצר ביתו בקריית אתא על ידי אופנוען אלמוני. הרקע? העברת מידע למיכאל מור על אנשי יריבו המר בקריות, שמוליק הרוש.

ב־10 ביולי נורה למוות טלאל אבו עסלה (26) בכפר בית ג'אן שבגליל העליון. ב־21 ביולי הדהים את בלייני העיר חיפה הרצח של אמיר סאבא (27), הבעלים של חברת אבטחת המועדונים החיפאית לונה. סאבא, בן 41 במותו, נורה למוות מהמארב בעת שהגיע עם רכבו לביתו בשכונת עין הים.

ב־5 באוגוסט העבריין אברהם ממו (28) חוסל בירי סמוך לכיכר העצמאות בגן יבנה. ממו, בן 23, המזוהה עם ארגון האחים לביא, היה חשוד בחיסול הסוכן המשטרתי אנטון רומן. אחרי הפצת סרטון הווידיאו הבלתי נשכח של הסרט, הטילה המשטרה צו איסור פרסום.

אמיר סאבא. צילום: באדיבות פוסטה

סרט אקשן בחדרה

ב־22 באוגוסט נרצח איש השוק האפור מחדרה, יהושע אטדגי (29), כאשר יצא בשעת לילה מאוחרת מאירוע בר מצווה באזור התעשייה של קיסריה. מכונית שנסעה בעקבותיו עקפה אותו, ומהחלון נורה לעברו צרור ארוך שפצע אותו אנושות. הוא נפטר כעבור כשבוע בבית החולים תל השומר. אטדגי, בן 49 במותו, היה מעורה גם בחיים הפוליטיים בעיר. הוא ניצל פעם אחת מפיצוץ מטען ברכבו, אבל מזלו לא עמד לו בפעם השנייה.

ארבעה ימים אחר כך נורה למוות ברחוב הדודאים ביפו עאמר יתים (30). אחיו של יתים, המוכר למשטרה, נרצח שנתיים קודם לכן. חולפים עוד חמישה ימים, וב־31 אוגוסט בשדרות דגניה שבקריית חיים נרצח מפיצוץ מטען ברכבו עופר יונתייב (31), גבר מוכר למשטרה שנסע ברכב של עבריין אחר.

שרשרת הפשעים החמורים שעל חקירתם הוטל צו פרסום בחודש ספטמבר 2017 החלה עם רצח אחמד טהא (32) מאום אל־פחם מירי של מתנקש בצומת הכניסה לעיר. ב־10 בספטמבר נורתה למוות היבא עבד אלרחמאן (33) במג'דל כרום. ביום למחרת נרצח בשכונת פרדס שניר בלוד חנניה דהן (34), עבריין ותיק בן 59 שריצה יותר מ־20 שנות מאסר.

לא חלפו שבועיים, וב־23 בספטמבר נרצח בשכונה הדרומית של ג'סר א־זרקא זיאד מוחמד (35), עד מדינה. ב־27 בספטמבר נרצח הדי־ג'יי נאזיה מסארווה (36) בעת שיצא מחתונה בטייבה. אביעד בן סימון (37) מקריית אתא, שהיה מוכר למשטרה מתחום ההימורים וגביית חובות נדקר ונורה למוות ב־5 באוקטובר. ב־16 בחודש נמצאו בכלי רכב נטוש במטע זיתים בין כפר ורדים לבין היישוב סמיע שבגליל המערבי שני צעירים מעפולה המוכרים למשטרה ממלחמת הכנופיות בין שמוליק הרוש לבין מיכאל מור. במקרה זה איסור הפרסום חל עדיין גם על זהותם של הנרצחים (38) ו־(39). למחרת מציאת גופותיהם נרצח ברחוב בן יהודה בלוד איסמעיל אזברגה (40).

ב־25 באוקטובר נמצאה במבנה נטוש ברחוב קדושי קהיר גופת אישה כבת 60 לערך עם סימני אלימות (41). האירוע מוגדר כרצח והוטל עליו צו איסור פרסום. חלף כמעט חודש וב־21 בנובמבר נורה בתוך מונית בכפר מכר שבגליל המערבי צעיר בן 26 בשם מחמוד אבו אלחיר (42). על שני מקרי רצח שאירעו בדצמבר הוטל צו איסור פרסום: ב־1 בחודש נרצח ביישוב עין אל־אסד שבגליל העליון צעיר בן 31 בשם סעיד קבלאן (43), קרוב משפחה של ראש מועצת בית ג'אן. וב־11 בחודש נרצח על רקע פלילי עבדאללה סאלמה־טהא (44) בשכונת מסגד סלאח א־דין בקלנסוואה.

שלושה חודשים חלפו מתחילת 2018, ומקרי הרצח הלא מפוענחים שעליהם מוטל צו איסור פרסום, נערמים: ב־17 בינואר נורה למוות בבית קפה במרכז טייבה צעיר בן 28 בשם מוחמד מסארווה (45), קרוב משפחה של עד המדינה נגד ארגון הפשע של קוטייר עודה מג'לג'וליה. ב־25 בינואר נורה למוות בטירה כוסאי סולטאן (46). גופתו הושלכה מרכב חולף בכביש הראשי ליד המרפאה המקומית. ארבעה ימים אחר כך נרצח בלוד גבר כבן 50 מירי לעבר הרכב שבו ישב עם עוד שני גברים (47).

מגיעים לחודשיים האחרונים: ב־1 בפברואר נרצחה אישה בת 48 בדירה בקריית עקרון (48). חקירת מותה אסורה לפרסום. ב־8 במרץ נדקר למוות יורי כושר (49) בביתו ביקנעם. החשד הוא לרצח על רקע סכסוך משפחתי, ובכל זאת - צו איסור פרסום. ולפני התגובה הלקונית של דוברות המשטרה, אפשר להזכיר גם את צו איסור הפרסום המיתולוגי משנת 2007 על חקירת רצח יעקב אלפרון (50).

תגובת משטרת ישראל: "החלטה בדבר הוצאת צו איסור פרסום מתקבלת רק לאחר שנשקלה בכובד ראש ונבדקה בקפידה במדרג אישורים על ידי קצין חקירות, בהתאם לצורכי החקירה והסיכון לשיבוש החקירה והראיות בתיק. בכל בקשה פונה המשטרה לבית המשפט, שהוא הסמכות הבלעדית, לבחון את הבקשה, לבקר ולפקח על התקדמות החקירה. נדגיש שככל שצורכי החקירה מאפשרים את הסרת הצו משטרת ישראל נוהגת לפרסם את הפרטים".

רשימות נוספות של אמיר זוהר ב־POSTA.CO.IL

tguvot@maariv.co.il