כ-75% מבני הנוער והצעירים שדווחו על פגיעה מינית בשנה החולפת הם בנות, כך עלה מהדוח השנתי של עמותת עלם, הפועלת למען בני נוער במצבי סיכון ומצוקה אשר פורסם היום (שני). פגיעה מינית היא חוויה קשה והרסנית, שתמיד תשאיר צלקות אצל הקורבן. על אחת כמה וכמה כשמדובר בילדים קטנים, על אחת כמה וכמה כשהנפגע או הנפגעת חווים אותה על בשרם וגופם בשתי פעמים שונות, ועוד על ידי שני בני משפחה. ל', כיום סטודנטית לקידום נוער בשנות העשרים לחייה, חוותה כילדה פגיעה מינית מצד שני בני משפחה. הפעם הראשונה היתה מצד אביה החורג והפעם השנייה מצד דודה.

"לפני שנתיים סיימתי ארבע שנים של טיפול ותמיכה בתכנית "בית אמיתי" לנערות נפגעות תקיפה מינית של עלם. לתוכנית הגעתי בגיל 17 בעידודו של מי שהיה אז בן זוגי וחווה בעצמו בעיות של נער בסיכון בילדותו. במשפחה שלי ידעו על הטיפול אבל אני לא יכולה לתת להם קרדיט על התהליך שעברתי. אני אפילו לא יודעת למה סיפרתי לו על מה שעברתי, כי אין הרבה בנים שידעו מה עבר עלי בילדות", מספרת ל'. "הפגיעה הראשונה שעברתי היתה כשהייתי בת 7, אז פגע בי אבי החורג שהיה אבא שלי לכל דבר, ורק בגיל 13 גיליתי שהוא לא האב הביולוגי שלי. רק כשהתחלתי את הטיפול נתתי מקום לכעס עליו. עד אז ריחמתי עליו כי הוא היה שתיין ולא בריא. בפעם השנייה הייתי בת 10 ודוד שלי היה זה שפגע בי מינית".

 

רק שנתיים לאחר התקיפה השנייה שחוותה סיפרה ל' לחברות בבית הספר על התקיפה. כשהחלו שיחות על ההתנסויות הראשונות עם בני המין השני, הבינו החברות של ל' שמשהו בסיפור אינו כשורה ופנו לצוות החינוכי של בית הספר. בשנים שאחרי הפגיעה האב החורג עדיין חי באותו בית עם ל' עד שהוא ואמה התגרשו. "אמא שלי זומנה לשיחה וחזרה הביתה עצבנית. היא לא האמינה לי וקראה לי 'זונה'. אני זוכרת ששלחו אותי לבדיקה בבית החולים עם סבתא שלי, אבל מכיוון שעברו שנתיים מאז המקרה האחרון לא גילו ממצאים לתקיפה. המשטרה סגרה את התיק, ובעצם במחשבה לאחור אף אחד לא היה שם בשבילי. הבנתי את זה רק כנערה מבוגרת יותר ב'בית אמיתי' וזה כאב, עד היום יש לי צלקות מהתובנה הזאת".

"היום אני אדם שלם יותר". צילום אילוסטרציה: אינגאימג""היום אני אדם שלם יותר". צילום אילוסטרציה: אינגאימג"

 

ב"בית אמיתי" הבינה ל' גם את התלות שפיתחה בגברים דווקא על רקע החוויות הקשות שעברה בילדותה, ואת מה שהוביל אותה ליחס הסלחני לגברים שפגעו בה על רקע יחסיה המעורערים עם אמה ובתוך משפחתה. "בתחילת הטיפול לא דיברתי על הפגיעה אבל בתכנית, כשאת שומעת על החוויות של בנות אחרות, כשכל אחת מעבדת את הכאב בצורה כל כך אחרת, הדברים צפים. היום ממרחק הזמן אני אדם שלם יותר, אני יודעת מהי זוגיות ומיניות בריאה ומאוזנת. עד שנכנסתי לתוכנית אף אחד לא דיבר איתי על זה", סיפרה.

 

ענבל דור-קרבל, מנכ"לית עלם, התייחסה למחדלים העולים מסיפורה של ל' ואמרה: "המחקרים שמדברים על כל ילדה שישית או שמינית שנפגעת מינית הם מזעזעים. זה סיפור של שתיקה וחוסר יכולת של המערכות לזהות, לשאול את השאלות ובעיקר להתערב בתוך המשפחה אם יש צורך בכך. השאלות מאד קשות, מיניות בכלל ופגיעות מיניות בפרט הם נושאים שקשה להורים, מורים, מדריכים ואחרים לדבר עליהם. זאת מערכת שלמה, מבית הספר דרך עובדים סוציאליים, שוטרים, רופאים ופסיכולוגים, ועד ההורים עצמם, שלא יודעים לאתר את הבעיה ולא יודעים לטפל בה". דור-קרבל מדגישה: "אחריותה של מערכת החינוך היא לפעול באופן מלא עם שירותי הרווחה בכדי לתת גב לילד או לילדה שנפגעו, אם יש צורך גם מול המשפחה שלו. לצערנו, בפועל מהדיווח ועד הטיפול, הרשויות פועלות לאט מדי ובאופן חלקי מדי", סיכמה.

  

תכנית "בית אמיתי" של עמותת עלם מהווה קהילה טיפולית לנערות וצעירות שחוו אלימות מינית ממושכת בילדותן או בנערותן וגם בהווה. המרכז
ממוקם בתל אביב ומספק בשיתוף משרד הרווחה מסגרת תומכת לנערות וצעירות בגילאי 26-14 מכל חלקי הארץ. ייחודו הוא בכך שהשירות הניתן בו הוא ללא תשלום, ללא המתנה, ומשלב הן טיפול קבוצתי והן טיפול פרטני הניתן על ידי צוות מקצועי של עובדות ומתנדבות ועזרה במיצוי זכויותיהן הסוציאליות של הנפגעות. בימים אלה, עלם יצאה בקמפיין גיוס המונים (
headstart) להעלאת המודעות לנושא הפגיעות המיניות ולהמשך קיומו של פרויקט "בית אמיתי" וזקוקה ליעד של  200 אלף שקלים מהציבור כדי שהפרויקט ימשיך להתקיים.