משטרות רבות בעולם עוברות בשנים האחרונות תהליכים של "מיליטיריזציה" ומאמצות דפוסי פעולה צבאיים. תהליך זה, הקשור לאיומים החדשים ולמלחמה בסמים ובטרור, כרוך במעבר של ידע, אמצעים ומומחים מהצבא אל המשטרה. כך, מטשטשת האבחנה בין הגנה על גבולות המדינה מפני אויבים לבין השמירה על הסדר הציבורי בתוך המדינה ומתן שירות לאזרחים.

התהליך הזה עובר גם על משטרת ישראל, ובא לידי ביטוי בין היתר באופי הפעולה של המשטרה בקרב מגזרים שונים של החברה הישראלית ובאופי השירות השונה שהיא מעניקה בקרב קבוצות אוכלוסייה שונות. כך עולה ממחקר מקיף שערך בשנים האחרונות ראש המחלקה לפוליטיקה וממשל בפקולטה למדעי החברה של אוניברסיטת בן גוריון, פרופ' גיא בן פורת, שאת ממצאיו יחשוף מחר בכנס "צבא ושיטור" שיערך בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברעננה. 

ממצאי המחקר, שכלל מאות מרואיינים בעשרות קבוצות מיקוד ובסקר מקיף, הראו שבישראל ה"מיליטריזציה" שעברה המשטרה באה לידי ביטוי בראש ובראשונה בדרך בה היא מתנהלת עם מיעוטים, כגוף שלא משרת אותם אלא בא לנהל ולשטר אותם כהתייחסות לאוכלוסייה עוינת. אצל האוכלוסייה הערבית, השיטור כפי שמגדיר אותו פרופ' בן פורת, הוא "שיטור חסר", כשהמשטרה לא פועלת על מנת לשרת את האוכלוסייה לתחושתם. בקרב בני העדה האתיופית, על פי המחקר, מדובר ב"שיטור יתר", שבו המשטרה משקיעה את משאביה באופן יחסי יותר בבני העדה מכל אוכלוסיה אחרת במגזר היהודי. המחקר מוכיח עוד כי שתי האוכלוסיות סובלות יותר משאר הקבוצות בחברה מאלימות משטרתית.

התחושה של האזרחים הערבים היא שהמשטרה מפקירה אותם. פרופסור גיא בן פורת. צילום: דני מכליס

"בשונה מהמחקר על הצבא, הזוכה לתשומת לב מחקרית רבה, חוקרי מדע המדינה וסוציולוגיה ממעטים לעסוק במשטרה ומכאן הייחודיות של המחקר" אמר פרופ' בן פורת למעריב. לדבריו, "גם הערבים הישראלים וגם בני העדה האתיופית שייכים לאוכלוסיות מזוהות ומוחלשות. אלה קבוצות שהמשטרה, שמכירה את המחקר, תעצור אותם מהר יותר, הליכים נגדם יהיו משמעותיים יותר והם גם עלולים להיות פגיעים יותר לאלימות משטרתית. במפגש בין אזרח לבן למשטרה, רואים מאפיינים שונים". 

בן פורת מדגיש כי הבעיה המרכזית שגילה במגזר הערבי היא התחושה של האזרחים כי המשטרה מפקירה אותם, ולכן שיעור האלימות במגזר גבוה משמעותית. אולם, ההנחה הראשונית שלו הייתה הפוכה: "אמנם עולה גם הטענה של אזרחים ערבים נורמטיביים, לפיה המשטרה מתייחסת אליהם כאיום ביטחוני בברירת המחדל שלה, אבל הם דווקא היו רוצים ביותר נוכחות ואכיפה שלה. בדיוק כמו שהפתיע אותנו לגלות במחקר בקרב בני העדה האתיופית, שאמנם הם מרגישים כי הם סובלים משיטור יתר לא מוצדק, אבל האמון שלהם במשטרה דווקא גבוה. התסכול של בני העדה הוא על רקע זה שמדובר באחד מאותם מוסדות של המדינה שלא רואה בהם חלק מהקולקטיב היהודי בתוכה".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "לצערנו, החוקר שחבר בפורום האקדמי המייעץ למפכ״ל בוחר להתעלם לחלוטין משיעור המעורבות של המגזרים השונים בפשיעה מה שמייצר באופן טבעי ריבוי מפגשים בין שוטר לאזרח, כמו גם עלייה משמעותית בכמות האלימות המופנית דווקא נגד שוטרים - מצב המקנה להם סמכות להשתמש בכוח לצורך מעצר על פי חוק. משטרת ישראל אוכפת את החוק בשוויוניות וללא משוא פנים ללא כל קשר למוצאו או דתו של אדם".

בכל הנוגע לשיטור היתר בקרב קהילת יוצאי אתיופיה לא מכחישים במשטרת ישראל את קיומה של התופעה אך מדגישים: "במסגרת בחינה מעמיקה שנעשתה בשנים האחרונות יזמה המשטרה תכנית פעולה ובה, בין היתר, ניתן מענה לסוגיית שיטור היתר, נסגרו עשרות תיקים פליליים לנוער יוצאי אתיופיה ועוד. בשנים האחרונות אנו פועלים בהתאם לתכנית סדורה הכוללת עידוד הגיוס למשטרה, שיתופי פעולה מול הקהילה, הכשרת השוטרים לפעילות בחברה רב תרבותית, תכניות מניעה להוצאת בני נוער ממעגל הפשיעה, שיח רציף מול האוכלוסייה ומנהיגי הקהילה ועוד. עדות נוספת לפעילות החיובית של משטרת ישראל ניתן לראות בירידה בשיעור המעורבות בפלילים בקרב בני נוער יוצאי הקהילה. כמו כן נרשמה עלייה משמעותית בשיעור ההתנדבות והגיוס למשטרה מקרב בני הקהילה וכן גידול בכמות שיתופי הפעולה המקומיים". 

בכל הנוגע לאכיפה ושירותי משטרה בישובי המגזר הערבי אומרים במשטרה: "בשנים האחרונות משטרת ישראל והמשרד לביטחון הפנים מממשים תכנית רב שנתית להעמקת שירותי המשטרה במגזר הערבי תוך מתן מענה לצרכים הייחודיים של החברה הערבית ומשקיעים משאבים אדירים לצמצום הפשיעה ולהגברת תחושת הביטחון והאמון במשטרה ובשלטון החוק בקרב האזרחים. בניגוד לממצאי המחקר, בסקר שנערך לאחרונה עולה כי 32% מהאזרחים במגזר הערבי הצביעו על שיפור בתפקוד המשטרה במקום מגוריהם - נתון זה כמו גם עלייה משמעותית בשיעור הגיוס למשטרה מקרב אוכלוסייה זו מדבר בעד עצמו ומעיד דווקא על עלייה באמון. בנוסף המשטרה פועלת כל העת להרחבת והנגשת שירותי המשטרה במגזר ותשקיע מאמצים למלחמה באלימות הפנימית בחברה הערבית".