דוד זובין, ניצול שואה בן 89 מראשון לציון, עבד עד גיל 75 ככלכלן בחברת ביטוח, ואחרי פרישתו המשיך להתנדב במוסד לביטוח לאומי במיצוי זכויות עולים חדשים. לפני ארבע שנים החל מצבו להידרדר, והוא הפך לאדם הזקוק לעזרה סיעודית, בין היתר ברחצה ובלבוש. הוא זכאי ל־22 שעות סיוע בביתו מהמוסד לביטוח לאומי, ולמזלו זכה בשתי בנות ובחמישה נכדים מסורים. עקב החמרה במצבו, פנתה משפחתו לביטוח הלאומי להגדלת הזכאות. 
 

לביתו של דוד נשלח בחודש שעבר אח מוסמך מטעם הביטוח הלאומי לבצע את הערכת התפקוד המתבקשת, שדוד כבר עבר בעבר. מהמקרה עולה כי הביטוח הלאומי טרם נגמל מהנוהג הפסול של המעריכים מטעמו להשתמש בכל צורת בדיקה, גם כשאינה מכבדת את המבקש, כדי לעמוד על מצבו. 
 

אחת ממחלותיו של דוד משפיעה לעתים גם על השליטה בסוגריו. המחלה מתאפיינת בהתקפים ואינה משפיעה עליו בכל שעות היממה. בעת הביקור, בנוכחות הבת ויקי וקסלר, בעצמה אחות מוסמכת בגמלאות, שעבדה עשרות שנים במערכת הבריאות הציבורית, עבר דוד הערכה מגמתית במשך 50 דקות בניסיון להוכיח שמצבו קל משהוא טוען. שלוש פעמים בצורות שונות חזרה שאלת השליטה על סוגריו, ההיגיינה בשירותים ומידת התפקוד העצמאי בהם. דוד נדרש לתאר בפירוט כיצד הוא מתמודד לבד בשירותים ובאיזו נקודה הוא צריך עזרה. הוא נאלץ לתאר לאח כיצד הוא נכנס לשירותים לבוש רק בתחתוניו, מכיוון שקשה לו למשוך למעלה את מכנסיו, וכדי לשמור על מעט מפרטיותו הוא מושך מעט כלפי למעלה את תחתוניו וקורא למטפלת. 
 

האח ביקש לראות את מיטת האב ולוודא שהוא ישן על מצע שעוונית סופג, אבל הוא לא הסתפק בכך. בתו ויקי התבקשה להציג לו מכנסיים סופגים ("טיטולים"), שדווקא באותו שבוע אזלו בבית והמטפלת אמורה הייתה להביא חבילה חדשה בביקורה למחרת. "עניתי לאח שאנחנו משתמשים רק כשיש החמרה במחלת המעיים, ושהמטפלת חלתה באותו היום ולא הספיקה לקנות", מספרת ויקי. אחרי שבחן האח המעריך את חדר השינה ולא מצא טיטולים בבית, הוא ביקש לתדהמת הבת לראות את סל הכביסה בבית ולבדוק אם יש בו מצעים או לבנים מלוכלכים מצרכים. משלא מצא כאלה בסל הכביסה, העיר בציניות: "יופי של מטפלות יש לכם". האח גם התעקש לשאול כמה פעמים נפל דוד לאחרונה, ועד שויקי לא הרימה את קולה עליו וביקשה להראות לו את הצלקות שהותירה הנפילה האחרונה באמבטיה בגבו של אביה, הוא לא הרפה. 

"מבחני תלות ארורים". חבר הכנסת איציק שמולי. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

 

הביקור פגע בדוד, איש גאה וצלול, והבת ויקי פנתה בתלונה למוסד לביטוח לאומי, שלא השיב לה עד לפניית "מעריב" אתמול. בצר לה, העבירה את פרטי המקרה לטיפולו של יו"ר השדולה למען הקשישים, ח"כ איציק שמולי (העבודה), שאמר ל"מעריב": "מבחני התלות הארורים האלה, במקום להיות כלי אובייקטיבי לבדיקת המבוטח הפכו לאמצעי להשפלתו, וזו רק פנייה אחת מיני עשרות שמגיעות מדי חודש ללשכתי. המוסד לביטוח לאומי מכשיל ומערים קשיים על הקשישים הסיעודיים במקום לסייע להם. למרות ההבטחות הברורות להפסיק את מסע ההשפלות הזה, לא קרה כלום. הגיע הזמן לקדם את הצעת החוק שלי לבטל את מבחני הסיעוד ולהסתפק בחוות הדעת של קופת החולים". 
 

העובדה שהאיש נשאל מספר פעמים את אותן השאלות מעידה שהמעריכים מונחים לבדוק את אמינות העדות של הקשיש בניסיון למצוא בה סתירות ובלבול, ואולי 'להפיל' אותו בטקטיקה הלקוחה מחקירות משטרה, או להשתמש בצורה בזויה בכבודם של האזרחים הותיקים בערוב ימיהם ובעובדה שהשמירה שלהם על כבודם מונעת מהם פעמים רבות להעיד אמת על מצוקתם. "אבי היה בסערת רגשות עם בכי שנמשך כמה ימים. הוא מזועזע מהיחס המביש והמשפיל. גם אני, כבתו ואחות בכירה 40 שנה במערכת, מזועזעת מביקור שהתנהל בהשפלה, חוסר אמון ועלבון" סיפרה הבת למעריב.
 

מהמוסד לביטוח לאומי נמסר בתגובה: "אנו מצרים ומתנצלים על ההתנהלות המתוארת. מיד עם קבלת הפנייה בדקנו את פרטי המקרה ומצאנו שתהליך הבדיקה היה שגוי על פניו. ההתנהלות במהלך הבדיקה, כפי שמתוארת ע"י המשפחה נוגדת את הרוח והגישה של מנכ"ל המוסד מאיר שפיגלר, גישה אותה הוא מנחיל לעובדים ולאחים ולאחיות העורכים ביקורים אצל הקשישים, לכבד את האזרחים הוותיקים ולנהוג בהם ברגישות הראויה. המנכ"ל דרש מהגורמים המקצועיים לבדוק את המקרה".