דרכה של הצעת חוק בכנסת לא פעם מושפעת מפוליטיקה קטנונית על חשבון האינטרס הציבורי, ולכן מעניינת במיוחד החלטתה הצפויה של ועדת השרים לחקיקה היום בבוקר בדבר שתי הצעות חוק זהות שהגישו שתיים מחברות סיעת הליכוד, ח"כ קטי שטרית וח"כ אתי עטייה, בדבר חיוב חברות התחבורה לאפשר לאנשים עם מוגבלויות לנסוע באוטובוסים נגישים גם בקווים הבין־עירוניים.

את החוק יזם במקור וניסה לקדם בשנים האחרונות הח"כ לשעבר ממרצ אילן גילאון, אף הוא נכה, אולם הוא נתקל בהתנגדות נחרצת של הממשלה הקודמת.

ח״כ לשעבר אילן גילאון. הוביל את מאבק הנכים בחקיקה (צילום: רענן כהן)ח״כ לשעבר אילן גילאון. הוביל את מאבק הנכים בחקיקה (צילום: רענן כהן)

"עבור אנשים עם מוגבלויות", מסבירה ח"כ שטרית, "ישנה חשיבות עצומה ביכולת להתנייד בצורה עצמאית ולנוע ממקום למקום ללא תלות במידת הנכונות של אדם אחר לסייע בכך. ניידות מצומצמת מבודדת אנשים עם מוגבלויות מהחברה ומעמיקה את הפער וחוסר השוויון בינם לבין שאר האוכלוסייה. הנגשת אוטובוסים עירוניים כלולה כיום בחוק, ויש לכלול בחוק גם את החובה להנגיש באופן דומה אוטובוסים בין־עירוניים".

חבר הכנסת לשעבר גילאון, שעמד במשך שנים בראש שדולת הכנסת למען אנשים עם מוגבלויות, יזם את הצעת החוק בכנסת ה־20, שלא קיבלה את תמיכת הממשלה בין היתר בשל היותו גילאון חבר האופוזיציה.

חברת הכנסת קטי שטרית (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)חברת הכנסת קטי שטרית (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

אז כעת, כאמור, מרימות שתי חברות הקואליציה מהליכוד את הצעת החוק שנותרה מיותמת בשנים האחרונות, בשיתוף השרה לשוויון חברתי מכחול לבן מירב כהן.

ח"כ עטייה אף ציטטה קטעים בהצעת החוק המקורית שהגיש בזמנו גילאון, בהצעה שהיא הגישה: "משרד התחבורה מסרב להנגיש את התחבורה הציבורית הבין־עירונית משיקולים כלכליים צרים. ואולם, הנימוק התקציבי מתייחס להנגשה מלאה של כלל האוטובוסים ובאופן מיידי. מדוח מפורט של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ־2017 עולה שישנם פתרונות אחרים של הנגשה הדרגתית בפריסה למספר שנים".