"בעוד כמה שנים כבר לא יהיו ניצולי שואה, והילדים והנכדים שלנו לא ישמעו ממקור ראשון על מה שקרה", אומרת מיה שריג, יזמית ופעילה חברתית, שיחד עם פעיל חברתי נוסף, אסף בנר, יזמה את "צום נזכור" ביום הזיכרון לשואה ולגבורה. "הצום הוא דרך ביהדות לזכור אסון. ישנם כמה ימי צום ביהדות, והרגשנו צורך ליזום את הצום המיוחד לזכר קורבנות השואה, שיהיה דרך לזכור את האסון הכי גדול שקרה במאה הקודמת לעם היהודי", היא מספרת. לחצו כאן לאתר המיזם

לדבריה, אומנם בצום עשרה בטבת, שהוא אחד מארבעת ימי התענית היהודיים לזכר חורבן בית המקדש, נאמר קדיש גם על היהודים שנספו בשואה, אבל יש צורך גם ביום צום מיוחד, שיוקדש רק לקורבנות השואה. "הצום אינו דתי, והוא אינו שייך לאף אחד. הצום הזה הוא של כולנו", ציינה שריג, שיצאה בקריאה להצטרף ליוזמה הייחודית. "נסו להצטרף אלינו, אפילו לכמה שעות, אולי מזריחה עד שקיעה, וביחד נקדם דרך חדשה, לזכור ולהבטיח שלא נוכל אף פעם לשכוח".

הרעיון לצום מיוחד ביום הזיכרון לשואה ולגבורה הועלה על ידי אסף בנר כבר בשנת 2015. "הוא ראה שישנם אנשים שצמים ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל והחליט ליזום את הצום גם ביום השואה והגבורה. זה רעיון מדהים, ומשנת 2016 הצטרפו אלפים ליוזמה", מספרת שריג. היוזמה צברה תאוצה, אבל אשתקד, בצל סגר הקורונה, לא רבים הצטרפו לצום. "השנה אנחנו מחדשים את הקריאה לצום ביום זה, וכל אחד יכול לצום לפי רצונו. זו דרך יהודית לזכור", מציינת עוד שריג, שחלק ממשפחתה נספתה בתקופת השואה. "סבא וסבתא שלי עלו לארץ לפני השואה, אבל כל המשפחה מצד סבתא וחלק מצד סבא נספו בשואה".

שריג מציינת את התמיכה של שורדי שואה ביוזמת הצום הישראלי הראשון. עם התומכים שהיא מספרת עליהם נמנים טומי שחם (87), הידוע כאחד מהילדים בתמונות המתעדות את שחרור מחנה ההשמדה אושוויץ־בירקנאו. תומך נוסף ביוזמה הייחודית הוא שמחה אפלבאום (93), שהיה באושוויץ במשך שנתיים וחצי ונלחם כפרטיזן, ובהמשך במלחמות ישראל - בין היתר במלחמת יום כיפור, שבה שימש כסגן מפקד חטיבת שריון ברמת הגולן. לצדם, תומכת ביוזמה גם עדה ווילנברג (92), שהגיע מוורשה ושרדה את השואה בנדודים תחת זהות בדויה. בעלה היה אחרון השורדים מהמרד בטרבלינקה.

תומכת נוספת ביוזמה היא אנדריאנה ענתי (88), ששרדה ביערות באיטליה ושנחשבת כיום למטפסת הצוקים המבוגרת ביותר בארץ. "התחושה שלי היא שיום השואה הוא יום קדוש. הילדים שלנו לא יפגשו בעוד כמה שנים שורדי שואה, והצום הוא דרך לזכור את האסון הנוראי", מציינת שריג. "אנחנו מקבלים הודעות תמיכה רבות ביוזמה, ואני צופה שאלפים יצטרפו השנה ל'צום נזכור'".