זה התחיל במפגש מקרי של הגר דהן בבית קפה בהוד השרון במהלך מערכת הבחירות האחרונה עם שמחה גולדין, אביו של הדר, שבמהלך שיחה אמר לה שאף מפלגה לא נרתמה לסייע לו במאבקו להשיב את בנו מידי חמאס ברצועת עזה. כששמחה הוסיף ואמר כי חשוב שהפעם היוזמה תגיע מהאזרחים ולא מהמשפחה, החליטו הגר וחברתה הטובה לימור צוקר שהן צריכות לעשות מעשה ומהלך חינוכי.
במרכזה של היוזמה המרגשת מבקשות הגר ולימור כי כבר החל מהיום הבוקר, כל מי שהיוזמה נגעה בלבו יתלה סרט צהוב על הרכב, לצד הדגלים, או בכל מקום אחר שבו אנשים חפצים. בנוסף, מבקשות השתיים לצלם את הסרט הצהוב, לפרט היכן צולם ולהעלות את התמונה לרשתות החברתיות. הגר מדגישה כי לא מדובר ביוזמה פוליטית אלא בעניין אנושי, שחשיבותו היא קודם כל ביחס למשפחות החללים, ובתחושה כי החברה הישראלית נמצאת מאחוריהם.
"הדר ואורון קיימו את ההבטחה ונלחמו עבורנו, אבל אנחנו לא עמדנו בשבילם", מסכמת הגר, "עכשיו זה הזמן להגביר את המודעות ולהוכיח ערבות הדדית. הנושא הזה חייב להיות על סדר היום הציבורי, והמשפחות צריכות להרגיש שהחברה הישראלית מחבקת אותן ושהן לא לבד במאבק הזה".
בתוך כך, לאחר שמשלחת מצרית נכנסה השבוע לרצועת עזה ודנה עם בכירי חמאס בניסיון לקדם עסקת שבויים ונעדרים, אישרו גורמים בישראל כי חלה התקדמות מסוימת במשא ומתן, אך נותרו עדיין פערים גדולים בין שני הצדדים. גורמים הבקיאים בפרטים אומרים כי תמורת השבת גולדין ושאול לקבורה בישראל והחזרתם של אברה מנגיסטו והישאם א־סייד, תידרש ישראל לשלם מחירים גם בשחרור מחבלים "כבדים" עם דם על הידיים.
לדבריהם, במציאות הפוליטית הנוכחית בישראל, כל החלטה שתתקבל בנושא צפויה לעורר ביקורת. עם זאת, ל"מעריב" נודע כי לצד הפערים, חלה התקדמות מסוימת בין ישראל וחמאס בכל הקשור לשחרור אסירים על רקע הומניטרי, זקנים וחולים ומי שנשפטו על עבירות קלות יותר.