ירושלים היא העיר הגדולה ביותר במדינת ישראל ואוכלוסייתה מתקרבת למיליון תושבים. בסוף 2020 מנתה אוכלוסיית העיר כ-952 אלף תושבים ותושבות. כך מסר מכון ירושלים, שפרסם את השנתון של העיר, לקראת יום ירושלים שיצויין ביום שני. השנתון הוענק על ידי יו"ר המכון ליאור שילת לנשיא המדינה ראובן ריבלין ולראש העירייה משה ליאון.

במכון ירושלים ציינו, כי על פי נתוני שנת 2019, כ-62% מתושבי העיר היו יהודים ואחרים וכ-38% ערבים. באזור המטרופולינים שסובב את ירושלים התגוררו 1,345,300 תושבים (לא כולל אוכלוסייה פלסטינית בשטחי יו"ש).

מהפילוח עולה, כי כ-70% מתוכם התגוררו בעיר ירושלים, שהיא גלעין המטרופולין וכ-30% בטבעת החיצונית. לעומת זאת, באזור המטרופוליני של תל אביב, מתגוררים 4,052,200 תושבים, במטרופולין חיפה – 962,500 ובמטרופולין באר שבע – 402,600.

במהלך שנת 2019 גדלה אוכלוסיית ירושלים בכ-17 אלף נפשות (גידול של כ-1.8%). האוכלוסייה היהודית גדלה בכ-7,800 נפשות (גידול של כ-1.4%) והאוכלוסייה הערבית גדלה בכ-9,200 נפשות (כ-2.6%).

לתושבי ירושלים נולדו באותה שנה 25,400 תינוקות. 16,400 תינוקות (65%) נולדו למשפחות יהודיות וכ-9,000 תינוקות (35%) נולדו למשפחות ערביות.

מספר הפטירות היה 3,840 (2,900 יהודים ואחרים ו-920 ערבים), כך שהריבוי הטבעי הוסיף לעיר כ-21,500 תושבים – 13,400 יהודים ואחרים ו-8,100 ערבים.

גשר המיתרים (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)גשר המיתרים (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

שיעור הפריון הכולל (מספר הילדים שאישה צפוייה ללדת במהלך חייה) בירושלים עמד על 3.9 והוא היה גבוה משמעותית לעומת שיעור הפריון בישראל (3.0).

שיעור הפריון של הנשים היהודיות בירושלים עמד על 4.3 (לעומת 3.0 בישראל) והוא היה גבוה משיעור הפריון בקרב הנשים הערביות בירושלים (3.2 לעומת 3.0 בישראל).

הגיל החציוני של תושבי ירושלים היה 24, בעוד שהגיל הממוצע של כלל אוכלוסיית ישראל עמד על 30 ובערים תל אביב וחיפה הגיל החציוני היה אף גבוה יותר – 36 ו-38 בהתאמה.

ילדים בגילאי 14-0 היוו כ-33% מאוכלוסיית ירושלים, לעומת כ-19% בתל אביב, כ-20% בחיפה וכ-28% בישראל. בקרב האוכלוסייה היהודית היוו הילדים 33%, לעומת 35% בקרב האוכלוסייה המוסלמית.

במכון ירושלים ציינו עוד, כי האוכלוסייה באזורים החרדיים מתאפיינת במבנה גילאים צעיר מאוד והיא אף צעירה מהאוכלוסייה הערבית. על פי האומדן, חלקם של הילדים בגילאי 14-0 בקרב האוכלוסייה באזורים החרדיים בירושלים היה 41%, לעומת 26% בקרב האוכלוסייה באזורים המתאפיינים באוכלוסייה יהודית כללית .

לעומת זאת, שיעור המבוגרים בגילאי 65 ומעלה באוכלוסייה באזורים חרדיים היה 7%, לעומת 16% באזורים המתאפיינים באוכלוסייה יהודית כללית (חילונית, מסורתית ודתית).

לעומת הגידול הטבעי, היתה הגירה שלילית. לירושלים עבור להתגורר מיישובים אחרים בארץ 11,900 תושבים חדשים, בעוד שאת העיר עזרו 20,100 תושבים. בקרב העוזבים את העיר בלט חלקם של העוזבים הן למטרופולין ירושלים – 39% והן למטרופולין תל אביב – 36%.

מספר תלמידים ותלמידות בירושלים עמד על  293,600 והוא גדול יותר מספרם הכולל של תושבי חיפה. מספר מקרי הקורונה בירושלים עד מרץ 2021 היה 13,200 – 139 מקרים לכל אלף תושבים, לעומת 91.2 מקרים לאלף תושבים בממוצע הארצי, אבל נמוך ביחס ליישובים אחרים עם אוכלוסייה חרדית – בית שמש 162 וביתר עילית – 217.

הרכבת הקלה בירושלים (צילום: מארק ישראל סלם)הרכבת הקלה בירושלים (צילום: מארק ישראל סלם)

עוד עולה מהנתונים, כי שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בירושלים בגילאי 64-25 עמד על 66%. מהפילוח עולה, כי שיעור ההשתתפות של האוכלוסייה היהודית בירושלים עמד על 77%, לעומת 50% בלבד באוכלוסייה הערבית.

אולם, שיעור ההשתתפות של הגברים היהודים (72% היה נמוך מזה של הגברים הערבים (78%), בעוד ששיעור ההשתתפות של הנשים היהודיות (81%) היה גבוה משמעותית לעומת הנשים הערביות (23%). בקרב הגברים החרדיים שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עמד על 44%, בעוד ששיעור השתתפות של הגברים הלא חרדים בירושלים עמד על 87%.

עורכי השנתון ציינו, כי בשנת 2017 דורגה ירושלים באשכול חברתי-כלכלי 3. מיקומה הנמוך יחסית הושפע במידה רבה ממשקלן הגבוה של שתי קבוצות אוכלוסייה  ומתאפיינות ברמה חברתית-כלכלית נמוכה – האוכלוסייה החרדית המהווה כ-27% מכלל אוכלוסיית העיר והאוכלוסייה הערבית המהווה 38%.

עוד עולה מהנתונים, כי שיעור הירושלמים הנוסעים בתחבורה הציבורית עמד על 30% לעומת 18% בישראל.