רגע לפני שהפסקת האש במבצע "שומר החומות" נכנסה לתוקפה, הגיע ארצה לביקור תמיכה אריק פינגרהאט, נשיא ומנכ"ל הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה (JFNA) וחבר קונגרס לשעבר.

מבחינתו, הביקור הזה היה קריטי לנוכח הזינוק החד באנטישמיות בארצות הברית בפרט, בעולם בכלל וברשתות החברתיות בזמן המבצע. "אנחנו שולחים את אהבתנו ותמיכתנו לכל אחינו ואחיותינו בישראל הנמצאים תחת התקפה", אמר פינגרהאט כשהגיע ארצה. "אני רוצה שתדעו – יהודי ארצות הברית נאספים לתמוך בישראל".

במהלך מבצע "שומר החומות", מעל חצי מיליון שקלים נאספו בקהילות היהודיות האמריקאיות בתוך זמן קצר, ובהם נרכשו ציוד ומזון שחולקו למשפחות שנפגעו. כמו כן, נערכו אירועי תמיכה בישראל ברחבי ארצות הברית ביוזמת הפדרציות המקומיות. אלא שכמו במבצעים קודמים, גם המבצע הנוכחי ברצועת עזה הוביל לעלייה במספר התקריות האנטישמיות.

אלה הובילו מצדן לקיומן של הפגנות ענקיות בעד ישראל ב־14 ערים בארצות הברית – מניו יורק ועד לוס אנג'לס. נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, התייחס לעלייה באירועי האנטישמיות בארצות הברית בתקופה האחרונה וצייץ בחשבון הטוויטר שלו: "ההתקפות האחרונות נגד הקהילה היהודית מתועבות, והן מוכרחות להיפסק. אני מגנה את ההתנהגות מלאת השנאה הזו בארצות הברית ומחוצה לה. זוהי האחריות של כולנו לא לאפשר לשנאה להתקיים".

לדברי פינגרהאט, לא רק התקריות האנטישמיות הנקודתיות מטרידות את הקהילה היהודית בצפון אמריקה בימים אלה, אלא בעיקר העלייה הגוברת באנטישמיות בשנים האחרונות שלובתה על רקע מגיפת הקורונה. "אין ספק שבשבועיים האחרונים ראינו דרגה אחרת של אלימות כלפי יהודים, בעקבות המלחמה בעזה", הוא אומר כעת. "זו הייתה מגמה שנצפתה בכל העולם ושגרמה למחאה האנטי־ישראלית לבעבע. זה הזמן לעצור את זה".

אריק פינגרהאט, נשיא ומנכ''ל הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה (JFNA) (צילום: ארגון הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה)
אריק פינגרהאט, נשיא ומנכ''ל הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה (JFNA) (צילום: ארגון הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה)


האם הגענו למצב שמסוכן ליהודים להזדהות כיהודים מחוץ לביתם?
"לא הייתי אומר שמסוכן. אבל אין ספק שהאיומים קיימים, והתקריות האחרונות מאוד רציניות ואין להקל בכך ראש. אנחנו חייבים לנהוג בתקיפות כנגד פשעי השנאה הללו ואנחנו נעשה זאת. כמו כן, אנחנו מצפים מהממשל שלנו לנהוג בתקיפות כלפי אותן התקפות נגד יהודים. יהודים לא צריכים לחשוב פעמיים לפני שהם יוצאים מהבית, אסור לנו לתת למצב הזה להידרדר".

האם ממשל ביידן נערך לטפל בפשעי השנאה הללו באופן מיידי?
"ביידן אמר בפה מלא שהוא תומך בצורך של ישראל להגן על עצמה בתגובה לרקטות. מזכיר המדינה האמריקאי (אנתוני בלינקן – ט"ל) היה כאן בשבוע שעבר ואני מאוד שמח על כך. הדיון באנטישמיות העולה בארצות הברית בהחלט נמצא על הפרק, וביידן בהקשר הזה הוא לא רק חבר טוב של ישראל, אלא גם של הקהילה היהודית בכלל, ובהחלט יש היערכות לטיפול במוקדי האלימות".

אחריות גדולה

ארגון הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה הינו הארגון היהודי הגדול ביותר בארצות הברית וקנדה, שמונה 146 פדרציות יהודיות ולמעלה מ־300 קהילות יהודיות עצמאיות. הפדרציה היהודית המקומית הינה גוף קהילתי הפועל בכל עיר או אזור שבו חיים יהודים בארצות הברית ובקנדה במגוון תחומים: סעד, זקנה, פילנתרופיה, חינוך יהודי, שילוב בעלי מוגבלויות, מדיניות חוץ, ביטחון וכו'.

על פי דוחות הליגה נגד השמצה ודוחות נוספים, שנת 2019 הגיעה לשיא חסר תקדים במספר התקריות האנטישמיות. "זו ללא ספק הייתה התקופה האלימה ביותר מבחינת התקפות על יהודים, אולי התקופה האלימה ביותר בתולדות ארצות הברית", אומר פינגרהאט. "זה גרם לנו קודם כל לבצע השקעה רצינית מאוד בכל מערך האבטחה עבור הקהילה היהודית. אחרי פיגועי 11 בספטמבר הקימו בארגון הפדרציות היהודיות תוכנית שנקראת 'רשת הקהילה המאובטחת', שמספקת הדרכה והכוונה לכל אחת מהקהילות שלנו".

"המטרה בתוכנית היא שלכל אחת מהקהילות שלנו תהיה הכשרה ומומחיות בנושאי אבטחה. אנחנו יוצרים מערך של קשרים גם עם רשויות החוק, המשמר הלאומי, ה־FBI, ביטחון הפנים, וכן המקבילה של הרשויות הללו בקנדה. מבחינה תקציבית הוקצו 30 מיליון דולר בשנה למערך הזה, ואני מעריך שהסכום ישלש את עצמו בשנים הקרובות, בשל הצורך להגביר את הביטחון הקהילתי", הוסיף.

לפי פינגרהאט, ביטחון קהילתי כולל אבטחה בבתי כנסת, מצלמות בבתי ספר, חלונות וקירות ממוגנים וכו'. "אנחנו עובדים עם כל קהילה שמעוניינת לחזק את מערך האבטחה שלה ולגייס לשם כך את הכספים הללו", הוא אומר. "יש בהחלט מאמץ גדול מטעם הפדרציה היהודית לשפר את ביטחון הקהילה שלנו. כמובן שהאחריות הראשונה היא על הממשל, אבל אנחנו מבינים שיש לנו גם אחריות מאוד גדולה".

ומה עם הסברה?
"מה שמדאיג אותנו הוא עליית השיח הקיצוני בתקופה האחרונה שמשפיע בעיקר על המתבגרים והצעירים. יש לנו שותפות עם הסוכנות היהודית, ואנחנו מקפידים לשלוח נציג לכל קמפוס, לעבוד גם בשיתוף עם ארגון 'הלל' (המרכז לחיים יהודיים בקמפוס, פינגרהאט שימש בעבר כמנכ"ל "הלל" העולמי - ט"ל) ולערוך מחנות קיץ ופעילות שמכוונת לא רק לסטודנטים, אלא גם לתיכוניסטים ואפילו לגילים צעירים יותר. יש לנו תוכנית שנקראת 'רשת הפעולה הישראלית', שמסייעת לנציגים שלנו לעבור בכל אחת מהקהילות, בקבוצות אזרחיות, במועצת העיר המקומית, ולוודא שלא מופצים שקרים על ישראל".

הנשיא ביידן חתם לאחרונה על הצעת חוק בשם No Hate Act שמספקת מימון לדיווח על פשעי שנאה, לעקוב אחריהם ולהעמיד לדין בגינם. "60% מפשעי השנאה הם כנגד הקהילה היהודית, אך פירוש הדבר שישנם 40% פשעי שנאה שהם כלפי אוכלוסיות אחרות, במיוחד אסייתיות", אומר פינגרהאט. "הדברים הללו ללא ספק מדאיגים".

ביידן במסיבת העיתונאים היום (צילום: REUTERS/Leah Millis)
ביידן במסיבת העיתונאים היום (צילום: REUTERS/Leah Millis)


איך אתם מנסים לנטרל את סוגיית הגזע הנפיצה בארצות הברית?
"ברמה הלאומית, אנחנו מקפידים לבנות קשרים אישיים עם קהילות דתיות ואתניות אחרות על מנת שנכיר זה את זה ונוכל לדבר על נושאים שונים ולפתור בעיות הנוגעות לכולנו. גם הקהילה היהודית עצמה באמריקה מגוונת מבחינה אתנית, אפשר לומר שזה הדור המגוון ביותר בהיסטוריה של יהדות ארצות הברית. לכן בוודאי בשנה האחרונה נוכחנו שעלינו להיות קשובים יותר, מכילים יותר ומסבירי פנים. יום השנה הראשון לרצח ג'ורג' פלויד במיניאפוליס (ב־25 במאי – ט"ל) מזכיר לנו את הצורך בהכלה והקשבה גדולות יותר".

למגר תפיסות

פינגרהאט לא נותר אדיש לשיח על הריחוק הגובר בין מדינת ישראל לקהילה היהודית בארצות הברית, אך הוא מצדו רואה את הדברים אחרת. "אני מאמין שהקשר חזק ועמוק מאוד", הוא אומר. "אני מכיר את הנרטיב שטוען שיש משבר ביחסים, אך אני לא מסכים עם הדברים. אנחנו מחוברים לחלוטין בכל מובן שהוא, ובוודאי על ידי המדיה החברתית שקיימת כיום. כשהגעתי ארצה ועמדתי מול מנכ"לית הסוכנות היהודית (אמירה אהרונוביץ' – ט"ל) אחרי שלא ראיתי אותה 18 חודשים באופן אישי - הרגשתי שאני רואה אותה בכל יום. כמו כן, אני מחובר מאוד לצוות שלי כאן. כמובן שיש לנו כל מיני תוכניות מרגשות לעתיד לחזק את השותפויות בין הקהילות שלנו בצפון אמריקה ובישראל, בטיולים או במשלחות".

מה דעתך על יהודים שיוצאים נגד המדיניות הישראלית בעתות הללו?
"יש קבוצה שלא מבינה היטב את הצד הישראלי בסכסוך. זה משקף בהחלט כמה תפיסות מוטעות, וכאן אני סבור שעלינו להמשיך ולחנך את הקהילה שלנו, ולהסביר ולענות על כמה שיותר סוגיות כדי למגר את התפיסות המוטעות. זו אחת הסיבות שאני כאן, גם כדי להביע בפני ישראל את התמיכה העצומה שלנו, וגם להראות שהיחסים בין הקהילות היהודיות כה חשובים. לא רק משום שישראל מספקת את הביטחון גם עבורנו, מכיוון שהיא המדינה היהודית שאליה יכולים להגיע יהודים מכל מקום בעולם; אלא גם מכיוון שישראל זקוקה ליהודי אמריקה המהווים כוח חזק ובהחלט צריכים לתת למדינה גב".

יש לך ג'וב מאתגר במיוחד בימים אלה.
"קודם כל, אני לא עושה את זה לבד, יש לי שותפים מדהימים בדרך. יש לנו אנשי מקצוע אדירים. האתגרים לאחרונה הם בהחלט לא פשוטים, אנחנו נצטרך להגדיל את ההשקעה הכספית שלנו באבטחה, אבל גם לא להזניח את הפן החינוכי, שיחזק את החיבור ליהדות והקשר לישראל בקרב צעירים בצפון אמריקה".