בציבור התקבל הרושם שהפרשה נסתיימה. יש כנסת חדשה ובפעם הראשונה ממשלת אחדות לאומית עם רוטציה. מצילים את הכלכלה. עוצרים את האינפלציה. בלבנון ממשיכים להקיז דם, אבל בסך הכל הצבע הכללי ורוד. באופן אישי מצבי נפלא - ביולי 1985 עיתונאי "מעריב" והבעלים, ביחד, בוחרים אותי לעורך ראשי. בן 44. 11 שנים אחרי שאבי מפנה את התפקיד. לקראת סוף השנה תמר גולן חוגגת 50. ונודע לי שפלג רדי כבר לא בשב"כ.
כעבור כמה ימים התקיימה ארוחת ערב לכבוד בנימין נתניהו, שגריר ישראל באו"ם. הזדמנתי, יחד עם ארז, לאותה ארוחה שם פגשנו את ח"כ דן מרידור ואת עו"ד רם כספי. התפתחה שיחה על פורשי השב"כ. כספי כרה אוזניו בעניין רב. לא היה לו מושג על מה מדובר. זו הייתה הפעם הראשונה שנודע לו שמישהו עזב את השב"כ. הוא לא הבין את האגדה לילידים שכתב יעקב ארז כמה ימים קודם לכן. הסברנו לו על טכניקה עיתונאית, שאנו משתמשים בה מדי פעם: מספרים סיפור שאסור בגילוי על ידי הצנזורה, בצורה של אגדה המתרחשת כאילו באי רחוק ואצל עם אחר.