כ-150 ממצאים עתיקים ובהם גם אבן נדירה, המתוארכים לתקופת בית שני, מוצגים בימים אלה בתערוכה חדשה במוזיאון בית יגאל אלון שבקיבוץ גינוסר הממוקם לחוף הכנרת. המייצגים שבתערוכה מציגים תאור של בית המקדש מהימים שבהם עמד על תילו בירושלים. 

התערוכה, שזכתה לשם "שביל הסנהדרין – מורשת והנחלה בגליל", ואותה אצרה ד"ר עינת עמבר ערמון מרשות העתיקות, נחנכה ביום חמישי האחרון במוזיאון בית יגאל אלון, במסגרת "יום אלון" לזכרו ומורשתו של מפקד הפלמ"ח יגאל אלון. האירוע התקיים במעמד השרה לשוויון חברתי מרב כהן, מנהל רשות העתיקות אלי אסקוזידו, מנהל אגף מורשת במשרד ירושלים ומורשת נתנאל מזא"ה, וערן שוורץ מנכ"ל בית יגאל אלון.

האבן המוצגת בתערורכה, התגלתה בחפירות רשות העתיקות בשנת 2009 במגדל שליד הכנרת. היא הייתה מצויה במחקר, וניתן היה להתרשם מהעתק שלה, המוצג באתר מגדל. כעת, לראשונה, מוצגת בישראל האבן המקורית. להערכת חוקרים, שימשה "האבן ממגדל", שנחשפה במרכזו של בית כנסת מתק' בית שני, כרהיט הקשור בקריאה בתורה. יש הרואים באבן תיאור נאמן למציאות של בית המקדש ושל הכלים ששימשו בפולחן – אשר נעשו על ידי אומן שראה את בית המקדש בעיניו.

הממצאים בתערוכה, שרבים מהם מוצגים לראשונה, משקפים את פריחת יישובי הגליל בתקופה הרומית והביזנטית - תקופת המשנה והתלמוד לאחר נדידת הסנהדרין, מירושלים ומיבנה לצפון. עוד מוצגים בתערוכה מפריטים מעוטרים בסמלים יהודיים דוגמת מנורת שבעת הקנים, כתובות עתיקות בעברית ובארמית הנושאות את המילים "שלום", "שבת", ושמות חכמים כמו שמעון, יעקב והושעיה.

אחד הממצאים המיוחדים המוצגים בתערוכה, הוא מטמון מטבעות כסף וברונזה מוואדי חמאם, מימיו של הקיסר אדריאנוס, שנמצא במבנה שנשרף, ומהווה עדות מצמררת לימי מרד בר כוכבא בגליל. מטבע אחר המוצג בתערוכה הוא מטבע זהב נדיר, של קיסר האמפריה הביזנטית תיאודוסיוס השני, אשר נמצא באקראי על ידי נערים שטיילו בשביל הסנהדרין. הקיסר תיאודוסיוס היה אחראי לביטול מוסד הנשיאות היהודי, אשר הוביל, בסופו של דבר, למעבר של מרכז היישוב היהודי מהגליל לבבל.

לצד ממצאים אלה, מוצג גם קמע נגד עין הרע, אותו חשפה לפני כ-40 שנה תושבת מושב ארבל בקרבת בית הכנסת העתיק ביישוב. קרוב משפחתה מסר לאחרונה את המטבע לאוצרות המדינה וכעת הוא מוצג לציבור הרחב, שיכול להנות ממנו.

7.נר שמן הנושא את דגם מנורת שבעת הקנים  (צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות)7.נר שמן הנושא את דגם מנורת שבעת הקנים (צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות)

אזור אחר בתערוכה מציג ממצאים קדומים מחמשת האתרים המרכזיים אליהם נדדה הסנהדרין: אושה, שפרעם, בית שערים, ציפורי וטבריה. בין השאר, מוצגים מטמון מטבעות זהב, פסלוני ברונזה וחרס, כלי טיפוח ותכשיטים. כל אלה, מייצגים את התרבויות המגוונות שיישבו בגליל, והם מאפשרים מפגש בלתי אמצעי עם האנשים שחיו בו לאורך התקופות, על הכלים והחפצים ששימשו אותם ביום יום, לצד היבטים אחרים בחייהם, כגון התעשיות והמלאכות, המסחר והכלכלה, והדת והפולחן. כל אלו מהווים דרישת שלום מתושבי הגליל לאורך הדורות.

לדברי מנהל רשות העתיקות אלי אסקוזידו, התערוכה ייחודית לא רק בשל הממצאים המוצגים בה, אלא גם משום שהיא מספקת הצצה ל"מאחורי הקלעים" של חשיפתם: "התצוגה מראה את האנשים שמצאו את הממצאים המוצגים, אם בחפירה, ואם בפעילות המגוונת, העומדת מאחורי יצירת השביל.  בכך, התערוכה פותחת צוהר לעבודה החינוכית רחבת ההיקף של רשות העתיקות, המבקשת לקרב את הציבור לעברו. הביקור בתערוכה וההליכה בשביל הסנהדרין משלימים זה את זה כתנועה בנתיב דו-סיטרי, שמאפשר מסע בזמן אל ההיסטוריה והמורשת של כולנו."

כלי אבן בתהליך ההכנה, שלא קיבלו טומאה (צילום: יבגני אסטרבסקי, רשות העתיקות )כלי אבן בתהליך ההכנה, שלא קיבלו טומאה (צילום: יבגני אסטרבסקי, רשות העתיקות )

מנכ״ל משרד ירושלים ומורשת נתנאל איזק, אמר: "מיזם ״שביל הסנהדרין״ הוא אתר משמעותי מאוד במורשת הלאומית. שביל הסנהדרין מצליח לחבר את עם ישראל על כל גווניו, צעירים ומבוגרים, למקום בו נחתמה המשנה ונחתם התלמוד הירושלמי. אני מברך את כלל הגופים שפעלו יחד עם המשרד לפיתוח השביל והנגשתו לציבור הרחב״. מנכ"ל בית יגאל אלון ערן שוורץ, הוסיף: "התערוכה לה חשיבות היסטורית אדירה הגיעה למוזיאון בית יגאל אלון למרגלות הכינרת ומהווה נדבך נוסף וחשוב בתיעוד ההתיישבות בגליל בתקופות שונות בהיסטוריה.