"עברו המון שנים והייתי צריך להתמודד עם המון דברים כמו בית ספר, לימודים, צבא, התנדבות במד"א, קריירה, זוגיות, מוות של אבא, לגלות אח. אבל גם יום אחד גיליתי שהגדרה המשפטתית שמה שהוא עשה לי זה לא התעללות מינית, זה אונס. סיפרתי ולא האמינו לי, לכן בחרתי לשתוק. עוד גיליתי כי בגלל שהוא שכן יש חוק התיישנות והייתי אז בת 27 בערך, לא היו לי את הכוחות להתמודד עם זה באותו הרגע", הוסיפה.
לדבריה, "שנתיים אחרי זה גיליתי שהייתה לו עוד נפגעת בבניין, ילדה שאח שלה שם לב שמשהו לא בסדר איתה, ושההורים שלה התלוננו במשטרה. היה הליך משפטי והוא נמצא אשם, הוא ערער לעליון והוא יצא זכאי מחמת הספק. חשבתי כמה ילדים עוד נפגעו, כמה הבן אדם הזה מפלצתי והחלטתי ששתקתי מספיק, ושלא מגיע לו להסתובב בין גנים של ילדים, כי זה מה שהוא עושה. הוא חי בשכונה כזאת שיש סביבה מלא גנים של ילדים מסביב".
בהמשך סיפרה על העימות שנערך בינה לבין אותו שכן במשטרה. "לא שיחררתי ממנו והרגשתי שהצלחתי להלחיץ אותו. שאלתי אותו בכמה ילדים פגעת, הוא התקרב אלי ואמר: '100 ילדים, מה תעשי לי? יש חוק התיישנות, מה אני עושה פה בכלל?'", סיפרה ואמרה, "אני לא מבינה למה יש איזה חוק שמגן עליו, אני לא מבין איך יכול להיות שיש ריבוי של תלונות נגד אדם ויש אנשים שאומרים לי 'אבל החוק אומר שהוא חופשי, הוא בסדר, עבר זמן', איך לא מבינה איך עבר זמן ומה שהוא עשה כביכול לגיטמי".
"אני מבקשת מאוד, תעזרו לי לעשות צדק, להביא אותו למשפט, שכולם יראו מה שהוא עשה ושהוא לא יפגע יותר", ביקשה בסיום דבריה.
התרעות פיקוד העורף