השיח הציבורי בימים אלה סביב פתיחותה של ישראל לקלוט פליטי מלחמה לא יהודים מאוקראינה מזכיר לנו גם את הגזענות המובנית בין שבטי החברה הישראלית.
אזרחי ישראל הלא־יהודים (כ־20% מכלל האזרחים) הם אוכלוסיית המיעוט הגדולה ביותר המתמודדת בשגרה עם הגזענות הזאת. לקראת היום הבינלאומי למאבק בגזענות שיצוין מחר, אנו מפרסמים תוצאות מטרידות של סקר שערך המרכז לנפגעי גזענות מבית המרכז הרפורמי לדת ומדינה על ידי החוקר ד"ר מוחמד חלאיילה בנושא אכיפה סלקטיבית, אפליה וגזענות מצד גורמי האכיפה כלפי הציבור הערבי בישראל.
מהסקר עולה כי 94% מהנשאלים חוו תיוג גזעני במרחב הציבורי, במידה רבה (69%) או במידה מסוימת. הציבור הערבי סבור כי נמל התעופה הוא המקום שבו פוגשים הכי הרבה אפליה (41%), אחריו במוסדות האקדמיים (26%), בהמשך במקומות העבודה (11%), ולבסוף בקניונים ובמרכזי הקניות (8%). 71% מהציבור הערבי סבורים כי הערבים אזרחי מדינת ישראל חווים את תופעת התיוג הגזעי "פרופיילינג".
65% מהם התבקשו להזדהות, 59% עברו בידוק ביטחוני וחיפוש ו־58% התבקשו לענות על שאלות שאינן שגרתיות. עבור 75% מדובר בתחושת ביזוי ופגיעה בכבודם, עבור 73% מדובר בפגיעה דווקא בביטחון האישי ו־67% נמנעים מהגשת מועמדות לעבודה בשל כך. בסקר השתתפו מדגם מייצג של 506 נסקרים מהאוכלוסייה הערבית הבוגרת.
עו"ד סמאח דרויש, מנהלת המרכז לנפגעי גזענות מבית המרכז הרפורמי לדת ומדינה, אומרת: "עוד לפני הסקר היינו מודעים לקיומה בשטח, אך לא להיקפיה ולעומקה. זה צריך להדאיג כל אחד". עו"ד אורי נרוב, מנהל המחלקה המשפטית במרכז הרפורמי לדת ומדינה, מוסיף: "שימוש בפרופיילינג גזעי על ידי כוחות אכיפת החוק פוגע עמוקות בזכויות אדם בסיסיות, ועל המדינה לעשות הכל להפסקת השימוש בפרקטיקה הזאת".
היאם אזברגה אבו שארב בת ה־29, שבוזתה ועוכבה בתחנת רכבת שדרכה היא נוסעת בשגרה רק כי לא נשאה תעודת זהות, מסכמת: "הרגשתי שאין לי את הלגיטימציה לכעוס ולהתנגד, כי זה יגרום לתגובה יותר קשה. אם לא ננסה לתקן, התופעה הזאת תתחזק".