באירוע הביטחוני הבא הציבור הערבי בישראל צפוי לספוג את המכה האנושה ביותר מבחינת אבידות בנפש והרס, וזאת משום שרוב מוחלט של היישובים הערביים בישראל אינם ערוכים כלל למצב חירום לאומי - כך עולה ממחקר אקדמי חדש.

במלאת שנה למבצע שומר החומות, שבו נהרגו 16 ישראלים, נערך במכללת בית ברל הכנס הראשון בנושא "חוסן, מודעות והיערכות לחירום בישראל", תוך שימת דגש על החברה הערבית.

המחקר נערך במכללת הגליל המערבי ומוסד שמואל נאמן, על ידי ד"ר עלי נוהאד. לפי ממצאי המחקר, שעיקריו הוצגו בכנס ואשר מתפרסמים כאן לראשונה: 86% מתוך היישובים הערביים בישראל כלל אינם מוגנים בפני איומים ביטחוניים, כמו גם בפני אסונות טבע דוגמת רעידת אדמה.
לצורך השוואה, ביישוב צור יגאל שבשרון פועל מוקד מד"א אחד ל־10,000 תושבים, ואילו בכפר קאסם ובקלנסווה, הגדולים פי שניים מבחינת כמות התושבים, אין בכלל מוקד כזה. גם בתחום כיבוי האש המצב אינו מעודד: ביקנעם גרים 20 אלף תושבים וישנה תחנת כיבוי אש, ואילו בטמרה, המונה 30 אלף תושבים, אין מערך כיבוי אש.

על פי עורכי המחקר, היעדר תשתיות ותקציבים, פערי תרבות וחוסר האמון בגורמים הרשמיים - הן רק חלק מהסיבות למצב.

ממסקנות מחקרו של נוהאד עולה כי שותפות יהודית תצליח להציל את חייהם של אלפי ישראלים, ובמיוחד מבני המיעוטים השונים שמסיבות שונות מתגוררים ביישובים שאינם מוסדרים ומוגנים.

סא"ל (במיל') ד"ר אבי ביצור, ראש המגמה לביטחון והגנת העורף במכללת בית ברל, אומר: "מחקרו של ד"ר נוהאד פורץ דרך. זה לא מחקר פוליטי אלא עובדתי, המציג חברה גדולה בישראל שאינה מודעת לרעידות אדמה, טילים או רקטות, ובחלקה גם אינה ממוגנת. כמדינה דמוקרטית אשר חרטה על דגלה הגנה לכלל תושביה, ישראל חייבת להכין את התשתיות הפרטיות, הקהילתיות והחברתיות להתמודדות החברה כולה, והחברה הערבית־ישראלית בפרט, עם התרחשויות קיצון".

פרופ' יולי תמיר, נשיאת המכללה האקדמית בית ברל, אמרה: "המחקר משקף את הפערים הגבוהים בין המגזרים בישראל, והדבר צריך להדיר שינה מעינינו. בעת אסון לאומי, אלה שאינם מוגנים ואינם ערוכים, יספגו מכה קשה יותר, שתתבטא באובדן מיותר של חיי אדם. המכללה שמה לה למטרה לקדם בכל האמצעים הקיימים את נושא המוגנות, הן במגזר היהודי והן בקרב המגזר הערבי. מוכנות אינה שאלה פוליטית, אלא היא חובה שעלינו לקיימה כמדינה שבה כל אזרחיה שווים".