בית המשפט העליון הוציא היום (רביעי) התראת בטלות על חוק שנועד לתמרץ עובדים זרים לצאת מהארץ באמצעות פגיעה בכספי הפרשות סוציאליות ככל ולא יצאו מהארץ בתום המועד החוקי לשהייתם. שישה משופטי ההרכב תמכו בביטול החוק ובראשם הנשיאה חיות, השופט סולברג התנגד.
בית המשפט קבע כי הסדר הניכוי שמכוחו עשויות להישלל כלל ההפרשות הסוציאליות שהופקדו לטובת עובד זר שעבד בישראל כחוק אך לא יצא ממנה במועד, פוגע בזכות החוקתית לקניין באופן שאינו מידתי. בית המשפט קבע כי על הכנסת והשרים הרלוונטיים לגבש הסדר חלופי בתוך שישה חודשים וככל שלא יגובש הסדר חלופי יבוטל הסדר הניכוי.
יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
בעתירות נטען כי מנגנון הניכוי האמור פוגע פגיעה קשה ובלתי מידתית בזכויותיהם של העובדים הזרים, ועל כן יש להורות על בטלותו. כך, למשל, אחד העותרים, אזרח סין שעבד בישראל בענף הבניין כחוק במשך 12 שנים ונצברו עבורו בפיקדון 93,717 ש"ח, נשלל ממנו מלוא הפיקדון בשל יציאתו מישראל לאחר המועד שנקבע לו.
עוד נקבע כי תכלית מנגנון הניכוי הינה הגברת התמריץ של העובד הזר לצאת מישראל בתום תקופת שהייתו החוקית בישראל, וככזו היא תכלית ראויה. עם זאת, צוין כי הצדדים לא הציגו ולו דוגמה אחת למדינה שבה מהגרי עבודה עשויים לאבד את כספי הפנסיה שלהם אם יצאו מהמדינה באיחור, וכי מדובר במנגנון לשלילת זכויות סוציאליות שהינו יוצא דופן גם בדין הישראלי.
דעת הרוב הוסיפה ועמדה על כך שהנתונים שהציגו משיבי הממשלה לגבי השנים שבהן הופעל מנגנון הניכוי, מעוררים שאלות לא מבוטלות באשר ליעילותו, ומנגד – עוצמת הפגיעה בזכות לקניין הנגרמת מהפעלת מנגנון הניכוי היא משמעותית ביותר.
השופט סולברג, בדעת מיעוט, סבר כי יש לדחות את העתירות וכי אין מקום להתערב בהסדר הניכוי. לעמדת השופט סולברג, בנסיבות העניין הזכות לקניין אינה נפגעת, וזאת בשים לב להסכמתו של האדם הזר להחיל על עצמו את תנאי העבודה שסוכמו עמו מראש; לעובדה כי לאותה הסכמה נוספה פעולה אקטיבית מצדו (הימנעות מלעזוב את הארץ), שיש בה משום פגיעה בכלל אזרחי ישראל; וכן בשים לב לכך שפעולה זו מהווה עבירה על חוק הכניסה לישראל.
השופט סולברג הוסיף כי אף אם היה מניח שהסדר הניכוי אכן פוגע בזכות הקניין של העותרים, לגישתו הסדר זה עדיין צולח את מבחני המידתיות. זאת, בין היתר, משום שאין די בהטלת ספק או בהעלאת סימני שאלה ביחס למידת התועלת הצומחת מן ההסדר כדי להביא לביטולו. כל עוד לא הציגו העותרים נתונים ברורים המלמדים על כך שההסדר אינו מקיים יחס ראוי בין התועלת ובין הפגיעה, לא סתרו את חזקת החוקתיות של הסדר הניכוי, והוא עומד בתוקפו.
שר המשפטים יריב לוין: "אם למישהו היה ספק מדוע דרושה רפורמה עמוקה במערכת המשפט, הוא קיבל היום שוב את התשובה בפסק דין נוסף שמעודד הגירה בלתי חוקית לישראל תוך פגיעה בהרכב הדמוגרפי ובזהות היהודית של המדינה. פסק הדין נותן אור ירוק לעשרות אלפי עובדים זרים להפר את תנאי הרישיון שלהם ולהישאר בארץ באין מפריע בניגוד לחוק. פסק הדין משקף סולם ערכים פרוגרסיבי קיצוני, לפיו עובדים זרים הנשארים בארץ בניגוד להתחייבותם ובניגוד לחוק עדיפים על פני שמירת זהותה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ושמירת אופייה ככזאת".
עו"ד דוד פטר, חוקר בכיר בפורום קהלת, מסר למעריב: "מדובר בפסק דין שפוגע אנושות בתמריצים הכלכליים שהונחו על מנת שעובדים זרים יעזבו את המדינה עם תום רישיונם החוקי. כפי שכתב הש' סולברג בדעת מיעוט אין בעניין זה אפילו פגיעה בזכויות שכן אם העובר הזר עוזב בזמן על פי חוק הוא כלל לא נפגע כלכלית. התוצאה היא שהעובדים הזרים שומרי החוק יפסידו כסף שכן הם עוזבים מוקדם בעוד שהעבריין יצא נשכר. יש כאן הסרה שיטתית, צעד אחד צעד, של כל הכלים שהמדינה מציבה על מנת להתמודד עם הגירה בלתי חוקית. זה לא שלטון חוק. אין דין. יש דיין".
עו"ד יונתן יעקובוביץ מהמרכז למדיניות הגירה ישראלית תוקף את פסילת סעיף הפיקדון: "בג"ץ קבע כי מדינת ישראל איננה יכולה אפילו לקנוס עובדים זרים שמפרים את החוק בצורה גסה ומסרבים לצאת בתום אשרתם, כאשר אותם עובדים היו מודעים לתנאי הזה מראש כאשר הגיעו לעבוד בישראל ואף מרוויחים מלכתחילה מאות אחוזים יותר משכרם במדינת המוצא. פסק הדין מצטרף לשרשרת בלתי נגמרת של פסקי דין של בג"ץ ששללו מהמדינה כלים לאכוף את מדיניות ההגירה שלה, ומשמעותו דה פקטו כי בית המשפט סבור כי אין כלי אכיפה אפקטיבי, מתון ומידתי ככל שיהיה, שמותר להשתמש בו כדי להגן על מדיניות זו ועל גבולות מדינת ישראל".
מטעם הארגונים קו לעובד והאגודה לזכויות האזרח, שהגישו את העתירה, נמסר: "הרכב מורחב של שופטי בג"ץ קיבל את עתירת קו לעובד והאגודה לזכויות האזרח והורה לבטל את החוק שמפקיע כספי פיקדון של מהגרי עבודה שלא יצאו מישראל במועד שהורו להם בשל פגיעתו הלא מידתית בזכות לקניין.
פסק הדין מדבר בעד עצמו. חוק שמאפשר גזילת כספי פנסיה ופיטורים של עובדים הוא חוק מרושע, ולא בכדי אין בשום מקום בעולם הסדר מהסוג הזה. מי שהוזמנו לעבוד בישראל בעבודות קשות זכאים כמו כל עובד אחר לזכויות שצברו בעבודה, וכשם שעובדים ישראלים אינם נקנסים בפנסיה שלהם – כך גם מהגרי עבודה.
ברור לנו שכעת יגיע תורם של חברי הקואליציה הקיצונית לגדף את בג"ץ, שלא מאפשר להם לעולל ככל העולה על רוחם. להם נזכיר, כי זכויות אדם הן של כל אדם, גם של מי שאין לו כוח פוליטי, ותפקידו של בג"ץ הוא לעצור את הכנסת ואת הממשלה כשהן דורסות אותן".