לצערנו הרב, השנים האחרונות הכינו אותנו היטב לתרחישים של ירי טילים לעבר ישראל והיערכות שלנו כמעסיקים, כעובדים, כהורים לילדים וכלוחמים בצבא. אף שבסבב הנוכחי, טרם הותקנו תקנות מס רכוש וטרם נחתם הסכם קיבוצי לגבי המלחמה, ניסיון העבר, כמו גם החוק בישראל, מאפשרים לנו לעשות קצת סדר בזכויות שלנו, גם בתקופה קשה ומאתגרת זו.
אם מעסיק מחייב עובד להגיע לעבודה למרות הנחיה של פיקוד העורף, העובד רשאי לסרב להגיע. העובד אינו צפוי להיפגע מבחינה תעסוקתית אם יסרב להגיע לעבודה במקרה כזה. בנוסף, העובד יכול לפנות לבית הדין לעבודה ולדרוש פיצויים מהמעסיק בגין הנחיה זו. למשל, בשנת 2022 פסק בית הדין לעבודה בתל אביב כי מעסיק חייב לשלם פיצויים לעובד בסך של 50,000 ש"ח לאחר שהורה לו להגיע לעבודה למרות הנחיה של פיקוד העורף. במקרה זה, המעסיק היה מפעל לייצור מזון. במהלך מבצע שומר החומות, פיקוד העורף הנחה את התושבים באזור המפעל להישאר בבתיהם. למרות זאת, המעסיק הורה לעובד להגיע לעבודה. העובד סירב להגיע, והמעסיק פיטר אותו.
משכורת העובדים בעת מלחמה, כלומר שכר שישולם על אף היעדרות בהתאם להנחיות פיקוד העורף, מוסדרת לרוב תחת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים. הצווים הנחתמים על ידי המדינה הם אלו הקובעים אם וכמה יפוצו המעסיקים בגין ההיעדרות והפגיעה בעבודה.
יחד עם זאת, במידה והעובד בחר להיעדר ממקום העבודה, אף שפיקוד העורף לא אסר על כך, הוא יחויב ביום חופש או מחלה. שימו לב כי במידה ועובד נעדר מעבודתו, אך מקום העבודה לא נמצא באזור לגביו ניתנה הוראת מגבלה של פיקוד העורף, ההיעדרות עלולה להיחשב כהיעדרות בלתי מוצדקת.
אם מדובר בשירות מילואים העולה על יומיים רצופים, אסור לפטר את העובד, מכל סיבה שהיא, גם במשך 30 הימים לאחר תום שירות המילואים, אלא אם ניתן לכך היתר מוועדת התעסוקה במשרד הבטחון.
העובדים במפעלים החיוניים נדרשים להגיע לעבודה גם בעת מלחמה או חירום אחר, כדי להבטיח את המשך פעילות המפעל. ההגדרה של מפעל חיוני משתנה בהתאם לנסיבות הספציפיות של המלחמה או חירום אחר.
עובדים במפעל חיוני או במפעל למתן שירותים קיומיים נדרשים להתייצב לעבודה בשעת חירום, ואינם זכאים לקחת חופשה על חשבונם בתקופה זו, אלא באישור המעסיק ולתקופה שאישר. ניתן לחייבם בתקופה זו גם בשעות נוספות.
התרעות פיקוד העורף