הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
החוק שיקל על משפחות החללים לשאוב זרע מגופם: מלחמת "חרבות ברזל" מאתגרת אותנו האזרחים, את הממשלה ואת המדינה עצמה בכל יום. מאז פרצה נתקלנו בכמה מקרים של משפחות ורעיות שביקשו לשאוב זרע מהיקירים להם שנרצחו או נפלו בקרב על מנת להשתמש בו בהמשך הדרך לצורך הקמת או הרחבת המשפחה. הזמן ממועד הפטירה ועד שהזרע שבגופו של הנופל הופך ללא שמיש הוא זמן קצר ועל כן מאלץ את המשפחות להיכנס למירוץ נגד הזמן בשעה הקשה בחייהם. אל הקשיים הללו מצטרף החוק כפי שהוא כיום, זה המאלץ משפחות להוכיח את רצון המת בטרם יישאב הזרע. אולם המלחמה הגיעה אלינו במפתיע, לא כל הנופלים והנרצחים הספיקו או חשבו בכלל על השארת צוואה מפורשת בעניין והזמן דוחק. חוק תקדימי, "חוק ההמשכיות" נוגע בדיוק למקרים הללו. האם ייצור שינוי משמעותי והאם יישאר איתנו גם אחרי המלחמה?
מאז פרוץ המלחמה הגיעו למשרד הבריאות עשרות בקשות לשאיבת זרע מגופם של נופלים או נרצחים. למעשה, לפי משרד הבריאות, במהלך החודש האחרון התקבלו 42 בקשות שכאלו עד כדי כך שבמשרד הוקם חמ"ל מיוחד לטובת הנושא. במקביל מנסים חברי כנסת, יחד עם נציגים של כמה משפחות, לזרז את חקיקת "חוק ההמשכיות" - שכבר עבר בקריאה טרומית בחודש מאי האחרון.
נכון להיום, כדי לבצע את הליך שאיבת הזרע מגופו של נפטר, יש צורך להוכיח הסכמה ורצון מפורש של הנפטר על מנת להשתמש בזרעו. השינוי התקדימי שמביא איתו "חוק ההמשכיות" - בעצם פוטר את המשפחות המבקשות לבצע את ההליך של שאיבת זרע מגופו של אדם שנפטר, להוכיח רצון של המת.
עוה"ד איתי אנשל, ד"ר יפעת לב ארי, אורי קינן וחיות גרינברג, דנו בסוגיה הרגישה הזו בתוכנית "מחוץ לפרוטוקול", המשודרת בערוץ 14 בהנחיית מולי ארי.
"מדובר בתיקון חוק", מסביר עו"ד איתי אנשל. "יש חוק בסוגיה הזו והחוק במהלך השנים שימר את הדבר הזה של זכותו של האדם על גופו. אם חייל היה אומר לפני שיוצא למלחמה שהוא רוצה שזרעו ישאב, אז הדבר היה אפשרי. היום הגישה השתנתה ואומרים שגם אם אותו חייל לא ביקש, יש לתת למשפחה את האפשרות לעשות כן. מדובר כאן בסוגיה של חופש על הגוף".
ד"ר לב ארי: "התיקון אומר שבניגוד למה שהיה קיים קודם, התיקון אומר של קטי שטרית שהביאה את החוק, שהיום לא צריך את הסכמתו של הנפטר או של הנרצח או החלל על מנת לשאוב את זרעו וזה בשביל לנוכח המצב החריג והחמור שנקלענו אליו שאנחנו מניחים שאותו נפטר היה רוצה המשכיות, תא משפחתי. זאת הנחת היסוד ולא צריך להודיע ולהצהיר את זה. כולי תקווה, כמי שעוסקת בדיני משפחה, שתיקון החקיקה הזה יהיה למציתות ולא משהו שקבע למצב חירום ושבהמשך יחזור להיות כפי שהיה. זהו תיקון חשוב וראוי".
לדברי עו"ד קינן, בעבר היה דיון בסוגיה בביהמ"ש העליון כשעיקר המחלוקת הייתה מה עושים אם הרעייה לא מעוניינת בשאיבת זרע מבעלה המנוח אך בני משפחתו, כמו אמו, מעוניינים בכך. "זו סוגיה מהותית שבבסיסה מי גובר על מי? ההורים או בת הזוג? אני באופן אישי בעד ובגדול. העם היהודי כאן רוצה המשכיות".
עקבו אחר התוכנית מחוץ לפרוטוקול
פייסבוק | אינסטגרם | טיקטוק | יוטיוב | טוויטר | חדשות משפט לוואטסאפ
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר