הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
מאז ה-7 באוקטובר מדינת ישראל נמצאת במלחמה, גם בגבולות, וגם בכל תחומי החיים. נראה, כי מי שסובל מכך בעיקר זה התא המשפחתי, שנמצא בסיר לחץ, כאשר כל בני הבית מתמודדים עם החרדה, הפחדים והדאגה. אל אלו מתווספים מכשולים חדשים שצצים ומתדפקים על הדלת, ובין השאר גיוס למילואים, אובדן של קרובי משפחה באירועי הטבח או במהלך השירות ועוד. לדברי עו"ד שי זהר, מומחה לדיני משפחה, כי למרות המצב זוגות נכנסים תדיר להליכי גירושין ובאופן מדאיג הולכת וגוברת התופעה של ניכור.
לדברי עו"ד זהר, אירועי המלחמה משפיעים על התא המשפחתי כולו, הן מהבחינה הכלכלית והן מבחינת לחץ נפשי עמו מתמודדים כל בני הבית. "יש אנשים שפונו מביתם", הוא מפרט, "יש אנשים שנפגעו ופוטרו מהעבודה, יש מי שגויסו, והדוגמאות לכך רבות ומהפן הזה זה משפיע כלכלית. כמובן שזה יכול להגיע גם לנושא המזונות ולהשפיע שם".
האם אתה רואה פחות זוגות שמתגרשים בגלל המלחמה?
עו"ד זהר: "בחודש הראשון, כלומר מיד לאחר מאורעות ה-7 באוקטובר, הייתה איזו עצירה בהליכי הגירושין. ההלם ממה שקרה, ההתמודדות עם הילדים והמשפחה בתוך הבית ומחוצה לו גרמו, כמו לכלל המשק, לעצור לרגע. אבל זה השתנה, ונראה שבאיזה מקום אנשים קצת התרגלו למצב מהבחינה הזו, ויוזמים הליכי גירושין. כמי שמייצג בתיקי גירושין אני רואה בהחלט זוגות שמחליטים דווקא כעת, בזמן המלחמה, לפרק את התא המשפחתי".
מעבר לכך, לדברי עו"ד זהר, המכשולים שהערימה המלחמה אף מובילים ליותר ויותר מתגרשים. "המלחמה", הוא אומר, "הגבירה והעצימה את הלחץ בתוך התא המשפחתי. מבחינה כלכלית ומבחינה המתח, החרדות על מה שעובר על האנשים, זה משפיע על התא המשפחתי ועלול להיות זרז לפירוקו. אנחנו רואים גם יותר ויותר מקרים של אלימות במשפחה, בקשות לצווי הגנה וכדומה. יש בהחלט השפעה, מתח ולחץ אצל אנשים זה משפיע ומייצר מצבים חדשים".
האם המלחמה שינתה בצורה כלשהי את הליך הגירושין?
עו"ד זהר: "בתקופת החירום הראשונה, עד סוף דצמבר, היו אורכות להגשת תגובות לתביעות שהוגשו. עכשיו זה הפסיק ומבחינה זו חזרנו לשגרה. הליכי סכסוך שוב נפתחו, קוצרו בהתאם לצורך וכדומה. מבחינת הסוגיות שעולות במהלך גירושין, כמו הסדרי ראיה על הילדים, אז כמובן שהייתה השפעה מסוימת. בפרט באזורים שהיו מותקפים יותר ופונו משם התושבים. זה כמובן משפיע על נושא המגורים וזמני שהות. יש לא מעט אנשים שנמצאים במילואים זה גם משפיע. זה אומר שאבא או אמא לא בבית, והעומס נופל על מי שבבית. זה אומר שהילד מרגיש את זה, שאין זמני שהות כמעט.
האם השינוי השפיע על גובה המזונות?
עו"ד זהר: "בתי המשפט לא נגעו בזה, למרות שהוגשו לפתחם תביעות כאלה. על אף זאת, הם לא נגעו בסוגיה וציינו כי אין זה המקרה להתערבות".
אז מה יכולים לעשות זוגות שחשים את הלחץ שהולך וגובר על התא המשפחתי שלהם? עו"ד זהר ממליץ לנסות להידבר עם בעלי מקצוע. "אם חלילה אין ברירה ומחליטים להיפרד", הוא מוסיף, "אז לדעת איך לתווך את זה לילדים ולא להטיל עליהם פצצה נוספת. אני ער לאחרונה לכך שיש תופעה נרחבת של ניכור הורי, של רצון לשלוט, זה לא חייב להיות משהו טוטאלי אבל זה קיים. אני רואה את זה במשרדי, מקרים שבהם ילד לא רוצה להגיע לאחד ההורים, רצון של אחד ההורים לשלוט בביקור ובמה קורה בבית אצל ההורה השני, התנקמויות על גב הילדים וצריך כאן לחשוב טוב-טוב כי בסופו של דבר מי שנפגע מכך זה בעיקר הילדים. ההמלצה שלי בעניין הזה זה לחשוב מה הייתם נותנים לילדים שלכם אילו הייתם נשואים ואת זה תאפשרו".
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר