הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
מלחמת חרבות ברזל ממשיכה להציב בפני הציבור הישראלי אתגרים קשים. אחד הנושאים הכואבים שצצו כבר בימיה הראשונים של המלחמה הוא רצונם של בני משפחה שיקירם נפל או נרצח לשאוב את זרעו. למעשה מדינת ישראל שברה שיא עולמי במספר שאיבות הזרע שבוצעו מתחילת המלחמה. עו"ד עיינה אונגר לטין, מומחית לדיני משפחה, על המורכבות הבלתי נתפסת בדרך להגשמת חלום של ילד מהאהוב שנהרג.
לדברי עו"ד אונגר לטין, אכן מדובר בסוגיה מורכבת. "היא מורכבת אנושית", היא אומרת, "היא מורכבת משפטית וגם מורכבת מהבחינה של האג'נדה האישית של דרך חיים. מעבר לכך יש גורמים רבים שצריך לקחת בחשבון. לאחרונה נפלה הצעת החוק לחוק ההמשכיות, חוק שדיבר על הסדרת כל הנושא של שאיבת זרע מהמת. לאחר ה-7 באוקטובר ולאחר שספגנו הרוגים רבים כל כך, רבים שאיבדו את חייהם בגיל צעיר, הסוגייה הזו קיבלה ביטוי גדול, למרות שגם בעבר דנו בכך ואף יש פסיקות של ביהמ"ש למשפחה וגם לבית המשפט העליון בנוגע לקצירת זרע על כל המורכבות שבכך".
עו"ד אונגר לטין מתייחסת לכך שמאז פרוץ המלחמה התבצעו מעל 140 שאיבות זרע מהמת. "אלו בעיקר חללי צה"ל בעקבות בקשה של ההורים, של בת הזוג או של שניהם יחד. ניתן לבצע זאת בסדר זמנים קצר מאוד של עד 36 שעות, מההיבט הרפואי. לא ניתן לבצע את ההליך לאחר מכן וזה חלק גדול מהמורכבות שבדבר".
מה צריכה לעשות משפחה לאחר הפטירה?
עו"ד אונגר לטין: בקשר לחללי צה"ל, היועצת המשפטית לממשלה הוציאה הנחיה שהיא כרגע חד פעמית. כלומר, נכונה לתקופה עכשיו ולחללים שמאבדים את חייהם במלחמה.
משפחה שמקבלת את הבשורה על מות הבן, כבר קצינת הנפגעים מציעה לבצע את ההליך הזה. זה לא היה בעבר. אז היה צריך בשלב הראשון להגיש בקשה לבית המשפט על מנת שישאבו את הזרע, וכמובן שלב נוסף בבית המשפט שלא לקבור את המת בזמן הזה. אבל הצעד העיקרי היה ביכולת לעשות שימוש בזרע וכאן מתחילה הבעיה. בעצם מה שקיצרו לאותן המשפחות זה שהם לא צריכים לפנות לבית המשפט בבקשה לשאוב את הזרע. יחד עם זאת, וזה דבר חשוב, הם עדיין צריכים לפנות לבית המשפט על מנת לקבל אישור לעשות שימוש בזרע וזה השלב הבעייתי. כלומר האם בית המשפט יאשר או לא לעשות שימוש בזרע שנשאב".
לדברי עו"ד אונגר לטין, סביר להניח שרק 10% מהמשפחות ששאבו זרע יוכלו להשתמש בו לצורך הבאת ילדים.
"על הפסיקה של בית המשפט לענייני משפחה וגם של בית המשפט העליון, יש צורך באמירה מפורשת של אותו חלל צה"ל שאומר בפירוש שהוא רוצה משפחה וילדים. צריך לחשוב על זה, מדובר בילדים בני 18 או 19, הם לא בטוח יודעים וגם ההורים שלהם לא בטוח ששאלו את השאלה. לכן קשה לקבל כאן איזו הוכחה. איך הורה יכול להוכיח שילד בן 20 רוצה להקים משפחה והיה רוצה שישאבו זרע לצורך הבאת ילדים לעולם?".
יחד עם זאת צריך לזכור שמדובר בילדים שיוולדו יתומים.
עו"ד אונגר לטין: "את זה אפשר להגיד על כל אישה חד הורית שמביאה ילדים לעולם מבנק הזרע ללא אב נוכח. מה עדיף? להוליד ילדים דרך בנק הזרע או לא להביא לעולם ילדים כלל? כאן לפחות אתה יודע מי האבא ויש משפחה מורחבת – סבים וסבתות. כבר עדיף לאותה אם חד הורית להרות מחייל שנהרג".
כלומר מי שמחפשת תרומת זרע יכולה לעשות זאת מתרומה של חלל צה"ל?
עו"ד אונגר לטין: "כן, בהחלט. גם אז הם יצטרכו לעבור את אותו ההליך שמחייב הוכחה שזה היה רצונו של המנוח. ומעבר לכך, האם הוא רוצה שיוולד לו ילד לאחר פטירתו ושהוא לא יגדל אותו כלל".
האם להורים של החלל יש זכויות?
עו"ד אונגר לטין: "בוודאי. בדרך כלל הם אלה שבוחרים את האישה שתהפוך לאם. בין הצדדים לרוב נחתם הסכם שבמסגרתו מצוין כי שם האב ירשם וגם מפורטת מערכת היחסים. יש פסק דין של בית המשפט שקובע לגבי ילדה שנולדה מחלל צה"ל שהכירו בה כיתומת צה"ל, ואז המדינה צריכה לשלם במהלך השנים גמול כילדה יתומה. כמובן שמשרד הביטחון התנגד להכרה הזו ולכן ההליך הזה התנהל שנים ארוכות. הסוגייה הזו מעוררת שאלות רבות הן כלכליות, הן משפטיות והן אנושיות. כל אחד רוצה בסופו של יום שיישאר אחריו משהו או שיישאר משהו אחרי אהובו שהלך".
אף שהצעת חוק ההמשכיות לא עברה, עו"ד עיינה לטין מבהירה שאין מה להתייאש אף שהדבר מאריך את הדרך. "אם הם יעמדו בתנאי שאותו חלל צה"ל באמת רצה ילדים אז יאפשרו את השימוש בזרע".
על רקע הדברים הללו, מציעה עו"ד עיינה לטין לחיילים עצמם לתעד את עצמם בוואטסאפ, מכתב, חתימה על תצהיר בפני עוה"ד וכן הלאה. "יש רעיון של משרד הביטחון לבדוק עם מתגייסים טריים לגבי רצונם, אבל גם אם זה לא קורה חשוב לדבר עם ההורים, עם החברים וכן הלאה. לדאוג להבהיר להם מה היו רוצים לעשות כדי שיהיה קל יותר להוכיח בהמשך הדרך. אותו ההיגיון תקף לגבי מי שרוצים ולגבי מי שלא רוצים. אני מניחה שההורים יכבדו את רצונו של הבן".
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר