השערורייה הציבורית שבה עמדה יו"ר מרצ הנבחרת תמר זנדברג היא תזכורת לכולנו שהחיים הציבוריים אינם מופת לניקיון, ושלהעמיד את המאבק בראש ממשלה על שחיתות ולא על ענייניים הנוגעים לתפיסתו הכלכלית, המדינית והחברתית עלול להתגלות כחרב פיפיות. אף על פי כן, יש טעויות חמורות וקשות בשיקול דעת, כמו שהפגינה זנדברג, ויש מעשים שמשחיתים את החיים הציבוריים באופן יסודי ועמוק, כמו שמפגין שוב ושוב ראש הממשלה.

על רקע זה יש לחשוב על החקירה המסועפת שהתנהלה היום במקביל במספר מקומות בארץ בניסיון לברר האם נתניהו קידם את עסקת בזק והעניק הטבות רגולטוריות לבעלים דאז שאול אלוביץ', בתמורה לסיקור אוהד באתר וואלה, שבשליטתו של איש העסקים. 
 
בשלב זה איננו יודעים באיזו מידה, אם בכלל, נתניהו פעל בניגוד לחוק, אבל דבר אחד בטוח: מדובר באחד מגדולי המשחיתים של הציבוריות הישראלית. ראש-ממשלה שאפשר, בסביבה שיצר ובמינויים שמינה, לאנשים כוחניים ומושחתים לעלות לגדולה ולנצל את המשאבים הציבוריים והסמכויות השלטוניות לטובתם. על הדרך הם כנראה גם ניסו, ואולי הצליחו, לעזור לאדונם נתניהו. לזה האחרון, כך הולך ומתחוור, כלל לא היה אכפת.

במקרה הטוב נראה כי מדובר ב"בורות מרצון" של אחד האנשים האינטליגנטיים ורבי ההשפעה שהיו בישראל. לא מן הנמנע שבפרשת השחיתות הזאת, כמו בפרשות אחרות (דוגמת פרשת הולילנד), המתווכים מלאו תפקיד חשוב ומשחית לא פחות מהנהנים לכאורה, קרי, נתניהו ואלוביץ'. בין אם יואשם נתניהו או לא, ובין אם יורשע או לא, דבר אחד בטוח: הוא יצר סביבה בה לבלבו אנשים נטולי מצפון כמו ניר חפץ, וקרובי משפחתו יכלו להפיק טובות הנאה אסורות מקרבתו אליו.

אנשים חסרי מצפון לבלבו. ניר חפץ ונתניהו. צילום: פלאש 90 אנשים חסרי מצפון לבלבו. ניר חפץ ונתניהו. צילום: פלאש 90

 
לעת עתה, אם יש משהו שנפגע באופן קשה מאוד מהחקירה זה כנראה זה אלוביץ' עצמו, שעל-פי החשד, פעל עם מנכ"ל וואלה, אילן ישועה, כדי להפוך את האתר לכלי שישרת את הרגולציה על החברה. נתניהו, לעומת זאת, לא ממש ניזוק. הסקרים מלמדים שמבחינה פוליטית נתניהו לכאורה אפילו מתחזק בקרב אנשי הימין. הביקורת הקשה שספגה זנדברג היא אינדיקציה לכך שאנשי השמאל אולי לא היו מגלים כזאת נאמנות למנהיגם לו היה נחקר בחשדות כה חמורים, אבל גם באופוזיציה מגלים לפעמים סובלנות כלפי מושחתים אם הם נתפסים ככאלה שעשויים לקדם את השלום (האתרוג של אריאל שרון לא היה המקרה הראשון לתופעה זו).

כך או אחרת, כל זה יכול להשתנות מן הקצה אל הקצה. מצבו של אלוביץ', אשר לעתים אנו נוטים לשכוח שהוא נהנה מחזקת החפות, עוד יכול להשתפר באופן דרמטי. חשוב עוד יותר מבחינה ציבורית הוא השינוי שיתחולל במצבו של נתניהו אם היועץ המשפטי לממשלה יגיע למסקנה שיש מקום להעמידו לדין. אומנם, רבים בישראל חושבים שאין זה סביר שכך יחליט מנדלבליט - בין אם אלה מימין, שחושבים שנתניהו אינו מושחת, ובין אם אלה משמאל, שחושבים שהמערכת מגוננת על ראש הממשלה. אבל אלה כמו גם אלה טועים לחלוטין.

גם אם נתניהו תמך במינויו של מנדלבליט זה האחרון צפוי לקבל את ההחלטה הנכונה. זה לא רק בגלל שמנדלבליט אדם הגון וישר בבסיסו, אלא גם בגלל שאין לו שליטה מלאה על תהליך ההעמדה לדין. מערכת אכיפת החוק בישראל, ואת זה מעטים בישראל מבינים, היא מהחזקות בעולם, ובסופו של דבר, ההחלטות שתתקבלנה יהיו מושפעות מאיכות הראיות ולא מאיכויותיו הרטוריות של נתניהו. 
 
ד"ר דורון נבות, ראש התכנית ללימודי דמוקרטיה, בית הספר למדעי המדינה, אוניברסיטת חיפה