לראשונה ההסתדרות תחויב בשקיפות מלאה כלפי ציבור העובדים בישראל. כך עולה מטיוטת תקנות אותן הפיצה הערב (רביעי) שרת המשפטים ויו"ר הימין החדש איילת שקד להערות הציבור.  השקיפות תכלול את 5 בעלי המשכורות הגבוהות בארגון, חשיפת מלוא הנכסים ודו"ח הכנסות והוצאות. במשרד המשפטים אומרים כי עד היום התנהלה ההסתדרות במחשכים למרות יכולתה להשפיע על כלל אזרחי ישראל באמצעות השבתת המשק.

תקנות השקיפות יחייבו אגודות עותמניות בשקיפות ובדיווח. חובות הדיווח החדשות יכללו, כאמור, בין השאר את החובה לציין את חמשת בעלי המשכורות הגבוהות בארגון, חשיפת מלוא הנכסים והתאגידים בשליטת הארגון ודוח מלא של הכנסות והוצאות.

אחד הגופים שיושפעו ביותר מהתקנות הוא ההסתדרות. עד כה אותן אגודות, דוגמת ההסתדרות, יכלו להתנהל במחשכים ובחוסר שקיפות, בניגוד לתאגידים אחרים ללא כוונות רווח המחויבים כבר היום בחובת דיווח ושקיפות.

"מוצע לקבוע כי אגודות עותמניות יחויבו בהגשת הדיווחים הבאים: ראשית, דיווח ראשוני וחד פעמי ובו פרטים בסיסיים על האגודה", נכתב בטיוטת התקנות. "פרטים אלה ישמשו לצורך יצירת מרשם מסודר של אגודות עותמניות; שנית, דיווח מיידי בדבר תיקונים בתקנון, שינויים בהרכב הוועד או במען האגודה; שלישית, דיווח שנתי על ענייניה הכספיים של האגודה ועל פרטים שונים ביחס לפעילותה. הדיווחים שיועברו לרשות התאגידים יהיו פתוחים לעיון הציבור, בכפוף למגבלות שבדין".

לטענת שרת המשפטים שקד החשיבות שבחובת דיווח נובעת מהאופי המיוחד של ארגונים ללא כוונות רווח: אין בהם בעלי מניות שידאגו לאינטרסים של הציבור ולציבור הנהנים ממנו אין את היכולת ואת המשאבים לפקח על כך שהתנהלותו היא לטובת הארגון ואנשיו.

בדברי ההסבר לתקנות מצוין כי בידי המדינה אין נתונים מעודכנים בדבר מספר האגודות העותמניות הקיימות היום. אמנם, מאז חקיקתו של חוק העמותות נרשמו אלפי אגודות עותמניות כעמותות ולא ניתן לייסד אגודות חדשות. יחד עם זאת, על פי ההערכה, עדיין קיימות בישראל אלפי אגודות עותמניות. חלק מהאגודות העותמניות הקיימות מנהלות פעילות בעלת חשיבות ציבורית בהיקפים כלכליים גדולים.

על מנת שניתן יהיה לייצר מרשם של האגודות העותמניות הקיימות בישראל, מוצע לקבוע כי האגודות העותמניות הקיימות יעבירו דיווח חד פעמי ובו מידע בסיסי ביחס לפעילותן. מעבר לדיווח החד פעמי יהא על האגודות למסור דיווח שנתי לרשם האגודות העותמניות. 

לגבי ההסתדרות, נקודת המוצא היא שמדובר בארגון שעיקר מימונו הוא מדמי חבר המשולמים על ידי מספר גדול של חברים ומדמי טיפול שהם גובים ממי שאינם חברים בהם. מלבד זאת, לארגוני עובדים ולמעסיקים מוקנה מעמד מיוחד וסמכויות מיוחדות על פי חוק שגורמות לפעולתם להיות בעלת השפעה ציבורית רחבה. בכלל זה הם בעלי השפעה כלכלית והשפעה על זכויות הפרט של אלה שאינם חברים בהם. אופיים של הגופים וסמכויותיהם מצדיקים להחיל עליהם חובת דיווח ושקיפות, לטובת הציבור, אותו הם אמורים לייצג.

השרה שקד החליטה לפטור אגודות עותמניות קטנות בעלות מחזור שנתי הנמוך מחצי מליון שקלים ממרבית חובות הדיווח, וזאת בכדי שלא ליצור עליהן הכבדה רגולטורית מיותרת.

למעריב און-ליין נודע כיו יו"ר ההסתדרות והמועמד הבכיר מטעם מפלגת "כחול לבן" ניסה למנוע את פרסום התקנות, ופנה ליועמ"ש אביחי מנדלבליט בדרישה למנוע את הפרסום. לטענתו, מדובר בתעמולת בחירות ובניצול ציני של סמכותה של שקד להתנגח בפרקליטות כחלק מהקמפיין הפוליטי של הימין החדש. חרף התנגדותו של ניסנקורן, משרד המשפטים אישר את הפצת טיוטת התקנות. יש לציין כי היועמ"ש לא הביע עמדה האם שרת המשפטים תוכל לחתום על התקנות ולאשר אותן לאחר שיעברו 21 היום המיועדים לקבלת הערות הציבור, עקב העובדה שאנו נמצאים בתקופת בחירות.

מההסתדרות נמסר בתגובה כי "פרסום טיוטת התקנות דווקא בתקופה זו מלמד כי השרה איילת שקד מחפשת ועוסקת בתעמולת בחירות. ההסתדרות בעד הגברת השקיפות ואף פעלה בנושא זה מיוזמתה בשנה האחרונה. עם זאת, ישנה חובה לוודא כי זכותם הבסיסית והיסודית של העובדים להתארגן לא תיפגע. ההסתדרות תבחן את טיוטת התקנות ובהתאם לכך תגיב".