בסעיף 69י3 לחוק ההוצאה לפועל (להלן: "החוק") נקבעו תנאים שעם קיומם רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת לחייב צו הפטר שפוטר אותו מחובותיו. אחד מהתנאים הנדרשים לצורך קבלת צו ההפטר הוא כי במועד הגשת הבקשה לצו אין לחייב נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, מכירה או מימוש בדרך אחרת שניתן לממש, למעט משכורת או הכנסה אחרת שהחייב זכאי לה. נשאלת השאלה האם זכאות של חייב לירושה עתידית נחשבת לנכס בעל ערך המצדיקה את דחיית בקשתו למתן צו הפטר.
 
סוגיה זו נידונה לאחרונה בפני לשכת ההוצאה לפועל בתל אביב. מדובר בחייבת שהגישה בקשה למתן צו הפטר בחודש יולי בשנת 2018 והוכרזה כחייבת מוגבלת באמצעים בחודש פברואר בשנת 2014.
 
סך חובותיה של החייבת ב-10 תיקי הוצאה לפועל שאוחדו לתיק אחד הסתכמו בסך של 484,035 שקלים במועד הגשת הבקשה להפטר. צוין כי החייבת עובדת כמטפלת לילדים ומשתכרת סך של 5,500 שקלים לחודש.

 לפניה ישירה אל עורך דין אורן גדות, לחץ/י כאן

הבנק התנגד למתן צו הפטר לחייבת וטען שצריך להתחשב בזכויותיה על פי צוואה
 
במסגרת מחלוקת שעלתה בין החייבת לזוכים בסוגיית זכויותיה מכוח ירושת אביה, הגיש בנק בכובעו כזוכה התנגדות למתן צו הפטר לחייבת. טענתו היחידה של הבנק הייתה כי לפי צוואת אביה המנוח של החייבת, הוא הותיר עבורה זכויות בבית מגורים שבו מתגוררת אימה. לפי הצוואה היא זכאית לרשת כחמישית מהזכויות במקרקעין וזאת רק לאחר פטירתה של האם.  

הבנק טען כי זכויותיה העתידיות של החייבת במקרקעין צריכות להילקח בחשבון במהלך בחינת הבקשה למתן צו הפטר. לגרסתו, הוראות החוק מתייחסות גם לזכות עתידית שכן המונח נכס מוגדר בחוק "לרבות זכות קיימת או עתידה".

החייבת טענה כי אין לה אפשרות לממש את זכותה בנכס כל עוד אימה בחיים
מנגד, החייבת טענה כי אין להתחשב בירושתה העתידית שכן בפועל אימה בחיים ולכן אין לה כל אפשרות לממש את הנכס כיום אלא רק בתאריך כלשהו ובלתי ידוע בעתיד.

לאחר שהרשמת עיינה בצוואת אביה של החייבת היא ציינה כי רק לאחר פטירתה של האם, החייבת תהיה זכאית לקבל זכויות בנכס המקרקעין, וכל עוד אימה בחיים ומתגוררת בבית אין לה אפשרות לקבל את חלקה בעיזבון האב. 

לא ניתן לראות בירושה עתידית נכס בעל ערך שיימנע מתן צו הפטר
לפי קביעת הרשמת, לא ניתן למנוע את מתן ההפטר לחייב לפני שהתקיים האירוע שבעקבותיו הוא צפוי לקבל זכויות או כספים. לפיכך נקבע שלא ניתן לראות בירושה עתידית זו של החייבת כנכס בעל ערך שניתן למימוש ושבגינו אין לתת לה צו הפטר.

הרשמת הוסיפה כי מועד בחינת תנאי הסף שבחוק הוא בעת ההליך ולא אחריו. צוין כי ההליך שמתנהל בהוצאה לפועל צריך להיות ודאי וברור, כאשר לא ניתן להותיר פרצה לפתוח את הדברים מחדש בעתיד בעקבות אירועים עתידיים שאינם תלויים בחייב. זאת מאחר שהחייב אינו אמור להישאר בחשש תמידי מפני ביטול עתידי של ההליך.

מועד בחינת התנאים שבחוק לצורך מתן צו הפטר הוא בעת הגשת הבקשה לצו
הובהר כי מועד בחינתם של כל התנאים שקבועים בחוק לצורך מתן צו הפטר הוא בעת הגשת הבקשה לצו הפטר, ולכן גם התנאי ביחס לקיומם של נכסים בעלי ערך נבחן במועד זה ולא בנקודה כלשהי בעתיד הקרוב או הרחוק.

נקבע כי זכויותיה של החייבת בצוואה של אביה אינן מלמדות על קיומה של זכות כלשהי מאחר שהזכות טרם התגבשה ולא ניתן לדעת מתי תתממש. הרשמת הוסיפה כי חייב שמגיש בקשה לקבלת צו הפטר אינו צריך להיות חשוף במשך שנים לאפשרות שיזכה בכספים שיסכנו את ההפטר שקיבל ואף יביאו לביטולו. 

הרשמת ציינה כי התעשרות עתידית של חייבים היא בגדר התפתחות חיובית וייטב לחברה בכללותה כאשר חייבים יצאו ממעגל החובות ויתאוששו מהמשבר שנקלעו אליו.

ירושה עתידית אינה ניתנת לעיקול, למימוש או למכירה
בסופו של דבר, הרשמת קבעה כי הירושה העתידית של החייבת מאביה אינה ניתנת למימוש, לעיקול או למכירה ולכן החליטה לדחות את התנגדותו של הבנק למתן צו הפטר לחייבת.

עורך הדין אורן גדות (צילום: משרד עו''ד אורן גדות)עורך הדין אורן גדות (צילום: משרד עו''ד אורן גדות)

עו"ד אורן גדות עוסק בהפטר בהוצאה לפועל, הסדרי חובות, חדלות פירעון, איחוד תיקים, טענת פרעתי ועוד. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לפטור מחובות בהוצאה לפועל LawGuide.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.