חופש ההפגנה והמחאה נחשב לזכות יסוד בכל חברה דמוקרטית. ההפגנה והמחאה נחשבות לכלים לגיטימיים להבעת ביקורת או תמיכה, המהווים המשך טבעי של חופש ההתארגנות וחופש הביטוי. בעוד בית המשפט העליון אמנם הגדיר את הזכות להפגין כזכות חוקתית המהווה חלק מזכותו של כל אדם בישראל לביטוי מחשבתי, היא מעולם לא עוגנה רשמית בחקיקה.
 
במקרים מסוימים קיימת התנגשות בין הזכות להפגין ובין הצורך לשמור על הסדר הציבורי. במקרים כאלו בית המשפט נוהג לבחון את מידת הפגיעה הצפויה בשלום הציבור בעקבות מימוש הזכות להפגין. הגבלות על הזכות להפגין מוטלות במשורה ומוגבלות למצבים שבהם קיימת ודאות קרובה להתרחשותה של תוצאה מזיקה בעקבות ההפגנה.

 המשטרה אחראית לתת רישיונות לצורך קיום הפגנות
לפי פקודת המשטרה, המשטרה היא הגוף שאחראי לתת רישיונות לתהלוכות ולאסיפות. אף על פי שהמונח הפגנה אינו מופיע במפורש בפקודה, בית המשפט משתמש במונחים אסיפות ותהלוכות כדי לתאר הפגנות ומותיר בידי מפקד המחוז במשטרה את שיקול הדעת האם לתת רישיונות להפגנות.
 
בתקופה האחרונה אנו עדים לגל של מחאות והפגנות נגד השחיתות השלטונית בכל רחבי הארץ. במהלך חלק מההפגנות התלהטו הרוחות והמשטרה עצרה מפגינים בחשד להפרת הסדר הציבורי, תקיפת שוטרים וגרימת נזקים לרכוש.

יובהר כי הזכות להפגין אינה מוחלטת ולכן במקרים מסוימים קציני משטרה רשאים להורות על פיזור ההפגנות. סמכות זו תופעל במצבים שבהם הפגנה מתקיימת ברישיון אך מפרה את תנאיו, כאשר היא מתנהלת ללא רישיון,  במצבי התקהלות אסורה לפי הגדרתה בחוק העונשין ובמקרים שבהם המשתתפים בהפגנה מפרים את הסדר הציבורי ונוהגים באלימות.
 
לפניה ישירה אל עורך דין איילון בירנבוים, לחץ/י כאן

מהי התקהלות אסורה לפי הגדרתה בחוק העונשין?
סעיף 151 לחוק העונשין מגדיר התקהלות אסורה באופן הבא: "שלושה אנשים לפחות שנתקהלו לשם עבירה, או שנתקהלו למטרה משותפת, ואפילו כשרה, ומתנהגים באופן הנותן לאנשים שבסביבה יסוד סביר לחשוש שהמתקהלים יעשו מעשה שיפר את השלום או שבעצם התקהלותם יעוררו אנשים אחרים, ללא צורך וללא עילה מספקת, להפר את השלום, הרי זו התקהלות אסורה, והמשתתף בהתקהלות אסורה, דינו מאסר שנה אחת".

בתי המשפט צמצמו את המקרים שנחשבים להתקהלות אסורה וקבעו כי המבחן לחשש להפרת השלום הוא אובייקטיבי כך שלצורך פיזור הפגנה עקב הגדרתה כהתקהלות אסורה קיימת דרישה להוכיח חשש סביר ומבוסס שנובע מהתנהגות המתקהלים.

במקרים שמשתתפי ההפגנה מסרבים להתפנות מהמקום, המשטרה רשאית לפזר את ההפגנה תוך שימוש בכוח. בד בבד, המשטרה מחויבת להגן על המפגינים מפני גורמים שמנסים להפריע להם באלימות בשל התנגדותם להפגנה.

עבירות של תקיפת שוטרים
במהלך פיזור הפגנות המצב בשטח עלול להסלים ותוך כך ייתכנו עימותים בן שוטרים ובין מפגינים על רקע שימוש מופרז בכוח משטרתי, ביצוע מעצרים בלתי חוקיים ועוד. בהקשר זה יש לציין כי תקיפת שוטר נחשבת לעבירה חמורה שעלולה לגרום לפגיעה בשלום הציבור. המחוקק בחר להביע עמדתו באשר לחומרת העבירה באמצעות קביעת עונש מאסר חובה שנע בין תקופה של חודש ועד לתקופה מקסימלית של שלוש שנים. 

בבואו לגזור את עונשו של הנאשם בעבירה של תקיפת שוטר, בית המשפט ייבחן היטב את נסיבות ביצוע העבירה ויגזור על התוקף את העונש בהתאם לראיות בתיק. בכל מקרה של חשד לתקיפת שוטרים רצוי לפנות לעורך דין מנוסה ומיומן בייצוג חשודים ונאשמים כדי שיבטיח לחשוד את ההגנה הטובה ביותר תוך שמירת זכויותיו במהלך החקירה ואחריה.   

נעצרתי במהלך הפגנה, מהן זכויותיי?
זכויותיו של עצור במהלך הפגנה אינן שונות מאלו של כל עצור בנסיבות אחרות. לפיכך, השוטר שמבצע את המעצר חייב להזדהות בפני החשוד ולומר לו מהי סיבת מעצרו. שוטר שעצר חשוד מחויב להביאו מיד בפני הקצין הממונה בתחנת המשטרה, אלא אם מתקיימות נסיבות חריגות. בהמשך, הקצין הממונה צריך להחליט האם קיימת עילת מעצר וזאת לאחר שערך לחשוד שימוע. במקרה שהחשוד מיוצג על ידי עורך דין אשר נמצא בתחנת המשטרה, יש להתיר לסנגור להשתתף בשימוע.

במקרה שקצין המשטרה מחליט לעצור את החשוד, הוא מחויב להסביר לו את סיבת המעצר בלשון המובנת לחשוד ככל שהדבר מתאפשר. לעצור יש זכות שהודעה על מעצרו תימסר לעורך דין ולאדם קרוב לו. המשטרה מחויבת לאפשר לחשוד להיפגש עם עורך דין ללא דיחוי אלא אם מדובר במקרים חריגים. כמו כן, המשטרה מחויבת להביא את העצור בפני שופט תוך 24 שעות מרגע מעצרו.

במקרים מסוימים מפגינים שנעצרו על ידי המשטרה נדרשים להסכים לתנאי שחרור כגון הרחקה ממקום ההפגנה. אם אין הצדקה למעצר, אין סיבה להסכים לתנאי הרחקה כזה. תנאיי ההרחקה עלולים לפגוע בחופש הביטוי של המפגין במקרים שבהם אין ודאות קרובה לכך שהרחקתו דרושה כדי למנוע את הפרת הסדר. יחד עם זאת, יש לשים לב לכך שסירוב לתנאי ההרחקה עלול להוביל להמשך מעצר לצורך הבאת החשוד בפני שופט.

בכל מקרה של מעצר בהפגנה רצוי לפנות בהקדם האפשרי לעורך דין שמתמחה במשפט פלילי ובייצוג חשודים ונאשמים. עורך הדין ייבחן את עילת המעצר ונסיבותיו ויסייע ללקוחו לשמור על זכויותיו במהלך החקירה ואחריה בהתאם לצורך.

עורך הדין איילון בירנבוים (צילום: דויד סקורי)עורך הדין איילון בירנבוים (צילום: דויד סקורי)

עורך דין איילון בירנבוים עוסק במשפט פלילי, בייצוג חשודים ונאשמים בפלילים ובעבירות תעבורה. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין למשפט פלילי LawGuide.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.