בתי המשפט צמצמו את המקרים שנחשבים להתקהלות אסורה וקבעו כי המבחן לחשש להפרת השלום הוא אובייקטיבי כך שלצורך פיזור הפגנה עקב הגדרתה כהתקהלות אסורה קיימת דרישה להוכיח חשש סביר ומבוסס שנובע מהתנהגות המתקהלים.
במקרים שמשתתפי ההפגנה מסרבים להתפנות מהמקום, המשטרה רשאית לפזר את ההפגנה תוך שימוש בכוח. בד בבד, המשטרה מחויבת להגן על המפגינים מפני גורמים שמנסים להפריע להם באלימות בשל התנגדותם להפגנה.
בבואו לגזור את עונשו של הנאשם בעבירה של תקיפת שוטר, בית המשפט ייבחן היטב את נסיבות ביצוע העבירה ויגזור על התוקף את העונש בהתאם לראיות בתיק. בכל מקרה של חשד לתקיפת שוטרים רצוי לפנות לעורך דין מנוסה ומיומן בייצוג חשודים ונאשמים כדי שיבטיח לחשוד את ההגנה הטובה ביותר תוך שמירת זכויותיו במהלך החקירה ואחריה.
במקרה שקצין המשטרה מחליט לעצור את החשוד, הוא מחויב להסביר לו את סיבת המעצר בלשון המובנת לחשוד ככל שהדבר מתאפשר. לעצור יש זכות שהודעה על מעצרו תימסר לעורך דין ולאדם קרוב לו. המשטרה מחויבת לאפשר לחשוד להיפגש עם עורך דין ללא דיחוי אלא אם מדובר במקרים חריגים. כמו כן, המשטרה מחויבת להביא את העצור בפני שופט תוך 24 שעות מרגע מעצרו.
במקרים מסוימים מפגינים שנעצרו על ידי המשטרה נדרשים להסכים לתנאי שחרור כגון הרחקה ממקום ההפגנה. אם אין הצדקה למעצר, אין סיבה להסכים לתנאי הרחקה כזה. תנאיי ההרחקה עלולים לפגוע בחופש הביטוי של המפגין במקרים שבהם אין ודאות קרובה לכך שהרחקתו דרושה כדי למנוע את הפרת הסדר. יחד עם זאת, יש לשים לב לכך שסירוב לתנאי ההרחקה עלול להוביל להמשך מעצר לצורך הבאת החשוד בפני שופט.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
התרעות פיקוד העורף