משבר הקורונה איתנו כאן, כדי להישאר תקופה לא מבוטלת. כך מלמדים כלל הנתונים, וכך מלמדת גם התנהלותן של מדינות אחרות, אשר מפנימות כי חלף ניהול האירוע כמשבר אקוטי, וכי יש לפעול ליצירתה של שגרה סדורה בצל המשבר, המתחשבת בו ובגלי ההתפרצות הנלווים אליו.

לבד מן הביטויים האפידמיולוגיים, למשבר קיימים ביטויים כלכלים חריפים. את זאת יודעים היטב מרבית האזרחים של מדינת ישראל, אשר אף חוו זאת על בשרם, או יותר נכון בכיסם. 

אחד מן ההיבטים הכרוכים בניהול המשבר בתקופה זאת, קשור בביצוע התאמות חיוניות בדין הנוהג ובחקיקה, שמטבע הדברים מנוסחת על מנת לתת מענה משפטי במצב כלכלי וחברתי רגיל. התאמה זאת של הדין, בהיבטים שונים, חייבת להיעשות על מנת למנוע הצפה חמורה של בתי המשפט בסוגיות חוזיות ונזיקיות גם יחד - שהן כולן פרי משבר שאיש לא יכול היה לצפות את היקפיו מראש.

לפניה ישירה אל מצנר גולדשטיין רבי עורכי דין (MGR), לחץ/י כאן

התאמה חקיקתית תקדם את הנעת המשק
אלא, שהתאמת הדין למצב הנוכחי, עשויה גם להוביל לתועלות נוספות. שכן, אי מתן ביטוי חקיקתי ומשפטי למצב הכלכלי השברירי, מעמיק את הפגיעה במשק, הזקוק לוודאות יותר מאי פעם. כך, רק בשביל הדוגמא, חברות גדולות, ואף אנשים פרטיים, מעדיפים להימנע בעת הזאת מהתקשרויות בחוזים מסוימים או בעסקאות המלוות בסיכון, שכן הם אינם יודעים את ההשלכות המשפטיות הכרוכות בביטול אותם חוזים ככל שהמגפה תחריף חלילה בכלל, ועם בוא החורף בפרט. באופן זה, נפגע המשק, הסובל מאי ודאות בסיסית, ומשכך גם מהאטה כלכלית.

עורך הדין דוד רבי (צילום: צילום עצמי)
עורך הדין דוד רבי (צילום: צילום עצמי)

מניעת הצפת בית המשפט ומניעת פסיקות סותרות
יתירה מזאת - מתן מענה חקיקתי פרטני למשבר הקורונה נדרש גם ביחס למי שכבר מצאו עצמם נפגעים מהמשבר, בהם עסקים ואנשים פרטיים שבין לילה ובעל כורחם הפכו צד מפר להסכם, או צד שהסכם מולו הופר. הניסיון מלמד, שדווקא במצב כלכלי משברי כל כך שבו כל פרוטה חשובה, הסיכויים להגעה להבנות וולונטריות קטנים, והצדדים ימצאו את עצמם במוקדם או במאוחר בפתחו של בית המשפט, במריבה "על כל הקופה".

ואם בבתי משפט עסקינן, הרי שכאמור, אלו צריכים להתמודד עם מערכת חקיקתית שלא נותנת מענה למשבר בהיקף כזה, באופן שייצור בהכרח פתרונות נקודתיים על ידי בתי המשפט, אם בכלל, לצד אין ספור פסיקות סותרות - לדוגמא בסוגיית ההכרה במגיפה ככוח עליון, אם לאו. 

הדרך לפתור את מה שצוין, עוברת קודם כל בהבנה כי מערכת משפט במדינות מפותחות, הינה משאב ציבורי חיוני בדומה למערכת החינוך ומערכת הבריאות, אשר בדיוק כמוהן דורשת התאמות לאירועים בלתי צפויים כדוגמת משבר הקורונה, כפי שקרה עם המערכות האחרות. התאמות אלו, צריכות להיעשות בבתי המשפט אשר צפוי גידול משמעותי בהיקף התיקים בהם הם יטפלו, אך בראש ובראשונה בהתאמת הדין החל למצב זה - הן על מנת למנוע מראש את הצפת בתי המשפט העמוסים לעייפה גם כך, והן על מנת להבטיח ודאות במשק ואחידות מבחינת הדין.

הדרך לעשות זאת, היא כאמור באמצעות חקיקה פרטנית, שתועבר בדרך של הוראת שעה, שתיתן את דעתה בראש ובראשונה למישור דיני החוזים ודיני הנזיקין בתקופה זאת, לרבות בסוגיית היותה של הקורונה כוח עליון, אם לאו.

כך, נבטיח קיומו של עוד נדבך, אחד מני רבים, אשר יאפשר את הנעת הכלכלה בתקופה זאת; והניסיון מלמד, שכשרוצים, ניתן להעביר חקיקה בדרך של הוראת שעה, בפרקי זמן לא ארוכים במיוחד. 

עורך דין דוד רבי מתמחה במשפט מסחרי ובמשפט מנהלי, מנהל מחלקת ליטיגציה מסחרית ומשפט מנהלי ועתירות במשרד עורכי הדין מצנר, גולדשטיין, רבי (MGR). הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין למשפט מנהלי ועתירות LawGuide.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.