החוק מעניק בידי כל אדם את האפשרות להתגונן מפני כל מי שעלול להוות סכנה כלשהי לשלומו. אחד מהכלים היעילים ביותר המעוגנים בחקיקה לצורך זה, הוא צו ההגנה. אולם, יחד עם זאת, בשנים האחרונות, הפך צו ההגנה מכלי יעיל להגנה על אלה שאכן נדרשת להם הגנה אמיתית- לכלי ניגוח במאבקים שונים. השימוש בצו הגנה ככלי להשגת יתרון, נעשה בעיקר במאבקי גירושין, אשר בהם, ממילא, מצבו של הגבר נחשב לבעייתי, וזאת, בשל מקרי האלימות כנגד נשים שעליהם אנחנו שומעים בכלי התקשורת על בסיס יומי.

החוק מאפשר גם הגנה במסגרת הבקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת. זהו כלי שדומה לצו הגנה מבחינה הגנתית אך אינו מחייב את החיזוקים שנדרשים כמו הוכחת צו הגנה. 

לפניה ישירה אל משרד עורכי דין אושרית ברויר-טפר, לחץ/י כאן

הבסיס החקיקתי למתן צו הגנה
הבקשה להוצאת צו הגנה מעוגנת בחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991. על פי סעיף 2, בית המשפט רשאי לאסור על אדם להיכנס לדירה שבה מתגורר בן משפחתו או להימצא בתחום מרחק מסוים מאותה הדירה גם אם יש לו זכות כלשהי בה, להטריד בן משפחתו בכל מקום או בדרך כלשהי וכן הלאה... קל, אפוא, להבין, כיצד ניתן להטות את צו ההגנה ולעשות בו שימוש במאבקי גירושין רק על מנת להרחיק את האדם מביתו כדי שניתן יהיה לנהל את ההליכים באין מפריע, כשבן הזוג המורחק אינו נמצא בבית.

מתי קיימת הצדקה למתן צו מסוג זה?
סעיף 3 לחוק למניעת אלימות במשפחה מפרט את המקרים שבהם קיימת הצדקה חוקית אמיתית למתן הצו. במקרים שבהם נהג האדם באלימות כלפי בן משפחתו, ביצע בו עבירת מין או כלא אותו שלא כדין, במקרים בהם התנהגותו של האדם נותנת בסיס סביר להניח שהוא עלול להוות סכנה גופנית ממשית לבן משפחה או עלול לבצע בו עבירת מין, במקרים שבהם התעלל האדם בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת, או שהתנהג בצורה שאינה מאפשרת לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו.

גם כאן ביטויים כ"בסיס סביר להניח" או "התנהגות שאינה מאפשרת ניהול תקין של חיים", גורמים לכך שקל מאד לזהות את הפרצה הקוראת לגנב, זו המאפשרת לנתב את השימוש בצו הגנה ככלי ניגוח במאבק גירושין בלי אחיזת אלימות כזו או אחרת במציאות של הצדדים.

אור בקצה המנהרה
השימוש הפסול שנעשה בצו ההגנה מקבל, בשנים האחרונות, רוח גבית בפסיקה, בעיקר בשל הגברת המודעות למקרי האלימות במשפחה. אולם, יחד עם זאת, מנגד, קיימים שופטים המזהים כי בתיק המונח לפניהם מדובר בצו הגנה שהוצא אך ורק "לצורך" ההליכים ולא מתוך אלימות ממשית. יש כאלה שאומרים את זה במפורש ויש כאלה שהתנהלותם גורמת לשופטים להבין את המהלך ולנטרל אותו מבעוד מועד. 

יש לציין כי עדיין רוב רובם של השופטים אכן יוציאו צו במעמד צד אחד למשך 24 שעות ו/או מעט יותר עד לקיומו של דיון במעמד שני הצדדים (בתוך 7 ימים ,על פי חוק) ובכך כבר יש גרימת נזק לעיתים, אולם השופטים, אולי בצדק (?) לא מוכנים לקחת סיכון. אלא, שבדיון במעמד שני הצדדים, השופטים מזהים שאכן מדובר בבקשה מיותרת, קנטרנית, שעושה עוול אמיתי עם בן הזוג ומיד מבטלים את הצו הזמני ואינם נעתרים להוצאת הצו עצמו בוודאי שלא לתקופה ארוכה.

עורכת הדין אושרית ברויר-טפר  (צילום: דניאל רחמים-אלוני)
עורכת הדין אושרית ברויר-טפר (צילום: דניאל רחמים-אלוני)

בית המשפט צפוי להשית הוצאות משפט על מבקש צו הגנה שלא עקב אלימות ממשית
במקרה של בקשה קנטרנית כזו, ישית השופט על מבקש/ת צו ההגנה שלא כדין את הוצאות המשפט בבחינת קנס על כך שביקש/ה לשלול את זכויותיו של אדם באמצעות צו הגנה, ולעיתים אף הוצאות לטובת המדינה על בזבוז זמן שיפוטי יקר.

דוגמה מצוינת ראינו לכך לאחרונה בדיון שהתקיים בבימ"ש - אישה שהחליטה לנהל הליכי גירושין, זרקה "פצצה" דמוית צו הגנה כנגד בעלה, תוך כדי שהיא עושה שימוש דמוני וציני בשמותיהן של נשים שנרצחו בידי בני זוגן / בעליהן נגד האיש. במסגרת הדיון שהתנהל בבימ"ש, הוכח על ידי אושרית ברויר טפר, עורכת דין ומגשרת, כי לא רק שאינו אלים אלא האישה, היא זו אשר נהגה באלימות כלפיו – כל זאת בניגוד גמור למה שניסתה האישה לטעון בבקשתה.

בית המשפט שלא השתכנע מטענותיה של מבקשת צו ההגנה, קבע לאחר חקירת הצדדים בידי באי כח כי בקשתה של האישה משרתת אותה, כנראה, לצורך רצונה להשיג יתרון בתיק הגירושין המתנהל. בהתאם לכך, לא רק שבית המשפט לא קיבל את בקשתה להוצאת צו ההגנה אלא שהוא גם השית הוצאות לטובת אוצר מדינה ולטובת האיש שכנגדו היה אמור להיות מוצא צו ההגנה.

לסיכום
הבהרה וחידוד - צו הגנה, לכשעצמו, כשהוא משמש ככלי להגנה על מי שזקוק להגנה, באמת ובתמים, הוא בהחלט נדרש ומבורך. בכתבה זו אנחנו יוצאים כנגד השימוש הנלוז והלא צודק שנעשה בכלי חוקי זה, במקומות שבהם אין ביסוס או צורך אמיתי בו. במקרים כאלה, שבהם אין בסיס עובדתי או אמיתי לצורך הגשת בקשה להוצאת צו הגנה, והשימוש בו נעשה אך ורק במטרה לשפר את עמדת מבקש/ת הוצאת הצו, אנו חשים שלא רק כי מערכת המשפט נגררת לסכסוך שלא לצורך, אלא אף שנעשה עוול חמור לאדם שכנגדו הוצא צו כזה ובמקרה כזה – השתת הוצאות הן כלי חשוב במאבק המחזיר שימוש אמיתי וצודק בכלי של צו ההגנה.

עורכת דין ומגשרת אושרית ברויר-טפר בעלת ניסיון של יותר מעשרים שנה בתחום דיני המשפחה, עוסקת בגירושין, צווי הגנה, מזונות, הסדרי שהות, חלוקת רכוש, משמורת ילדים, גישור ומו"מ ועוד. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין להטרדה מאיימת LawGuide.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.