ההבדלים בין השתיים, עשויים להוביל לתוצאה משפטית אחרת, דבר המצריך תכנון אסטרטגי זהיר, אשר יסלול את הדרך לערכאה הרצויה. עוד נוסיף, כי אם בעבר היה ברור כי בתי הדין הרבניים פוסקים לרוב לטובת הבעל ואילו בתי המשפט לענייני משפחה, הם הערכאה העדיפה יותר עבור האישה, הרי שגם כאן מסתמנת זה זמן מה אי בהירות, דבר המוסיף למורכבותו של ניהול הליך הגירושין.
גילוי המסמכים בבתי הדין הרבניים יכול להיעשות לאורך ההליך כולו, בעוד שבבתי המשפט לענייני משפחה, מחויבים בעלי הדין להגיש בתחילת ההליך את כל ראיותיהם.
כמו כן, כידוע, בית הדין הרבני פוסק על פי דין תורה, בעוד שבתי המשפט לענייני משפחה פוסקים בדרך כלל על פי הדין האזרחי.
כתוצאה מכך, מתאפיינים בתי הדין הרבניים בשמרנות יחסית בהחלטותיהם. זאת משום שהם מבקשים להיצמד לכללי ההלכה, דבר שאינו מותיר לתפיסתם גמישות רבה. בשונה מהם, בתי המשפט לענייני משפחה לרוב, פתוחים יותר להתאים את פסקי הדין אל השינויים המתרחשים במבנה החברה והמשפחה. אם כן, אך טבעי כי הבדלים אלו בין שתי הערכאות, יכולים לייצר לא פעם תוצאה משפטית אחרת, כאשר אותו עניין יובא בפני כל אחת מהן. בהמשך נציג שתי דוגמאות לעניין זה: סוגיית מזונות הילדים ואישור הסכם גירושין.
עד כאן לשוני באשר לאופיו והתנהלותו של בית הדין מול בית המשפט. ומה בדבר תוצאותיו של ההליך? כאמור מעלה, השוני בין בתי הדין הרבניים, לבין בתי המשפט לענייני משפחה, יכולים ליצור הבדלים ניכרים בתוצאות ההליך המשפטי, למשל, במקרה של תביעת מזונות ילדים והליך הגשת אישור הסכם גירושין לכל אחת מן הערכאות.
משמעות הדבר היא כי כאשר יובאו בפני בתי הדין הרבניים אותן הנסיבות, קרי, בני זוג בעלי שכר דומה במשמורת משותפת, סביר להניח כי הדיינים יטילו על האב חיוב במזונות, אף אם בסכום נמוך. בכך יוצרים הם עצמם סוג של שינוי מעניין, על פיו, דווקא האישה יכולה לצאת נשכרת מכך כי נושא מזונות הילדים יידון בבית הדין הרבני ולא בבית המשפט לענייני משפחה, כפי שהיה בעבר, בהתאם למיתוס הוותיק הקורא לגברים לפנות אל בית הדין הרבני ולאישה אל בית המשפט לענייני משפחה.
הבדל נוסף בין שתי הערכאות בעניין זה הוא אופיו של הדיון באישור ההסכם. בבית המשפט לענייני משפחה מדובר בדרך כלל בהליך פורמלי. אם בית המשפט התרשם כי בני הזוג מבינים את משמעויות ההסכם ומשאין בו סעיף הפוגע בטובת הילדים הקטינים או נוגד את תקנת הציבור, ההסכם יאושר. מנגד, בבית הדין הרבני ייתכנו מצבים שבהם הדיינים מנסים לשכנע את בני הזוג לשקול מחדש את רצונם להתגרש, דבר היכול לגרום לתחושת אי נעימות בקרב חלק מן המתדיינים.
מכאן, ניתן לתכנן את הדרך האידיאלית להשגת המטרות בגירושין, לרבות הערכאה אליה מבקשים להגיע בכל נושא ונושא. יודגש, כי תכנון אסטרטגי אין משמעותו כי פניהם של הצדדים בהכרח למאבק משפטי בערכאות. ככל שישנה נכונות הדדית לפשרה, ניהול משא ומתן במטרה להגיע להסכם גירושין כולל היא הדרך העדיפה מכל. מטרתו של התכנון האסטרטגי היא לסלול את הדרך להשגת התוצאה הרצויה, כאשר בעת הצורך יבוצע תכנון מסלול מחדש, בהתאם לאפשרויות העומדות על הפרק.
התרעות פיקוד העורף