שוק הביטוח מכיל בתוכו עשרות מוצרים שונים שמטרתם היא הגנה כלכלית למקרים שונים. כאשר מבוטח רוצה לקנות ביטוח מחברת ביטוח, הוא למעשה חותם על חוזה מול חברת הביטוח. אותו חוזה מכיל בתוכו את כל התנאים והכיסויים אשר יעניקו ללקוח הגנה כלכלית בקרות מקרה הביטוח.

אחת הבעיות בתחום היא חוסר הידע של הלקוחות באשר למה שהם רוכשים. אצל כל חברה הפוליסה שונה, עם תנאים שונים, בעלויות שונות ולאדם אשר לא מגיע מעולם הביטוח הדברים עשויים להיראות מבלבלים ולגרום לכפל ביטוחי, תשלום גבוה מהנדרש ולחיסכון נמוך לעת זקנה.

אחת הדרכים בהן המפקח על הביטוח ושר האוצר נלחמים בתופעה, ומנסים להיטיב עם הלקוחות היא האחדה של מוצרי ביטוח. על ידי האחדה של מוצרים, נוצר פישוט של המוצר, כלומר ללקוח קל יותר להבין מה הוא רוכש, קל יותר להשוות מחירים, וחברות הביטוח מייעלות את השירות כדי להתחרות על הלקוחות. משרד האוצר והמפקח על הביטוח כבר החלו בהאחדה של מספר מוצרים.

לפניה ישירה אל פרופסור זיו רייך, רו"ח לחץ/י כאן

ביטוח ניתוחים פרטיים
שר האוצר משה כחלון והמפקחת על הביטוח דורית סלינגר תיקנו תקנות חדשות שנועדו לאחד את פוליסות הניתוחים הפרטיים בארץ, תקנות שנכנסו לתוקף ב-1.2.2016 (תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאים בחוזה ביטוח לניתוחים וטיפולים מחליפי ניתוח בישראל), תשע"ה-2015).

המחוקק ניסה לבצע שינוי בביטוחי הבריאות וליישמו כמו ביטוחי הרכב והדירה כדי להיטיב עם המבוטח.

ביטוח בריאות הוא ביטוח שמעניק רובד נוסף על סל הבריאות הציבורי ומאפשר שורה של טיפולים רפואיים בצורה פרטית. על פי רוב, ביטוח בריאות כולל בתוכו תרופות שאינן בסל, השתלות, ניתוחים פרטיים, ניתוחים פרטיים בחו״ל ועוד.

סעיף 2 בתקנות אלו קובע כי: ״(א)  לא יוציא מבטח פוליסה לביטוח ניתוחים וטיפולים מחליפי ניתוח בישראל כולל התייעצות (להלן – פוליסת ניתוחים) אלא לפי תקנות אלה.

          (ב)  פוליסת ניתוחים תכלול את כל התנאים שבתוספת הראשונה; מבטח לא יהיה רשאי לשנות את נוסח התנאים האמורים וכן לא יהיה רשאי להוסיף או לגרוע כיסוי מפוליסת ניתוחים לפי התוספת הראשונה, אלא אם כן השינוי אושר מראש ובכתב בידי המפקח לאחר תחילתן של תקנות אלה.״

כלומר, תקנות אלו מגדירות במפורש את נוסח התנאים בפוליסה ואת כל הכיסויים הכלולים. חברת הביטוח לא תוכל לשווק פוליסה שחורגת מהגדרות אלו, אלא באישור מראש מהמפקח.

לפני התקנות החדשות, אם לקוח רצה לקנות אך ורק ביטוח ניתוחים פרטיים באחת מחברות הביטוח, הוא היה נאלץ לקנות חבילת ביטוח בריאות, ובה, ברוב המקרים, היו ביטוחים נוספים שהלקוח לא היה חפץ בהם. כלומר, הלקוח היה חייב לקנות כיסויים נוספים בשביל לקבל ביטוח ניתוחים פרטיים.

נוסף על כך, היה שוני מהותי בין פוליסות בחברה א׳ ובין פוליסות בחברה ב׳. כתוצאה מכך, הלקוחות לא יכלו להשוות את המוצרים השונים בחברות השונות ועל כן לא יכלו להשוות מחירים.

אחידות של מוצרי ביטוח מובילה לתחרות בין חברות הביטוח
כעת, מכיוון שנקבע כי הפוליסות אחידות בין כל חברות הביטוח, כל מה שנותר הוא להתחרות על המחיר וכך על הלקוחות. במסגרת אותה רפורמה, הכיסויים הפכו לפשוטים יותר להבנה וכך נתנו ללקוחות אפשרות טובה יותר להתמקח ולהבין מה בעצם הם קונים.

מצד שני, לפני הרפורמה, הפוליסות שנמכרו היו לאורך כל חיי הפוליסה, כלומר התנאים היו ידועים וברורים מראש, מבחינת מחיר ומבחינת כיסוי. כעת, לאחר הרפורמה, הפוליסות מתחדשות אחת לשנתיים. במסגרת כל חידוש חברת הביטוח יכולה לשנות את הכיסויים, לטובה או לרעה (באישור המפקח) ובנוסף יכולה חברת הביטוח להעלות את מחיר הפוליסה בעד 20%. אם חברת הביטוח תרצה לייקר את הביטוח אף יותר, תידרש להסכמת הלקוח. מהלך זה יכול לבוא לרעת המבוטחים המבוגרים.

לטעמי, תקנות אלו מיטיבות עם קהל המבוטחים ונותנת ללקוחות אפשרות להוזיל ולהתאים את התיק הביטוחי שלהם בצורה מיטבית. הפוליסות האחידות משתלבות בצורה טובה עם הכיסויים הבסיסיים שנותנות קופות החולים ומבטיחות כיסוי ביטוחי מספק לכלל האוכלוסייה. בסופו של דבר, חשוב ביותר שהלקוחות ידעו מה הם רוכשים כדי שבמקרה של קטסטרופה ידע המבוטח בדיוק על מה הוא מכוסה ומה מגיע לו, וכך ימנעו מצבים של חוסר ודאות.

קרנות פנסיה נבחרות (לשעבר ברירת מחדל) כסטנדרטיזציה של קרנות הפנסיה
היום, במדינת ישראל, כל עובד ועובד מחויב על פי חוק להפקיד כספים לטובת חיסכון לגיל פרישה. אחד המוצרים שאליהם ניתן להפקיד הוא קרן פנסיה. קרן הפנסיה היא מכשיר חיסכון ארוך טווח, שמבוסס על ערבות הדדית בין כל העמיתים בקרן. בתוכו הוא כולל 3 מרכיבים ביטוחיים:

  1. חיסכון למקרה חיים.
  2. ביטוח למקרה מוות - קצבת שארים.
  3. ביטוח אובדן כושר עבודה.

גובה החיסכון למקרה חיים תלוי בכמה פרמטרים. הראשון כמובן, גובה ההפקדות. ככל שהחוסך מפקיד יותר כסף במהלך שנות החיסכון, כך הצבירה תהיה גדולה יותר בגיל הפרישה. הפרמטר השני, תשואות. כל קרן פנסיה משקיעה את הכספים בשוק ההון. ככל שהכספים יצברו רווחים גדולים יותר, כך הצבירה בגיל הפרישה תהיה גבוהה יותר, במיוחד כשלוקחים בחשבון את מנגנון הריבית דריבית. הפרמטר השלישי הוא, דמי הניהול של הקרן. כדי להרוויח כסף, הגוף המנהל של קרן הפנסיה גובה דמי ניהול מהפקדה ומצבירה. דמי הניהול הללו יכולים להשפיע מאוד על החיסכון כאשר לוקחים בחשבון שתקופת החיסכון לרוב היא בסביבות 40 שנה.

בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס״ה-2005, מוסדרים השירותים הפיננסיים הניתנים ע״י חברות הביטוח וקרנות הפנסיה. סעיף 20 לחוק זה קובע כי עובד רשאי לבחור בעצמו את המוצר הפנסיוני שבו הוא יחסוך, את הגוף המנהל של המוצר ואת סוכן הביטוח הפנסיוני שלו.

פרופ' רו''ח זיו רייך (צילום: האקדמית נתניה)פרופ' רו''ח זיו רייך (צילום: האקדמית נתניה)

הפניית עובדים לאחת מהקרנות הנבחרות שקבע משרד האוצר
בסעיף 20ב׳ לחוק, נקבע כי במידה ועובד לא בחר במוצר פנסיוני, יפנה אותו המעסיק לאחת מהקרנות הנבחרות שקבע משרד האוצר (״נקבעה בדין או בהסכם, או מכוחם, קופת גמל לצורך הפקדת תשלומים כאמור בסעיף קטן (א), והעובד לא בחר קופת גמל אחרת לפי הוראות סעיף זה, על אף שניתנה לו הזדמנות לעשות כן, רשאי המעביד להפקיד את התשלומים האמורים באותה קופה, בהתאם להוראות הדין או ההסכם, או מכוחם, ולפי המטרות הקבועות בדין או בהסכם, כל עוד לא בחר העובד בקופה אחרת לפי הוראות סעיף זה״).

למעשה, בשנת 2016, החליט משרד האוצר כי מעתה ואילך יהיו בשוק קרנות נבחרות, אשר נבחרו במכרז, אליהן יופנו כלל העובדים במשק אשר לא בחרו בקרן פנסיה בעצמם. במסגרת אותה החלטה, משרד האוצר קבע את התנאים של אותן קרנות ובעיקר את גובה דמי הניהול. 

עד לאותה עת, העובדים החלשים ביותר במשק, אלו אשר הפקידו רק כמה מאות שקלים בכל חודש לחיסכון הפנסיוני שלהם, שילמו את דמי הניהול הגבוהים ביותר במשק בממוצע. דבר זה עלה להם באלפי ובעשרות אלפי שקלים בעת הפרישה. דבר זה נבע מחוסר ידיעה ומבורות כלכלית.

כדי להתגבר על הבעיה הזו, הוקמו הקרנות הנבחרות. באותן קרנות נקבעו דמי ניהול מקסימליים אשר היו נמוכים יותר מהנהוג עד לאותה עת במשק. בנוסף, נקבע כי דמי הניהול יהיו קבועים למשך 10 שנים ובכך קיבעו את דמי הניהול לאותם חוסכים.

הגדלת החסכונות הפנסיוניים של עובדים רבים במשק
מהלך זה גרר את שאר השוק ליישר קו. כעת, אם בקרנות הנבחרות, אותן קרנות שרוב העובדים מופנים אליהן, יש את דמי הניהול האטרקטיביים ביותר, שאר החברות צריכות לתאם עמדות כדי למשוך אליהן לקוחות ולהישאר תחרותיות. בנוסף, לקוחות קיימים בקרנות פנסיה אחרות, יכלו להשתמש במהלך זה ככלי מיקוח מול החברות המנהלות שלהם כדי להוזיל גם אצלם את דמי הניהול.

בסופו של דבר, מהלך זה של משרד האוצר, הכריח את החברות הגדולות במשק להוריד את דמי הניהול משמעותית ובדרך זו גם להגדיל את החסכונות הפנסיונים של רוב העובדים במשק.

לסיכום, ניתן לראות כי האחדה של מוצרי ביטוח והתוויית דרך ברורה של משרד האוצר ורשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, מייצרות חיסכון אמיתי אצל הלקוחות, בין אם ע״י הוזלה של מוצרים היום ובין אם חיסכון לטווח הארוך. הלקוחות מודעים יותר מאי פעם לעולם הביטוח ולחשיבות שלו ויחד עם זאת ישנו הלך רוח כי חברות הביטוח רוצות רק להרע עם הלקוחות. מהלכים כאלו של הרשויות הרלוונטיות עוזרות לצרכנים להבין מה הם רוכשים, מה הם מבטחים וכיצד לחסוך כסף לעת פרישה.

פרופסור זיו רייך, רו"ח משמש כדיקן בית הספר לביטוח במכללה האקדמית נתניה. פרופ' רייך מומחה בביצוע הערכות שווי, ייעוץ כלכלי, התאמה לרגולציה, ביקורת חקירתית, ייעוץ מול רשויות המס, חישוב בדיקת עמלות סוכן ביטוח וחברת הביטוח, בדיקות נאותות חשבונאית כולל הליך ייצוג רגולטורי, ביקורת פנימית ועוד. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.