האלימות במגזר: זינוק במספר הבדואים הפונים לעזרה

131 בדואים פנו בשנה האחרונה לקבלת עזרה ממרכז חוסן של משרדי הבריאות והרווחה, לעומת 46 בשנת 2016 # בכיר במרכז: "95% מהפניות – של נשים וילדים

יובל בגנו צילום: באדיבות המצולם
כנס אלימות בחברה הערבית
כנס אלימות בחברה הערבית | צילום: איוב דיגיטל

עלייה דרמטית בפונים לעזרה בחברה הבדואית. מרכז חוסן, הפועל במסגרת השותפות הבין־משרדית בהובלת משרדי הבריאות והרווחה, ערך בסוף השבוע את הכנס השנתי שלו, שבמהלכו נחשף כי קרוב לפי שלושה תושבים בדואים פנו השנה לעזרה בהשוואה ל־2016.

על פי הנתונים שאספה הקואליציה הישראלית לטראומה, לפני כחמש שנים הגיעו למרכז 46 פניות לעזרה. בשנת 2017 המספר כמעט הוכפל והגיע ל־82. ב־2018־2019 נשמר מספר יציב של 80־90 פניות ובשנת 2020 חלה ירידה חדה בשל הקורונה.

בכנס הוצגו נתונים נוספים לפיהם 38% מהנזקקים לעזרה פנו למרכז בשל טראומה על רקע חשיפה לאלימות פיזית. 31% פנו בשל טראומה ומצבים נפשיים קשים כתוצאה מתאונות דרכים, 16% חוו קושי נפשי בשל תאונות בית, 11% בשל תאונות עבודה ואחוזים בודדים פנו לקבלת סיוע כתוצאה מסוגיות ביטחוניות.

מנהל היחידה הקלינית במרכז החוסן לחברה הבדואית איברהים אלעטאונה סיפר כי "95% מהפניות למרכז החוסן מגיעות מנשים וילדים. הקורבנות שמוצגים בתקשורת הם הנפגעים הגלויים במגזר. פחות מדברים על הקורבנות השקטים שנמצאים בשכונות.

"לא צריך להיות במשפחה שנמצאת בסכסוך נקמת דם כדי לחוות אלימות. ישנם מקרים של ילדים בגילי 10־12 שמתמודדים עם קשיים קשים כי נחשפו לירי ברחוב שלהם. נקודת האור החיובית פה היא העובדה כי הקורונה נתנה לגיטימציה עולמית לדבר על רגשות, מה שתרם להעלאת המודעות לחשיבות הטיפול בחברה הבדואית".

מנכ"לית הקואליציה הישראלית לטראומה טליה לבנון אמרה בכנס: "בשנה האחרונה עברנו תקופה קשה. אין ספק שלמדנו מצבים חדשים של דחק ממושך ותרחישים קשים במציאות פי כמה מההכנה התיאורטית אליהם. במצבים אלו, העובדים נדרשו לתת הרבה יותר שעות במרכז שטיפל בהרבה יותר פונים שחוו הרבה יותר חרדה".

תגיות:
בדואים
/
אלימות
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף