היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, ד"ר אביחי מנדלבליט, ערער על פסק דין שניתן בביהמ"ש המחוזי בתל אביב, שאישר פשרה בתובענה ייצוגית שהוגשה נגד חברת התעופה הירדנית, רויאל, אך נדחה. שופטי העליון, המשנה לנשיאה ניל הנדל, השופטת ענת ברון והשופט יוסף אלרון, קיבלו את עמדת התובעים הייצוגיים, שיוצגו על ידי עו"ד אדי בליטשטיין, ואת עמדת החברה הירדנית, וקבעו כי מדובר בהסדר "ראוי, הוגן וסביר".
הערעור הוגש מטעם היועמ"ש לשעבר מנדבליבט בשנת 2019 לבית המשפט העליון והוא נסב על דחיית התנגדות שהוגשה להסדר הפשרה מטעם היועמ"ש.
העותרים, בני זוג שרכשו ביולי 2014 כרטיסי טיסה מחברת התעופה הלאומית של ירדן. מדובר בטיסה מישראל לתאילנד וחזרה עם עצירת ביניים בעמאן, בירת ירדן. התובעים המייצגים טסו כמתוכנן לתאילנד ובתום חופשתם, טסו מתאילנד לירדן לצורך חזרתם ארצה.
לאחר שמטוסם נחת בעמאן לעצירת ביניים, הודיעה החברה לתובעים המייצגים וליתר הנוסעים בטיסה, כי לנוכח המצב הביטחוני ששרר בארץ באותה עת, על רק מבצע צוק איתן, שבו נקטה ישראל בתגובה לירי רקטות משטח רצועת עזה, אין באפשרותה להטיסם מעמאן לנמל התעופה בן גוריון. כתוצאה מכך נאלצו התובעים המייצגים לשוב לישראל באמצעות מונית.
כעבור מספר חודשים, בנובמבר 2014, הגישו התובעים המייצגים בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד רויאל בטענה האחרונה מפירה את חובתה בהתאם לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי תנאיה) וזאת משום שאינה מפצה את הנוסעים בגין הטיסות שבוטלו.
בקשת האישור הוגשה בשם נוסעים שמועד טיסתם נקבע מיום כניסת חוק שירותי תעופה לתוקף, אוגוסט 2012, וטיסתם בוטלה אך הם לא קיבלו הטבות או פיצויים בהתאם.
בקשת האישור התקבלה באופן חלקי ע"י ביהמ"ש המחוזי בספטמבר 2016. ביהמ"ש עמד על כך שרובן של טענות התובעים הועלו בכלליות, באופן סתמי ובהיעדר ביסוס ראוי. הודגש שלא הובאה ראיה המעידה על ביטול טיסות מצד רויאל מלבד בתקופת מבצע צוק איתן. בנוגע לתקופה זו, ביהמ"ש המחוזי קבע שהחלטת החברה לבטל טיסות נבעה משיקולים ענייניים, בעקבות המצב הביטחוני בישראל. עוד נקבע שבמסגרת האמצעים שעמדו לרשותה, רויאל עשתה כמיטב יכולתה כדי לסייע לנוסעים שטיסתם לישראל בוטלה.
עם זאת, ביהמ"ש קבע שמחומר הראיות עולה שרויאל החליטה לכאורה שלא להשיב לנוסעים שטיסתם בוטלה בעקבות "צוק איתן" את שווי הכרטיס שרכשו. בהתאם לכך נקבע שקיימת אפשרות סבירה שייקבע שהחברה הפרה את החובה המוטלת עליה בהתאם לחוק שירותי תעופה.
ערעור שהגישה רויאל על החלטה זו, נדחה, ובהמשך, לאחר דיון מקדמי בתובענה הייצוגית פנו הצדדים להליך גישור בהמלצת ביהמ"ש.
הליך הגישור הוביל להסדר פרשה בייצוגית. בין השאר, נקבע בהסדר, כי נוסעים שרכשו כרטיס טיסה בתקופת צוק איתן וטיסתם בוטלה על ידי רויאל, ולא ניתן להם כרטיס חלופי, החזר או פיצוי, יקבלו מהחברה פיצוי. החברה התחייבה להקצות 1.5 מיליון שקל לפיצוי חברי הקבוצה. נקבע גמול לתובעים הייצוגיים בגובה 75 אלף שקל ושכר טרחה בגובה 336 אלף שקל לבאי כוחם.
היועמ"ש הודיע לביהמ"ש על התנגדו להסדר. לדבריו, מדובר בהסדר לא ראוי, לא הוגן ולא סביר. עיקר ההתנגדות כוון נגד מנגנון הפיצוי המבוסס על שיטת "כל הקודם זוכה". היועמ"ש טען כי "אין זה ראוי שזכויות משפטיות יוכרעו על בסיס תחרות בין חברי הקבוצה וכי שימוש במנגנון זה אינו ראוי במוסד התובענה הייצוגית".
ביולי 2019 אישר המחוזי את הסדר הפשרה, ודחה את התנגדות היועמ"ש. ביהמ"ש עמד על כך שהשאלות העומדות להכרעה במסגרת התובענה אינם פשוטות ותוצאתן רחוקה מלהיות ודאית, וכי הוכחתן תחייב עבודה לא מעטה שבצידה השקעות כספיות לא מבוטלות. קיימת אפשרות סבירה שהמשך ניהול התובענה הייצוגית עד לתומה תוביל לכך שחברי הקבוצה יוותרו ללא הטבה כלל. "משכך, התוחלת בניהול ההליך עד לסיומו, שבצידו השקעה לא מבוטלת, אינה מצדיקה את הסיכונים הטמונים בכך לחברי הקבוצה המיוצגת", נכתב בפסק הדין.
לאחר פסק הדין של בית המשפט המחוזי, הגיש היועמ"ש ערעור לבית המשפט העליון, בו חזר את טענותיו. היועמ"ש הדגיש כי ביהמ"ש לא נתן את הדעת למתווה שהוצע בהסדר הפשרה.
עוד ציין היועמ"ש כי דרך פרסום הסדר הפשרה בעיתונות הכתובה לא הייתה יעילה. לדבריו, יש צורך למצוא דרך אפקטיביות יותר להביא לידיעת חברי הקבוצה את קיומו של ההסדר.
התובעים המייצגים, המיוצגים באמצעות עו"ד אדי בליטשטיין, וכן חברת רויאל, ביקשו לדחות את הערעור. לטענתם, הערעור "הפך לתיאורטי משעה שהיועמ"ש לא הגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, הסדר הפשרה יושם זה מכבר ויתרת כספי הפיצויים הועברה לקרן".
בנסיבות אלה, כך לשיטת המשיבים, קבלת הערעור משמעה שחברי הקבוצה שפוצו לפי פסק הדין יידרשו להשיב כספים לרויאל ג'ורדניאן. בכל הנוגע למתווה הפיצוי שנקבע בפשרה, הובהר כי בפועל לא התקיימה תחרות בין חברי הקבוצה לקבלת הפיצוי, כך שכל מי שפנה - קיבל את הפיצוי המגיע לו.
השופטת ברון סברה כי יש לדחות את ערעור היועמ"ש, ואליה הצטרפו השופטים המשנה לנשיאה הנדל והשופט אלרון. "סיום הליך ייצוגי בדרך של פשרה נושא בחובות יתרונות רבים", כתבה השופטת ברון. "זאת, מצפני שהסדר פשרה מבטיח לחברי הקבוצה המיוצגת סעד מהיר וודאי, ואף מוביל לחיסכון לא מבוטל במשאבים כספיים עבור הצדדים ומאפשר לביהמ"ש להפנות משאבים שיפוטיים למקורות אחרים".
השופטת הבהירה כי פנייה של צדדים להליך ייצוגי לפתרון המחלוקת על דרך של גישור היא צעד מבורך ויש לעודדה, תוך הכרה במגבלותיה. הליך הגישור מסייע לביהמ"ש להוביל לפתרון מהיר יעיל ומוסכם של התובענה הייצוגית.
"בנסיבות אלה", כתבה השופטת ברון, "ובנקודת הזמן הזו, בחלוף מספר שנים לא מבוטל מהאירועים נשוא התובענה ובהינתן הקושי באיתור חברי הקבוצה, אני סבורה שהסדר הפשרה הוא בבחינת הטוב ביותר האפשרי".
ביהמ"ש העליון דחה את הערעור שהוגש על פסק הדין של ביהמ"ש המחוזי. "נמצא שערעור היועמ"ש הוא בעיקרו תיאורטי, ובחינת הסדר הפשרה בעת הזו, לאחר שהתברר שכל חבר קבוצה שפנה לקבלת הפיצוי נענה, מובילה אף היא למסקנה שהסדר הפשרה נושא ההליך ראוי, הוגן וסביר", לשון פסק הדין.
השופטים קבעו כי ערעור היועמ"ש יידחה, בשל המטרות הציבוריות בבסיס הערעור הוחלט על תשלום הוצאות מופחתות בגובה 10 אלף שקלים.
ליצירת קשר עם עורך דין תביעות ייצוגיות אדי בליטשטיין שלחו וואטסאפ