דו"ח ועדת מררי של הפרקליטות, אשר עוסק בפרשת "פגסוס" ושימוש בתוכנות רוגלה על ידי המשטרה, פורסם היום (שני) וסיכם את הפרשה: "המשטרה לא חדרה לטלפונים בלא צו, אך התגלו ליקויים".

לפי הדוח, הצוות בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עמית מררי, מצא כי בכל המערכות הטכנולוגיות להאזנה לתקשורת בין מחשבים שבידי משטרת ישראל שנבדקו, לא נמצאה כל אינדיקציה לכך שמשטרת ישראל פועלת להדביק טלפונים ניידים בלא צו שיפוטי המתיר לעשות כן.

בכלל זה, לא נמצאה אינדיקציה לכך שמשטרת ישראל ביצעה חדירה בלא צו שיפוטי לטלפונים הניידים של אלה אשר שמותיהם פורסמו בתקשורת, באמצעות תוכנת פגסוס של חברת NSO, כפי שנטען.

עם זאת, צוות הבדיקה מצא ליקויים בעבודת משטרת ישראל ביחס להפעלת אמצעי האזנת סתר. מדו"ח צוות הבדיקה עולה, כי לאורך השנים לא יוחסה ע"י מקבלי ההחלטות במשטרת ישראל מלוא המשמעות המתבקשת להיקף היכולות הפוטנציאלי של המערכת המשמשת להאזנה לתקשורת בין מחשבים.

נמצא, כי התקבלו חומרים אסורים מתוך טלפונים ניידים אל תוך מערכות המשטרה, על אף שהמערכת הופעלה לאחר קבלת צווים שיפוטיים. זאת, משום שהמערכות לא הותאמו מבחינה טכנולוגית לסמכויות המשטרה. הגם שלפי נהלי המשטרה אין לעשות שימוש בחומרים אסורים אלה, יש בעצם קבלתם חריגה מסמכות.

ראש הצוות, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט פלילי), עמית מררי: "צוות הבדיקה הוקם נוכח טענות חמורות שפורסמו בתקשורת ביחס לעבודת משטרת ישראל אשר נגעו בליבת שלטון החוק במדינה דמוקרטית, והיה בהן כדי לערער את אמון הציבור במערכת אכיפת החוק, ואת תחושת הפגיעה בזכויות יסוד של כל אדם במדינה.

"לאחר בדיקה יסודית של מכלול הטענות שפורסמו בנושא, ונושאים נוספים אשר התעוררו אגב הבדיקה, אנו מפרסמים היום את ממצאי הדו"ח לפיהם לא נמצאה כל אינדיקציה לכך שהמשטרה פועלת להדביק טלפונים ניידים בהיעדר צו שיפוטי. יחד עם זאת, הצוות מצא כי במקרים בהם ניתן צו שיפוטי, במסגרת האזנות הסתר מסוג זה, התקבל בהיקף נרחב של מקרים במשטרת ישראל מידע שלא על פי הסמכויות הנתונות לה על פי דין. הגם שבבדיקה מדגמית ובבירור שנערך עם אנשי המקצוע במשטרת ישראל לא עלה כי המידע הזה הופק בפועל או נעשה בו שימוש, יש בקבלת המידע העודף משום חריגה מסמכות.

"כן נמצאו ליקויים נוספים אשר הצוות ממליץ לפעול לתיקונם בעתיד הקרוב. הדו"ח מפרט שורה של נושאים המחייבים שיפור והסדרה בסוגיות הנוגעות להאזנת סתר לתקשורת בין מחשבים, במטרה להבטיח כי הפעלת כלים טכנולוגים מתקדמים תהיה בגבולות הסמכות על פי חוק האזנת סתר. לאחר שבחנו את ההיבטים הטכנולוגיים ואת תכלית האזנות הסתר לשם המאבק בפשיעה, ובשים לב לעמדה המשפטית לפיה ניתן לעשות שימוש במערכות לצורך האזנת סתר, שוכנענו, כל חברי צוות הבדיקה, כי בכפוף לכך שיבוצעו השינויים הטכנולוגיים הנדרשים שינטרלו כל אפשרות לקבלת מידע שלא כדין וכן יבוצעו התאמות נוספות – טכנולוגיות ואחרות - כמפורט בדו"ח במטרה להבטיח זאת, יש מקום לאפשר למשטרת ישראל לחדש את השימוש במערכות.

"יש לקוות כי ממצאי הדו"ח והמלצותיו יהוו אבן דרך ויסייעו בידי משטרת ישראל להמשיך לבצע את עבודתה החשובה בשמירה על שלטון החוק והסדר הציבורי, במסגרת הסמכויות והכלים אשר ברשותה, תוך הקפדה מוגברת על זכויותיו של הפרט".

מהמשטרה נמסר בתגובה: "מהדו"ח עולה באופן ברור כי בניגוד לפרסומי השווא, השימוש ביכולות הטכנולוגיות של משטרת ישראל, היה אך ורק לצורך מניעה ופיענוח של עבירות פשע חמורות, ובכפוף לצווי בית משפט וכי לא נעשתה כל פעילות מכוונת בניגוד לחוק".

"הדו"ח קובע שמשטרת ישראל פעלה בכל המקרים בכפוף לצווי בית משפט. לא בוצע ריגול אחר אזרחים, לא בוצעו 'שאיבות' של מכשירים סלולריים, הטענות כלפי המשטרה בכל הקשור ברשימת האישים שפורסמה, הופרכו. לא הייתה כל העסקה של האקרים, או מומחים בתחום בניגוד לנהלים ולא בוצע שום שימוש בחומרים שהורדו בעקבות הבאג הטכנולוגי במערכת. השוטרים במערך הסייבר לא עשו בהם כל שימוש, ובוודאי שהיחידה החוקרת לא קיבלה אותם ולא הייתה מודעת להם כלל", ציינו. 

עוד הוסיפו: "מה שהיו לטענות קשות כלפי התנהלות המשטרה, התבררו כשגויות אך לצערנו הן גרמו לנזק גדול באמון הציבור במשטרה ואנו מחויבים לפעול בכדי להשיבו. הפערים שעולים בדו"ח יקבלו התייחסות מלאה על ידי צוות שהורה המפכ"ל להקים בראשות סגן ראש אח"מ, בכדי ליישם את המלצות הדו"ח, ובכדי לבצע את ההתאמות הנדרשות להחזרת השימוש ביכולות הטכנולוגיות למאבק בפשיעה כפי שמסקנות הדו"ח מתירות – החזרת היכולות הטכנולוגיות למשטרת ישראל".

האגודה לזכויות האזרח מסרה בתגובה לדו"ח: "מדובר בדוח חריף וחמור שמעיד על כשלים משמעותיים בתפקוד המשטרה וכתוצאה מכך - פגיעה קשה בפרטיות ובזכויות חשודים. הצוות קבע שהמשטרה שאבה בניגוד לחוק ולצווים שיפוטיים מידע מטלפונים שהודבקו ברוגלה".

"יש יחס הפוך בין מסקנות הדוח לבין ההמלצות שלו שמאפשרות את המשך השימוש ברוגלה על בסיס החקיקה הישנה הקיימת. למשטרה אין סמכות להדביק טלפונים ניידים ברוגלות לצורך ביצוע האזנת סתר, והאגודה לזכויות האזרח קוראת ליועצת המשפטית לממשלה להמשיך לאסור על המשטרה את השימוש במערכת. ככל שתתיר היועמ"ש למשטרה לשוב ולהשתמש ברוגלה ללא חקיקה מפורשת, תשקול האגודה לפנות לבג"ץ", הוסיפו. 

תגובת השר לביטחון פנים, עמר בר-לב: "אני מברך על כך שהאמת יצאה לאור באופן רשמי. זו הוכחה שההאשמות הקשות שפורסמו נגד המשטרה היו האשמות שווא ללא קשר למציאות. הפרסומים המסולפים הסבו נזק גדול הן למשטרת ישראל והן לדמוקרטיה הישראלית. עבודת הוועדה מוכיחה, כי הניסיון להפוך את מי שעוסקים במלאכה מתוך שליחות וטובת המדינה, למי שפועלים כביכול ממניעים אפלים וחשוכים - היה נלוז, שקרי ומסוכן. 

"הממצאים לא מפתיעים אותי, שהרי לכל אורך התקופה תמכתי ויצאתי להגנת המשטרה, זאת על אף הביקורת שהופנתה כלפיי. הליקויים הטכניים שהוועדה כן מצביעה עליהם, יתוקנו על ידי משטרת ישראל בסיוע המשרד לביטחון הפנים, זאת על מנת שהמשטרה תוכל להמשיך בעבודתה ולהגן ביטחונם של אזרחי ישראל, תוך שהיא נעזרת באמצעים טכנולוגיים מתקדמים. אני מחזק את שוטרי ושוטרות משטרת ישראל שמנהלים במסירות ובמחויבות מאבק נחוש וחשוב בפשיעה".

יו"ר הוועדה לביטחון הפנים, ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד) מסרה בתגובה: "כבר לאחר הפרסום בכלכליסט כינסתי מספר דיונים בוועדת המשנה החסויה של בט"פ ואף קיימתי דיון פתוח. ככל שהעמקתי בנושא ולמדתי את דרכי העבודה של המשטרה הבנתי שבין התחקיר למציאות בשטח אין קשר.

"'התחקיר' שפורסם גרם לנזק עצום למשטרת ישראל וליכולת שלה להילחם בארגוני הפשיעה בכלים טכנולוגיים ממשיים ובעיקר באמון הציבור במשטרה. הטענות הקשות שהופנו כלפי משטרת ישראל נמצאו ללא כל ביסוס. המשטרה פעלה לפי צווי בתי משפט, לא בוצעו "שאיבות" של מכשירים סלולריים, בטח שלא התקיים ריגול אחרי אזרחים. אני קוראת לסגנית היועמ״ש הגב עמית מררי להחזיר למשטרה את היכולות הטכנולוגיות החשובות שנלקחו ממנה בעקבות התחקיר ולאפשר לה להמשיך בעבודתה החשובה כנגד ארגוני הפשיעה״.

יחידת הסייבר של המשטרה. פרשת פגסוס (צילום: דוברות המשטרה)יחידת הסייבר של המשטרה. פרשת פגסוס (צילום: דוברות המשטרה)

הממצאים וההמלצות:

1. לא נמצאה אינדיקציה להדבקת טלפונים ניידים בהיעדר צו שיפוטי

מבדיקת הצוות ביחס לכלל המספרים שקיימים בבסיס הנתונים הפנימי של מערכת "סייפן", נמצא כי אין כל אינדיקציה לנכונות הטענות לפיהן הודבקו טלפונים ללא צו. יחד עם זאת, נמצאו מקרים בודדים בהם הצו השיפוטי שניתן לא תאם את פעולת ההאזנה אשר ביצעה משטרת ישראל ביחס לאותו גורם. אולם במקרים אלה ניסיון ההדבקה לא צלח, וממילא לא התקבלו תוצרים.

2. איסוף מידע עודף

הצוות מצא כי המערכת שבידי משטרת ישראל מאפשרת לקבל סוגי תוצרים מסוימים שאין למשטרת ישראל סמכות לקבלם לפי חוק האזנת סתר. כך למשל, ניתן לקבל מידע אשר נמצא על מכשיר היעד ונוצר קודם למועד תחילת ההאזנה ואף קודם למועד צו בית המשפט. נוסף על כך, למערכת יכולת לקבל מידע שאינו מהווה תקשורת בין מחשבים כגון, פרטי יומן, רשימת האפליקציות, אנשי קשר ופתקים השמורים במכשיר.

הצוות סבור, כי המשמעות של הכנסה לשימוש של מערכת בעלת יכולות טכנולוגיות רחבות היקף, המהווה נקודת מפנה מבחינת עולם האזנות הסתר, לא הובנה לאשורה ע"י מקבלי ההחלטות במשטרת ישראל. לאורך השנים לא יוחסה מלוא המשמעות המתבקשת להיקף היכולות הפוטנציאלי של המערכת ולעצם כניסת חומרים אסורים מתוך טלפונים ניידים אל מחשבי המשטרה, ולנגישותם של החומרים שהתקבלו במערכות המשטרה.

זאת, אף אם למשטרת ישראל לא הייתה כוונה לעשות שימוש בפועל במידע העודף שהתקבל, ואף שהיא עיגנה בנהליה איסור לעשות שימוש במידע עודף כאמור. לעמדת הצוות, לא היה די בהסדרה בנהלים, והיה צורך לבצע ניוון טכנולוגי של היכולות העודפות.

בהתאם להנחיית פרקליט המדינה, הפרקליטות בודקת תיקים פליליים שבהם נעשה שימוש במערכת לגבי תיקים תלויים ועומדים, ובכלל זאת תיקים בהם הוגש כתב אישום ונעשתה פניה ע"י ההגנה, על מנת לבחון האם התוצרים הופקו והועברו ליחידה החוקרת.

3. היעדר ליווי משפטי והליכי אישור מספקים

במהלך כל שנות הפעלתה של המערכת לא התקיים במשטרה הליך סדור הכולל את שיתוף מלוא המידע הדרוש לשם קבלת החלטות ביחס להפעלת המערכת כדין, בין גורמי הייעוץ המשפטי של משטרת ישראל לבין הגורמים הטכנולוגיים.

נוכח היעדרו של הליך סדור בנוגע למשמעות יכולותיה של המערכת, כמו גם קשיים בשיתוף המידע, הצוות מצא כי נדרש ליווי משפטי צמוד של הייעוץ המשפטי למשטרה בשלב רכש המערכות, טרם הטמעת מערכות חדשות ובמהלך הפעלתן. יש להבטיח כי כלל המגבלות הנדרשות מבחינה משפטית מתקיימות טרם הפעלת המערכות.

4. אישור הייעוץ המשפטי לממשלה לשימוש בטכנולוגיות מסוג חדש

לאורך השנים היה ידוע למשרד המשפטים שקיימת מערכת להאזנת סתר בשם "סייפן", המבצעת האזנת סתר ע"י חדירה למכשיר קצה. עם זאת, לא היה ידוע כי היכולות הטכנולוגיות של המערכת חורגות מסמכות המשטרה לפי חוק האזנת סתר. יכולות חריגות אלה לא הובאו לידיעת משרד המשפטים, ועל כן לא התקיים דיון עקרוני בנושא. 

על המשטרה להביא לאישור הייעוץ המשפטי לממשלה יכולות טכנולוגיות חדשות אותן היא מבקשת לרכוש או לפתח לצורך איסוף או עיבוד מידע, ושהן בעלות פוטנציאל לחריגה מהסמכות הקבועה בדין. זאת, טרם רכישתן או פיתוחן, ובוודאי טרם הפעלתן.

5. הבנייה של מנגנוני פיקוח ובקרה מקצועיים

קיימת חשיבות לפעולת שני מנגנוני פיקוח על מערכות להאזנת סתר. הראשון הוא מנגנון פיקוח תהליכי, לפיו תבחן המשטרה באופן עיתי ושיטתי האם הפעלת האמצעי להאזנת הסתר והשימוש בתוצרים הם בהתאם להוראות החוק, צו בית המשפט והנהלים. השני הוא מנגנון פיקוח טכנולוגי, ולפיו כל מערכת להאזנת סתר תכלול בסיס נתונים שאינו ניתן לשינוי, אשר ניתן יהיה להפיק ממנו מידע לצורך בקרה ומעקב בקלות, ביחס לכל אחד משלבי תהליך ההאזנה.

6. בחינה מחדש של מבנה הייעוץ המשפטי של משטרת ישראל

הצוות סבור כי חלק מהליקויים הם תוצאה של היעדר כפיפות ישירה של היועצים המשפטיים בחטיבות השונות במשטרה, אל היועץ המשפטי למשטרה. הצוות סבור, כי כפיפות ישירה נדרשת על מנת לבסס ייעוץ משפטי עצמאי בעל ראיית רוחב ביחס לכלל הנעשה במשטרת ישראל. הצוות ממליץ כי נושא זה ייבחן על רבדיו השונים בעבודת מטה שתיערך בהקדם.

7. נדרשת העמקת המומחיות הטכנולוגית במשרד המשפטים

8. תנאים לשימוש במערכות שבידי משטרת ישראל

צוות הבדיקה סבור, כי ניתן לאפשר למשטרת ישראל להפעיל את המערכת המשטרתית המאפשרת האזנה לתקשורת בין מחשבים, בכפוף לניטרול היכולות הטכנולוגיות העודפות שלה. צוות הבדיקה ממליץ כי המשטרה תהיה רשאית לשוב ולעשות שימוש במערכות האמורות, אך זאת רק בהתקיים מספר מנגנונים שיבטיחו שימוש התואם את גבולות הסמכות הנתונות לה.

9. תיקוני חקיקה

החוק הקיים מקנה סמכות להפעלת המערכת הטכנולוגית לביצוע האזנת סתר לתקשורת בין מחשבים, בהתאם לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, על פי הממצאים וחוות הדעת המתוארים בדו"ח. יחד עם זאת, נכון כי סוגיות של מעקב בעידן הדיגיטלי יוסדרו בחקיקה, ובכלל זה יוסדרו בבירור גבולות הסמכות, וזאת בשים לב למאפיינים הייחודיים של הפגיעה בפרטיות במקרים אלו.

משרדי NSO (צילום: רויטרס)משרדי NSO (צילום: רויטרס)

בכיר באגף החקירות והמודיעין של המשטרה: "רגע חשוב אחרי המתנה ממושכת"

גורם בכיר באגף החקירות והמודיעין של המשטרה התייחס לדו"ח ועדת מררי ואמר כי זה "בהחלט מבחינתנו רגע חשוב אחרי המתנה ממושכת".

"שבעה חודשים מאז פרוץ הפרשה הוגש היום, כאמור, דו"ח ועדת מררי, אשר עסק בסדרת כתבות ופרסומים על שימוש פסול של משטרת ישראל עושה לכאורה בתוכנות רוגלה, הטעיה של בית המשפט וריגול אחרי אזרחים תמימים. מאז החלו בדיקות ואמצעים נוספים, ביקורת של מבקר המדינה, דיונים בוועדת הביטחון פנים של הכנסת", הוסיף הגורם.

עוד הוא אמר כי זו "תקופה לא פשוטה בראייה ארגונית, אגפית, משפטית וגם בראייה אישית, הטיחו בנו האשמות קשות שיש בהן לקעקע את האמון של הציבור. אמרנו ונאמר שוב אין דברים כאלה אצלנו, אין מהלכים כאלו ואם יש חריגות אנחנו הראשונים שרוצים לדעת".

לטענתו, "המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד עמית מררי תחת נציגים בכירים שהיו לשעבר בתחום הביטחון, ערכו בדיקה מעמיקה במסרקות של ברזל. נשאלנו שאלות קשות ביותר. עשו בדיקה טכנולוגית במערכות חיצוניות ועשינו הכל כדי לשתף פעולה בצורה צפופה ושקטה בזמינות והכל כדי לקבל את התשובות"

"בתוך התקופה האמורה נטען שהפעלנו תוכנת רוגלה נגד 26 אישים מתוכם שלושה מנכ"לים של משרדי ממשלה. דרשנו בדיקה ראשונית והוכח מעל לכל הספק כי דברים כאלו לא היו מעולם. יש אומרים ההר הוליד עכבר. לא נמצא מקרה אחד שבהם הפעלנו תוכנת ריגול שלא על פי הצו , לא הטענו את בית המשפט , לא בוצע פישינג", הדגיש הגורם הבכיר באגף לחקירות מודיעין במשטרה.

הגורם הבהיר כי "אין ויכוח שיש מקרים של חריגה ונתונים שלא היינו מורשים לקלוט שנקלטו במערכת באופן אוטומטי בשל בעיה טכנולוגית וזאת כשהיא מורידה נתונים שלא היו צריכים לרדת. הנתונים לא עברו לטיפול הצוותים החוקרים ולא נעשה בהם שימוש. אנחנו מקווים שנקבל את האישור להמשיך בשימוש בתוכנות ובכלים שבידינו,  אנחנו זקוקים לכלים הללו כדי להיאבק בפשיעה כדי לחזק את ההרתעה ולהעמיק אותה. זה חשוב לטפל בפדופילים, בארגוני הפשיעה וכן גם בשחיתות הציבורית".

"היינו צריכים להיות יותר רגישים כדי למזער את הבאגים הטכנולוגיים אולם בין זה לבין הטענות שעלו נגדנו ההבדל הינו שמיים וארץ. לא היה ולא נברא. נלמד את הממצאים וניישם אותם. אין פה מנצחים רק מפסידים. המשטרה הפסידה בעיקר בשל הסדק שנוצר באמון מול הציבור . אנחנו מקווים שעם פרסום הדו"ח הפרשה תהיה מאחורינו ונוכל לשמר את הנרטיב אנחנו צריכים משטרה חזקה".

הגורם סיפר כי המערכת עליה נחקרו היא מערכת שקיימת מ-2017 מתוך 542,119 תיקי פשע שנחקרו במשך חמש שנים, ב-518 בלבד נעשה שימוש במערכת הטכנולוגית הזו. לא בטוח שבכל התיקים הללו דלפו נתונים חריגים לתוך המערכת, אולם ברור שבשום מקרה הם לא הופקו ולא נעשה בהם שימוש. בשנת 2021, נחקרו 110,000 תיקי פשע אנחנו מדברים על 230 תיקים שדלפו בהם חומרים שלא היו אמורים להוציא ולא נעשו בהם שימוש".

"יש פערים עצומים ממה שפורסם על ידי התקשורת לבין הממצאים שעלו בדו"ח, למרות זאת אנחנו בכל זאת מסכימים שגם מה שדלף זה לא בסדר. כולנו צריכים לבדוק כל אחד את עצמו כי לא תמיד בשביל רייטינג צריך לנהוג בצורה כזאת. מה אין אחריות? אין פה מדינה? אין פה ארגון? סוגיית החפרפרת היא משהו שמטרידה פה כל אחד מאיתנו לא בגלל שנחשף פה איזה סוד כמוס אלא מי חשוב לו לדעת על מה שנעשה ביחידה וגם אם נמצא משהו שהוא לא משמעותי ונניח שיש בו אמת הוא מקבל העצמה והפרזה מטורפת כדי לפגוע בארגון", סיכם הגורם.