הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר

במדינה למודת מלחמות, מבצעים, סבבים וגלי טרור, זה לא מפתיע שרבים מאיתנו סובלים מחרדה, אפילו מפוסט טראומה. אולם מי מוגדר על ידי החוק כנפגע פעולות איבה ומי זכאי לקבלת פיצוי מהביטוח הלאומי? על כך במאמר זה.

לפרטים נוספים אודות עו"ד תומר בכר לחצו כאן

נכחתם בפיגוע, חבר קרוב או בן משפחה נפצע במהלך אירוע טרור? גל טרור מייצר תחושות רבות של חוסר אונים, פגיעה בביטחון האישי ובפעמים רבות גם רגשות חרדה של ממש. במידה ואתם סובלים מחרדה בגלל אירוע טרור, חשוב לדעת כי לכל אחד ואחד מכם עומדת הזכות לקבלת סיוע נפשי מטעם המוסד לביטוח לאומי ומשרד הבריאות. 

כדי לקבל סיוע יש לפנות לאחד ממרכזי חוסן, ללא צורך בהגשת תביעה לביטוח הלאומי. הטיפולים המוצעים למי שסובל מחרדה, גם אם לא נכח באירוע, ניתנים על ידי צוות רפואי נרחב, הכולל פסיכולוגים, פסיכיאטרים ועובדים סוציאליים. במסגרת הטיפול תוכלו לקבל טיפול מיידי של כ-12 מפגשים ואף יותר במידת הצורך. הטיפולים מוצעים לבוגרים וגם לילדים, בני נוער ולמשפחות.  

עורך הדין תומר בכר (צילום: שרית נבון)
עורך הדין תומר בכר (צילום: שרית נבון)

תביעה לביטוח הלאומי
פרט לסיוע הראשוני, מי שטוען כי נגרמה לו נכות נפשית כתוצאה מאירוע הארור, זכאי לפנות לביטוח הלאומי ולתבוע זכויות כמו קצבה או טיפולים נמשכים. 

כאן, בשונה מהמענה הראשוני, על הנפגע לעמוד במספר קריטריונים על מנת שתביעתו תתקבל על ידי המוסד לביטוח לאומי. לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, פיצויים יינתנו רק למי שנכח בעצמו בזירת אירוע הטרור, או במקרה של מבצעי לחימה מי שהיה עד לפיצוץ רקטה. כדי להוכיח קרבה למקום האירוע על הנפגע להצטייד באישור ממשרד הביטחון. חוק הפיצויים לנפגעי פעולות איבה מזכה בגמלה מהמוסד לביטוח לאומי מי שנפגע בפעולת איבה, פגיעה פיזית או נפשית. 

את התביעה לביטוח הלאומי ניתן להגיש באופן עצמאי, ישירות למוסד. למרות זאת, יש משמעות ויתרון רב בקבלת ייעוץ משפטי בטרם הגשת התביעה. עוה"ד המתמחים בתביעות לביטוח הלאומי ידעו לכוון את הנפגע בהגשת התביעה וידעו כיצד להתנהל על הצד הטוב ביותר מול נציגי הביטוח הלאומי על מנת שהתביעה תתקבל. 

במסגרת התביעה יש לצרף הוכחות לקיום הפגיעה ולנסיבות. כלומר, יש לצרף מחד אישור ממשרד הביטחון על קרות האירוע ועל נוכחות האדם הנפגע בו ומאידך יש להוכיח את הנזק שנגרם, דרך מסמכים רפואיים. 

לאחר הגשת התביעה, ידון בה המוסד לביטוח רפואי ויזמן את הנפגע לוועדה רפואית שתדון בעניינו. הוועדה תקבע את אחוזי נכותו של הנפגע, והאם מדובר בנכות זמנית או נכות קבועה, לצמיתות. בהתאם לאחוזי הנכות שייקבעו לנפגע, ישלם המוסד לביטוח לאומי את הגמלה. על נכות צמיתה בגובה 10-19% יקבל הנפגע תשלום חד פעמי, בגובה 56-211 אלף שקל. על נכות באחוזים גבוהים יותר, תשולם קצבה שתנוע בין 1,000 שקל ל-7,250 שקל לחודש (כל הסכומים הנ"ל נכונים למועד כתיבת שורות אלה). 

עו"ד תומר בכר – מהם 6 הטיפים שלך להתנהלות נכונה מול הביטוח הלאומי בתביעות בגין פגיעות איבה?

  1. מיד לאחר אירוע האיבה (פיגוע או פעילות מלחמתית), גשו לקבל טיפול רפואי ראשוני כדי לבדוק את מצבכם וחומרת הפגיעה וכמובן כדי לקבל טיפול רפואי מתאים.
  2. במסגרת הפניה לטיפול הרפואי הראשוני אל תשכחו לתאר בפני הגורם הרפואי (רופא, אחות, חובש מד"א וכו') בדיוק מה כואב לכם ומהן המגבלות מהן אתם סובלים בעקבות האירוע.
  3. כמובן שלא לשכוח לציין בפני כל גורם רפואי שבודק אתכם שהפגיעה הייתה במסגאת אירוע לאומני, פעולת איבה או אירוע מלחמתי ותמיד זכרו לספר ולקשר קין הנזקים הרפואיים והנפשיים שלכם ובין אותו אירוע.
  4. אם אפשר, שמרו תמונות מזירת האירוע מהן ניתן להבין בדיוק היכן הוא קרה.
  5. שמרו את פרטיהם של עדי ראיה לאירוע – ייתכן ותצטרכו לבקש מהם בעתיד שיעידו על כך שאתם הייתם נוכחים שם יחד איתם.
  6. כל עוד אתם סובלים מתסמינים רפואיים, מגבלות תנועה או מצב נפשי בעקבות הפגיעה באירוע, גשו להתלונן על כך בפני רופא קופ"ח ודאגו שהכל יתועד. יש משמעות גדולה לחומר הרפואי המצוי בתיק שלכם.
  7. פנו לקבלת יעוץ משפטי מעו"ד המתמחה בתחום היצוג של נפגעי פעולות איבה בהקדם האפשרי לאחר האירוע, על מנת למנוע טעויות מיותרות בתהליך, שעלולות לגרום לכך שהתביעה תידחה או שלא ישולם לכם הפיצוי המקסימלי.

לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לביקור באתר של עו"ד תומר בכר לחצו כאן
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il

הכתבה הינה במסגרת שיתוף פעולה עם חברת אוביטר, במידה ומצאתם טעות בכתבה מוזמנים לשלוח את התיקון למייל: [email protected]  
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).

הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר